וויכוחים בין ההורים. השפעה על הילדי

ר היקרה, ראשית אגיד שאתם עושים את הדבר הנכון - להסביר לה שהויכוח לא אומר שמפסיקים לאהוב.
אני יכולה להעלות השערותלמה היא לוקחת את הריבים שלכם כל כך קשה:

אולי היא חוותה אצל חברה שלה ריב בין ההורים שלה שהיה הרבה יותר חמור והיו לו תוצאות חריפות שם בבית החברה, והיא מפחדת שאת לא אומרת לה את כל האמת.

אפשרות נוספת היא שגם עליה אתם צועקים והיא נבהלת ונפגעת וכאשר היא שומעת צעקות בבית זה מעורר אצלה את התחושות הפגועות והמבוהלות שהתעוררו בה כאשר צעקו עליה.
מה דעתך?

קודם כל עליה לא צועקים.... היא באמת ילדה מדהימה וטובה..

היום ניסיתי לברר איתה ממה היא נלחצת והיא ענתה לי אחרי התחמקויות רבות: "מהתגרשויות" (ציטוט) שאלתי אותה אם היא מכירה מישהו גרוש, אז היא ענתה שהמורה שלה לספורט.??? ??? גם אני הייתי בשוק. שאלתי אותה איך היא יודעת והיא ענתה שכשאומרים שקשה אז הוא אומר שהתגרשויות זה יותר קשה. נשארתי המומה וכמה שניסיתי להבין באיזה סיטואציה זה נאמר , היא לא הסכימה לדבר על זה יותר. אמרתי לה שאין לה ממה לחשוש וכמו שהיא רבה אם חברה ואומרת לי שזהו היא לא מסכימה שהחברה תבוא לפה יותר ואחרי 5 דקות היא קוראת לה , ככה אבא ואני, מתווכחים לפעמים ואולי עושים כאילו ברוגז אבל אחרי מעט זמן שוכחים וממשיכים להיות חברים.
היא ילדה מאוד בוגרת, מצטיינת בלימודים. המורה שלה תמיד אומרת שיש לה תפיסה מדהימה. גם חברותי שיש לנו בנות באותו הגיל טוענות שהיא קצת בוגרת לגילה. האם יש מצב כזה? שהיא בוגרת לגילה וקשה לה להתמודד עם כל המידע שהיא קולטת מסביב? היא רגישה להכל. . גם אם מישהו לא מרגיש טוב היא מייד מנסה לעזור, אם לא קיפלתי את הסמיכות בבוקר כי לא הספקתי אז היא מתנדבת לעזור.. מאוד רגישה לסביבה. אולי היא צריכה עזרה? מה את אומרת?

הילדה הזאת באמת נשמעת לי מדהימה. היא רגישה לסביבה, קולטת כל דבר ומאוד אמפאטית לאחרים. התברכת בכך שיש לך בת כזאת.
אני לא חושבת שהיא צריכה עזרה.
נראה לי שאת מצליחה לדבר איתה מצויין.
אני חושבת שמה שהיא צריכה ממך זה אמפאטיה: כלומר לקבל ממך את ההרגשה שהרגשות שלה בהקשר לדברים שקורים הינם לגיטימיים, ומעידים על כך שהיא ילדה שיש בה איכפתיות, דאגה ואהבה לאחרים. אל תנסי להקטין או להמעיט את תגובותיה. מכירה את המושג שיקוף? לחזור במילים על מה שאת קולטת ממנה - תוכן הדברים והרגשות שאת רואה אצלה. חשוב שהיא תקבל ממך לגיטימציה להרגיש כמו שהיא מרגישה. אני משערת שכאשר את רואה אותה מודאגת וסובלת - את רוצה להקל עליה ולהקטין את עוצמת התגובות שלה. אבל אני חושבת שנסיון כזה יקלקל אותה. היא זקוקה להבנה ולקבלה ממך. יש לנו נטייה לעשות את הילדים שלנו "כמו כולם". (הלוואי ואני הייתי מבינה זאת כאשר הילדים שלי היו קטנים.) כאשר אנחנו עושים זאת זה מקל עלינו, לא עליהם. זה לא מכבד אותם ולא מקבל אותם כמו שהם. זה מסר של תיקון, כאילו משהו מקולקל.
פשוט להביא בחשבון שעוצמת הרגשות שלה היא מאוד גבוהה - ככה היא בנוייה. יש לה נשמה גדולה.חפשי את החיובי שיש בכך ולא את השלילי או הבעייתי.
מה דעתך?