אישתי ואימי- סליחה על האורך

אני רק אוסיף בקצרה שברוך השם שהטיפול נקלט המשך..הלכנו אל הורי הביתה וסיפרנו להם על מנת שאולי זה ימיס את הלבבות ונוכל לחזור לקשר סביר. הורי פשוט דיברו בצורה כל כך לא יפה ואמרו לאישתי שהיא מגעילה אותם ושהם לא מוצאים בה שום דבר טוב, למען ההגינות אני רק אומר שאישתי אמרה לאימי שהיא אישה רעה ואני אמרתי להם שהם אגואיסטים.
מאז היחיסים לא מתאוששים.. אני אספר רק היבט נוסף קצר בנוגע להיבט כספי, אישתי מגיעה מבית מבוסס היטב ושההורים עוזרים באופן שוטף לילדים. הורי לא עשירים אבל יש להם יכולת קטנה, אישתי היתה מסיבה את תשומת ליבי לעיתים רחוקות שלהורים שלי ממש לא אכפת אם אנו צריכים משהו ומעולם למעשה לא שאלו אותנו אם אנו צריכים עזרה כספית. אמרתי לה שהם ככה והיא צריכה לקבל אותם ובנוסף הם הבטיחו לנו סכום כסף שנקנה דירה והם יביאו לנו אותו, היא לאורך כל הדרך טענה שאין סיכוי שהם יביאו והם פשוט רק רוצים להתחמק ולא לתת ולא אכפת להם..בסופו של דבר כאשר נזקקנו לכסף לקניית הדירה הורי לא יכלו לתת לנו את הכסף כי נכנסו למצוקה ולמעשה זאת כמו נבואה שהגשימה עצמה.
כרגע המצב הוא שהורי שונאים ממש את אישתי ואישתי קמה מסיוטים בלילות בגלל הורי ואומרת שהם פגעו בה ממש קשות. שני הצדדים נותנים משפטים כמו אישתך תצטרך לעבוד מאוד קשה על מנת שתתקבל בבית שלנו ואישתי אומרת שהורי יצטרו באמת להוכיח שאכפת להם ממנה או לפחות ממני על מנת שהיא תוכל לקבל אותם.
כרגע יש נתק אני מדבר איתם פעם בשבוע וזהו אישתי לא מוכנה לשמוע עליהם וטוענת שהרסו לה את החיים.

מה דעתך אני ממש מיואש?
איך עלי לפעול?

תודה רבה רבה

הצלחת לטלטל אותי,,,
סיפור לא פשוט,,,
נתחיל מהדברים הטובים, מזל טוב לך ולאשתך, שהכל יעבור כשורה, מחזיק לכם אצבעות,
אפשר גם לומר שבורכת באשה טובה ומיוחדת, היא ראויה לאהבה ותמיכה ממך אל תחליף אותה בשום אהבה אחרת, גם בעבור הוריך,,,
אתם צריכים גישור משפחתי, מישהו מבחוץ שיבוא וירגיע את הרוחות, עד אז, תודיע לאשתך שהיא ורק היא בראש סדר העדיפויות שלך, ולא מעניין אותך מה דעתה של אמא שלך לגביה, אתה כרתת ברית איתה ועזבת את בית הוריך,
מי שצריך לעשות השתדלות זה ההורים שלך, "וכמים פנים לפנים כן לב האדם". מישהו צריך להאיר את עינהם ולראות מה הם כן יכולים למצוא באשתך, השאלה איך עושים את זה,
אתה כבן , חייב בכבודם, אבל אסור לך להרוס את הזוגיות שלכם, ולכן תאמר להוריך שאתה לא יכול לסבול את ההתקפות שלהם עליה, מכיוון שאתה והיא כרגע גוף אחד, והם פוגעים בך ! אתה תכבד אותם, ותעשה את רצונם בכל הדברים, עד שזה מנוגע לבית הפרטי שלך, לזוגיות שלך, תתחיל לדבר איתם בשפת, ה"אנחנו" אין כאן אשתי לחוד ואני לחוד, אנחנו החלטנו, אנחנו רוצים לדעת מי בא לשבת, אנחנו רוצים לדעת איפה נהייה בפסח,
בהצלחה בכל אשר תפנה, תעמוד לימין אשתך ותראה ישועות גדולות !

מיואש יקר,

מציאות חייך לא פשוטה וצר לי על כך.

אני מתרשמת ,שמצאת אישה מדהימה אשר עמה יצרת שותפות זוגית תומכת, אוהבת ומחזקת, בת-זוג שעמדה לצידך בשעותיך הקשות, לא וויתרה עליך והייתה למענך. מישהי שתמיד תוכל לסמוך עליה, שערך המשפחתיות מדורג גבוה בסולם הערכים שלה והעשייה שלה למען הזוגיות והמשפחה באה מהלב.
אישה, אשר בבוא העת, תהייה גם אמא ראויה ותדע להקנות לילדיכם ערכים של משפחה, נתינה, תמיכה, אהבה, בטחון ויציבות. ערכים חשובים לקיום המשפחה, הערכים על-פיהם היא מתנהלת.
לא ברור לי מדוע הוריך לא מקבלים אותה ולא מעריכים אותה, אולם אל תאפשר ליחסם אליה ולהתנהלותם מולה להשפיע עליך או על הזוגיות היפה שלכם.
גם אם היית "הילד של אמא", בראייה של אמך, גם אם קשה לה "לוותר" עליך לטובת "אישה אחרת" וגם אם לדעתה אין מישהי ראויה וטובה מספיק כדי להיות אישתך, היא לא יכולה להתנהג בצורה בה היא מתנהגת לאישתך ועליך להסביר לה זאת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
עליך להיות מאוד ברור הן באמירותיך והן במעשיך ואם עליך לבחור צד, עמוד לצד אישתך. לא רק שהיא ראויה לכך, היא גם צריכה אותך לצידה, כעת, כאשר היא הרה.

מיואש יקר,צר לי מאוד על הסאגה המשפחתית שכולכם עוברים. אני מסכימה עם דברי מוניקה, ורוצה להאיר שתי זוויות נוספות:
נראה לי שאתה מוקף באנשים עם אגו חזק ועם צורך חזק בתשומת לב ובכבוד, ואתה לקחת על עצמך את תפקיד "המפשר בע"מ", מאחורי הקלעים.
נדמה לי שהגזמת עם התפקיד הזה...
יתכן שכל עוד אתה משקיע כל כך הרבה אנרגיות בנסיון לפשר - כל האחרים יכולים לנוח ולא לעשות שום מאמץ מצידם על מנת לרדת מן העצים. יש מי שהתרגל לקחת על עצמו את התפקיד הזה - וזה אתה.
כאשר אין מישהו כזה בשטח - אנשים נוהגים הרבה יותר לשמור על פיהם ולא להסתבך.הם יותר לוקחים אחריות על עצמם כדי שלא יעליבו אחרים בסביבתם.
אינני אומרת חס וחלילה שהאשמה היא עליך, אבל חשוב לי להסב את תשומת לבך לאפשרות הזאת.
נקודה נוספת: בדרך כלל אנשים כועסים כי יש להם סיבה אמיתית לכעס: קרה משהו שגרם להם לדאגה גדולה, או פגיעה בערך שהוא חשוב להם. נסה לחשוב בכיוון הזה ולזהות מהי הדאגה של ההורים שלך? חפש אצלם דאגה שהיא חיובית, לגיטימית, לא מ"משפחת האגו והכבוד". כמו - הם חוששים לשלומך כי הם לא מספיק מעריכים את אישתךבתור בת זוג טובה כלפיך, וזה בא מתוך אהבתם אליך. אינני אומרת שאני מסכימה איתם, ממש לא, אבל יתכן שכך הם רואים ומשוכנעים, לאור הדברים הקשים שהם אומרים עליה.
נסה גם להבין בדרך דומה מה הוא מקור הכעס של אישתך. מהי הדאגה הלגיטימית שלה?
היכולת שלך להבין מאיפה מגיע הכעס - יכולה לעזור לך לראות בכולם את הצד החיובי והדואג.
נדמה לי שהדברים עתידים להסתדר טוב יותר אם אתה תוריד הילוך, תעביר את הנאמנות שלך לאישתך ותשקיע ביחסים איתה, תתרכז בהריון ובאהבה כלפיה. זה המקום בו אתה יכול וצריך להשקיע כיום.
אני מקווה שכאשר יוולד הנכד - הוריך ירצו לאחות את הקרעים. זה קורה ברוב המשפחות. עליך לחכות בסבלנות, ולא לנטור לאישתך על מה שקרה.
אם זה לא יקרה אז - אולי שווה לפנות למגשר טוב, שיצליח לעשות סולחה. כי ככל שהנתק נמשך זמן רב יותר - זה עולה באנרגיות שליליות ובבריאות.

שוב שלום,

מה אני אמור לעשות אם כל שיחת טלפון עם הורי מרתיחה את אישתי (היא מרגישה כאילו אני בוגד בה) או שלא לדבר על מפגש איתם (בלעדיה- כי היא לא מוכנה לבוא).
מה אני אמור לעשות ? להתנתק ?.

מיואש יקר,

הוריך ומשפחתך לעולם יהיו חלק ממך וממהותך. העובדה שבתקופה האחרונה מערכת היחסים ביניכם "חורקת", אינה מעידה, בהכרח, על טיב היחסים ביניכם לאורך כל חייכם.
אני מניחה, שלמרות הקשיים שהם מערימים עליך בהתנהלותם מול אשתך, הם יקרים לליבך ולא היית רוצה להתרחק מהם.
עליך לומר לאשתך שאתה אוהב אותה, מעריך אותה ושתהייה איתה ועבורה ויהי מה (אני מתרשמת שכך אתה חש ופועל), יחד עם זאת, עליך לשתף את אשתך ברגשותיך כלפי הוריך ועל כוונותיך להמשיך ולשמר אותם כחלק מעולמך.
למרות תחושותיה הקשות (והמוצדקות) של אשתך כלפיהם, עליה להבין את הצורך שלך בקשר איתם. אם אין היא מעוניינת להצטרף אליך למפגשים עמם, היא לא חייבת, אך אל לה להכביד עליך, שהרי ממילא אתה נמצא אי-שם "בין הפטיש לסדן"...
הקשר הטלפוני עם הוריך והמפגשים ביניכם אינם בגדר בגידה, אלא יותר ניסיון שלך "ללכת בין הטיפות", כך שתוכל לתת מענה לצורך שלך ושל הוריך בקשר המשפחתי שלכם, מבלי לפגוע באף אחד ובייחוד באשתך.
אני שבה ומציעה לך לנצל את המפגשים המשפחתיים שלכם על-מנת להסביר להוריך עד כמה הם מקשים עליך ופוגעים באושרך, בשקט הנפשי שלך ובזוגיות שיש לך, שהיא הזוגיות הנכונה עבורך.
גם אם הוריך "נעולים" כעת על עמדתם, אני מאמינה שאושרך חשוב להם, ועם הזמן, כאשר כעסם ישכך, הם יעשו כמיטב יכולתם עבור אושרך.

בהצלחה!

לדעתי ייצוג משפחתך (אותך ואת אישתך לכרגע) דרך ה"אנחנו" זוהי דרך טובה להשוות את תשומת ליבם של הוריך מן הכעס שלכם אליכם (או לפחות אליך כנציג), ולא תהיה להם ברירה לקבל את זה כעובדה עם הזמן שאישתך זה אתה, ואותך הם מכבדים... כדרך שתציג את עצמיך עם אישתך, כך הם יקבלו אותה... אם תהיה מלא בטחון בזמן תקשורת עם אמך, לא יהיה לה מקום "להחדיר" את הכעסים שלה אל מעבר לכיר הבטחון שאתה מקרין... (הכעסים הם שלה (!) בסופו של דבר והם לא אמורים להרוס את היחסים עם המשפחה החדשה אשר אותה בניתה) בסופו של דבר לאמא שלך לא תהיה ברירה אלא לקבל את כל העניין כעובדה (לאחר שאתה תציב לה את זה כך ו"תשתיל" לתוכה אותה... אאז עם הזמן, לאחר שכל הכעס שלה (וכמו שאמרתי לא משנה מה הסיבה) ינוטרל לה לחלוטין ע"י כוח ההתנהגות שלך, אפשר לדבר יהיה על שיקום יחסים... כלומר לא בנסיונות שלך שאמא תתקשר ושאבא יגיד... אלא בכך שהבטחון הזה שלך לגבי אישתך כבחירת ליבך יגרום לה לקלוט שאין לה ברירה ושאם היא רוצה יחס בריא איתך, היא צריכה בעצמה (!!!) לנסות ולהחלים את הקשר עם הצד השני של משפחתיך כלומר בחירת לעיבך- אישתך...
כמו שאומרים לא משנה מה אומרים, העיקר איך אומרים זאת- באיזה טונים, מה אתה משדר (בטחון או פחד..), וכמו שאתה מדבר באותו הרגע- כך גם בדיוק נקלט זאת אצל בן אדם השני... לכן הבטחון שלך, הנחישות, ההבנה והגבריות מהווה צעד חשוב בגישור בי העולמות ופיוס לאחר מכן...

כלומר חשוב כל הזמן שיהיה "אנחנו" וללא יוצא מהכלל, ואתה כנציג מייצג את האנחנו הזה בכל פעם מחדש במלוא בטחון ללא נקודה של ספק, לא משנה מה ייאמר מהצד השני, ועד כמה יופיעו נסיונות להרוס את זה (והם יכולים להתחיל להופיע מתוך חוסר קבלה של ה"אני החדש שלך") שאלה עד כמה כוח יהיה לך לנחישות שלך, והכי חשוב שהוא לא יגמר לעולם... כך הם גם ילמדו לסמוך אליך יותר (גם אמא שלך שבחרת את בחירת ליבך והיא "בסדר", כי אלו המסרים שהיא מקבלת ממך ללא מילים מיותרות (ונסיונות להשלים בינהן- כמו שאתה יודע לעשות מן העבר) וכך גם לגבי אשתיך ביחס לאמא שלך- היא תרגע ותלמד לקבל אותה כמו שהיא... והארוחות והתודות יופיעו כעבור זמן לאחר מכן כתוצאה מכל השינוי- ללא נסיונות "בלאי" מצידך... כך תלמד גם להיות בטוח יותר בעצמיך ולהשיג גם הצלחות נוספות ואחרות בתחומים אחרים בחיים...
זכור- כמו שאתה מציג זאת, כך גם תגרום לאחרים לקבל את זה. וכדי להציג בדרך הטובה והנכונה ביותר, צריך לדעת בדיוק מה אתה עושה ולמה אתה עושה זאת, ומה צריכות להיות התוצאות בעבורך, וההצלחה מעכשיו והלאה בידיים שלך.