לא יודעת מה יהיה....

מי שמאמין לא מפחד,
תשאירי לרבונו של עולם קצת לסדר לכם את העיניינים,
כשאת לחוצה, אז את נלחצת, נכון ? איך ידעתי ?
וכשאת נלחצת,,, את לוחצת, זה כמו נבואה שמגשימה את עצמה, מה שאת מזמינה לעצמך זה מה שתקבלי,
תירגעי, תקחי אוויר, תאמיני שהולך להיות לכם טוב ביחד, הוא ימצא עבודה מתאימה, שתעזור לשניכם לקנות בית ורכב, ועוד ועוד, לא חסר שם למעלה כסף, צריך רק לזכות להיות ראוי לקבל את זה, אז תתפללי, תקווי, ותבקשי יפה,
מזל טוב ובהצלחה

היי בני תודה על התשובה.
אני פחות נשענת על האמונה אבל לקחתי לתשומת ליבי.

אתמול שוחחנו והוא אמר לי שהוא לא שיתף אותי בתחושות שלו לגבי הקורס הספציפי שהוא לומד כרגע (שאמר לי שהוא לא יודע אם הוא מתחבר לזה...) כי הוא פחד לאכזב אותי. הוא לא רוצה לעזוב באמצע כי הוא פוחד מ"מה יגידו" - מה יגידו ההורים שלי, המשפחה שלו, החברים וכו'...
עשינו שיחה מאוד רצינית ואני מקווה שייצא מזה רק טוב.
אני בכל מקרה עוד חוששת ממה שעתיד לבוא ולא רואה את הפיתרון (מה יהיה) כרגע.

א היקרה, לא כל אחד מוצא את עצמו באותו גיל. אם את אוהבת אותו - אל תלחצי עליו, כמו שבני כתב לך, ותני לו את החופש למצוא בעצמו מה נכון עבורו מבחינה תעסוקתית. אם הוא יפעל מתוך הלחץ שלך הוא יעשה טעויות בבחירה, והוא עלול לשלם על כך ביוקר כל חייו, ואם תהיו יחד - גם את תשלמי כי הוא יהיה לא מאושר ולא יגשים את עצמו.
את פועלת מתוך הצרכים שלך, ואני יכולה להבין זאת, אינך רוצה להמשיך להישען על הורייך מבחינה כלכלית, ואני לגמרי מבינה את הרצון שיהיה לכם מקום מגורים ראוי ונפרד מהם.
אבל הנזק יהיה הרבה יותר חמור אם מתוך הלחץ שלך הוא יפעל בניגוד למה שמתאים לו וזה יכבה אותו בתור בן אדם.
אני מציעה שתחפשי דרך ליצור ביניכם יותר חופש לשוחח - כמו השיחה הטובה שהיתה לכם אתמול, שבה יצאו דברים שהטרידו אותו הרבה קודם אבל מרוב לחץ הוא לא העיז להגיד אותם - שלא יאכזב אותך ואת הורייך.
ואם תראי שאת לא מסוגלת לאפשר לו את זה - עליכם לשקול מחדש את נכונות הזוגיות הזאת. אולי את זקוקוה כיום למישהו יותר "מבושל" ויותר בוגר, ועליך לשחרר את חברך שיתקדם בקצב הנכון לו.