רוצה לדעת אם יש פתרון

תודה על התייחסותך המעמיקה
אני באמת צריכה לשקול את ההמשך,
תודה רבה מקרב לב

אבישג יקרה,

כדי שאוכל להתייחס בתשובתי לנושאים שהעלאת, אשמח באם תוכלי להרחיב מעט.
האם כאשר בן זוגך "נכנס לתקופות שהוא הכי חסר רגש", כפי שכתבת, זה קורה בעקבות אירוע/משבר מסוים? האם ההתנהלות האדישה הזו כלפייך, לאחר שישנן תקופות בהן "הוא הכי רגיש והכי מדהים בעולם", באה בתגובה למשהו? נסי לחשוב, מהו ה"טריגר" שגורם לו ל"להתהפך" כך, בקיצוניות שכזו?
דבר נוסף, האם מעבר לרגישות/חוסר רגישות כלפייך, התנהלותו הכללית מאופיינת בקוטביות?

כמו כן, ציינת כי הוא לא מפנים ולא מבין את השיתוף והחברות הכרוכים בזוגיות. האם תוכלי להביא דוגמא? מה הוא מעדיף לעשות בנפרד ואת היית מעדיפה שתעשו יחד?

באופן כללי, ועל-פי מה שעולה מדברייך, נראה כי לבן-זוגך יש צורך גדול ומשמעותי ב"ספייס". הוא זקוק לזמן שלו לתחביבים שלו ולעשייה שתהייה שלו בלבד. בנוסף, הוא צריך שתביני, תכבדי, תקבלי ותוכלי להכיל את הצורך הזה שלו. (האם על הרקע הזה התנהגותו כלפייך משתנה?)
ייתכן, כי כאשר הוא חש שהצורך הזה לא מתממש די הצורך, מבחינתו, ושהוא נאלץ "לוותר" על הרצונות שלו ל"טובת הביחד", הוא מגיב כך, שנוצר אצלך הרושם שה"ביחד" גדול עליו, אך זה לא בהכרח נכון.

מאוד נכון שאת אומרת שהוא זקוק לספייס שלו, וכן לדעתי זה באמת מגיע כשיש לו צורך בספייס והוא לא מקבל אותו כמו שהוא מצפה
האמת היא שאני לא בטוחה שאני יודעת לת את הספייס, אנחנו גרים יחד חצי שנה ואני לא יודעת איך נותנים ספייס כ"כ במצב שלו לדעתי הוא דורש אותו בקיצוניות לפעמים הוא נורא מעסיק את עצמו במחשבות (הוא אגב איש צבא שכרגע נמצא בחופשת לימודים של שלוש שנים, זה מסביר חלק מההתנהגות) ועכשיו המצב שנהיה זה בתקופת מבחנים,
הכוונה להתייחסות שלו הוא יכול למשל (אלו דוגמאות אמיתיות) לכבות את הסיגריות שלו בתוך מעמד לנר שאני עשיתי כי לא הייתה לידו מאפרה (זה לא מרוע הוא פשוט לא רואה את המשמעויות של זה חוץ מלכבות את הסיגריה בזמן נתון), הוא יכול לשים ערמת אבנים על פרחים ששתלתי כי הוא שיטח את האדמה ולא היה לו איפה לשים אותם באותו רגע, וכ"ו הוא קצת לא רואה מעבר למטרות של עצמו, זה יכול להיות מצחיק אבל כשזה קורה כ"כ הרבה זה כבר שובר אותי.
כל מקום ודבר שאני אציע ללכת אליו הוא מאוד ישלול כמו ללכת לקניות בסופר פעם ב... כי אני בד"כ הולכת לבד אבל לפעמים בא לי שהוא יבוא,
היינו לא מזמן בירושלים כי הוא רצה ללכת לראות דיון בכנסת אז אמרתי שאנחנו נלך גם לכותל כי אני רוצה, ישבנו בכנסת שעה וחצי ולא אמרתי מילה כי אני יודעת שזה משהו שהוא אוהב, כשיצאנו הוא כבר לא רצה ללכת לכותל והתחיל לשכנע אותי שלא נלך.
לפעמים ביום שישי בא לי ללכת לשוק שישנו לידנו הוא לא רוצה אבל לבד הוא הולך בלי בעיה,
העניין הוא שהוא לא התנסה כ"כ איתי בסוג מהדברים האלו הוא בטוח שזה יהיה כ"כ נורא ומטריד אותו שזה לא יהיה כמו שהוא רוצה, אני כבר לא יודעת איך לגרום לו להנות מדברים או יותר נכון לתת לו להבין שזה לא נורא, אם אני מצליחה הוא אח"כ רואה שאפילו היה לו נחמד
אין לי כוח להתחננן לכל דבר ולקבל ממנו את ההרגשה שכל דבר עדיף לעשות בנפרד וכשאני אומרת לו את זה אז הוא אומר שזה בסדר שכל אחד עושה את הדברים שלו, אגב אני מאוד עצמאית והוא מאוד מפחד לראות שאני אהיה תלויה בו במיוחד שהוא יודע שעוד שנה וחצי הוא חוזר לשרות מלא בצבא


תודה וסליחה שכתבתי כ"כ הרבה

אבישג יקרה,

תודה על הפירוט הרב. עתה אני מבינה קצת יותר טוב את ההתנהלות הזוגית שלכם.
גם בן-זוגך, כמו רבים אחרים, צריך את השקט שלו לצורך לימודים ובוודאי בתקופת מבחנים.
כאשר יש לו מבחנים, יש לו "לגיטימציה" להתרכז בעיקר (לא רק) בעניינים שלו. יחד עם זאת, גם בתקופות לחוצות ועמוסות שכאלה הוא לא יכול שלא להתחשב לחלוטין בך ובדברים שחשובים לך ולעשות ככל העולה על רוחו מתי ואיך שמתאים לו, כמו לכבות את הסיגריה בתוך המעמד שאת יצרת כי זאת ה"מאפרה" שהייתה זמינה.
כעת אני גם מבינה שאת מאפשרת מרחב גדול (מידי) לצרכים שלו ומגלה התחשבות (מעל ומעבר) ברצונות שלו.
אני מניחה שהתנהלותו נובעת מאופיו, מהחינוך שקבל בבית הוריו ומהמקום שהוריו נתנו לצרכיו ולרצונותיו. העובדה שהוא איש צבא (בעמדה בכירה, כנראה) מחזקת אצלו את התחושה שהכל בגדר המותר. ייתכן גם, כי חסר לו ניסיון בתחום הזוגי וכי הוא ממשיך להתנהג ב"שניים" כמו שהיה מתנהג לבד.
אולם, אם את רוצה למסד קשר זה, לקשור את חייך בחייו ולהקים עמו משפחה, עלייך לעצור את ההתנהלות הזו כאן ועכשיו! הוא צריך להבין שכאשר יש שניים, האחד מתחשב בשני, נותן מקום לצרכיו ומכבד את רצונותיו של בן-הזוג, ואם נוסעים לירושלים עוברים גם דרך הכותל, כי כך את רוצה, ורצונותייך לא פחותים בחשיבותם.
נכון שבזוגיות יש מקום ל"לבד" של כל אחד מבני-הזוג, אך, צריך וכדאי לאפשר את המקום של ה"ביחד". לא ברור לי למה הוא עושה לבד את הדברים שהיית שמחה לעשות לעיתים יחד, כמו ללכת לשוק.
את בשום פנים ואופן לא צריכה להתחנן לקצת עשייה משותפת. זה צריך להיעשות מתוך רצון, מתוך בחירה, מתוך האהבה של האחד לשני ומתוך ההנאה שבבילוי המשותף.
אני לא רואה איך קניות משותפת בסופר לעיתים, פשוט כי בא לך להיות איתו, יכולה להפוך אותך לתלותית.
לצערי, לא נראה לי שאפשר ל"רפא" אותו מהתנהלותו זו.
לאור זאת, חשבי היטב האם זה האיש איתו תרצי לחיות את חייך.