מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בעיות בנישואיםלירון17/02/2011
אנחנו נשואים 23 שנים לבעלי יש מנהג שהוא מתעצבן או כועס על משהו הוא פשוט שותק הולך מהבית בלי להגיד לא אומר אפילו שלום לא מנשק לא נוגע בקיצור כלום הוא פשוט ננעל וזה יכול להגיע לשבועיים הילדים מרגישים ואני ממשיכה בחיים אבל אם מגיעים למצב של דיבור זה תמיד באשמתי והרבה פעמיים זה במילים לא יפות ועד קללות אני מרגישה מושפלת (אני יודעת שככה הוא גדל אבא שלו בדיוק אותו דבר וזה מה שעצוב) שהוא במצב רגיל הוא מצחיק משתף ודואג לילדים אבל אף פעם אי אפשר לדעת מתי הפתיל ידלק מין תחושה שצריך ללכת על קצות האצבעות.זה מאוד מלחיץ לחיות ככה מה עושים???
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בעיות בנישואים - תגובה
מוניקה הרשקוביץ17/02/2011לירון יקרה,
לא פשוט להתגורר עם "חבית אבק שריפה" ולא לדעת מתי או ממה היא עלולה להתלקח ומה יהיו תוצאות ה"פיצוץ".
דווקא בעלך שגדל באווירה מתוחה כזו, בדיוק כמו זו שהוא יוצר בביתכם, צריך לדעת שלמשפחה קשה להיות ב"כוננות ספיגה" כל הזמן, ומעבר לזה, הקוטביות בין ה"זמן הרגוע", המתאפיין בשיתוף ודאגה,כפי שציינת, לבין ה"זמן המתוח" המתאפיין בניכור ואדישות, גורמת לחוסר בטחון, חוסר יציבות וחוסר שקט, שהם ערכים משמעותיים שמשפחה אמורה לספק לילדים ולמבוגרים כאחד.
נראה שבעלך לא מצליח לשלוט בזעם, כאשר זה מתעורר מרבצו וגם לא בתגובותיו. הדבר בא לידי ביטוי הן בשפה הבוטה והגסה בה הוא משתמש, כפי שציינת "הרבה פעמיים זה במילים לא יפות ועד קללות", והן ב"התקררות" האיטית, כאשר הוא נרגע וחוזר להיות "מצחיק משתף ודואג לילדים".
אני מתרשמת, שה"תקופות הרגועות" הן תקופות טובות ונעימות עם הרבה אהבה, תמיכה, הדדיות והנאה.
כדי להאריך את התקופות הטובות ולצמצם את התקופות המתוחות וכדי שתוכלו להתנהל כמשפחה "רגילה" ללא החשש התמידי מה"פיצוץ" ומאחר ובעלך לא משתלט על החמה, כאשר זו "מתפרצת", אני חושבת שיש למקום לשקול פנייה לאיש מקצוע, שיעזור לו להתמודד עם הכעס, לנהל אותו (ולא להיות מנוהל על-ידו) ולתעל אותו למקומות אחרים.
מניסיוני כמאמנת, מהליווי ומההתבוננות בשינויים שהצליחו לעשות בחייהם רבים ממתאמניי, במהלך האימון ולאחריו, אכל לומר כי כאשר אנו מתגייסים למען מטרתנו ומתמקדים ביעדנו ועושים למען אותה מטרה או יעד, הכל אפשרי.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טובים במיטה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

