שלום לכן

מורן יקרה,

לאורך השנים ההתרגשות, הריגושים, השינויים והחידושים בתוך הזוגיות מתקיימים ברמה נמוכה יותר בהשוואה לתחילת הקשר. בנוסף, בהתחלה, מעצם היותו של הקשר חדש, הריגושים והחידושים הינם פועל יוצא מהגילוי המשותף אחד את השנייה ובהמשך צריך ליצור אותם באופן יזום.
כדי לשמר את גחלת הריגושים יש להשתדל האחד עבור השנייה. יש להשקיע חשיבה ומאמץ. אפשר למשל, לעשות מחוות קטנות האחד למען השנייה, ליצור זמן איכות, מעין פסק-זמן מהשגרה השוחקת.
את מקומם של החידושים והריגושים תופסים הביטחון, היציבות הנוחות של ה"ביחד" (תחושת הנוחות והטבעיות זה בחברתו של זה) והשקט הנפשי.
עצם העובדה שאתם יחד כבר שש שנים מעידה על כך שיש לך צורך גם בביטחון ויציבות מעבר לצורך בחידושים וריגושים, וכנראה שהצורך שלך ביציבות בחייך גדול יותר, אחרת היית קמה והולכת כבר קודם.
לא ציינת בני כמה אתם אולם, מערכת יחסים של שש שנים מובילה לכיוון של מיסוד הקשר, חתונה, משפחה וילדים.
חוסר המשיכה שאת חשה כלפיו יכול להיות פועל יוצא מהחשש שלך למסד את הקשר. אולם, יכול להיות שהמשיכה שככה גם בעקבות אירוע מסוים או סיבה אחרת.
האם היה "טריגר" לכך? האם המשיכה הלכה ופחתה עד אשר נעלמה לאורך הזמן?
כמה זמן את חשה כך?

היי מורן
ראשית תודה רבה על תגובתך היא מאוד מאחדת את המחשבות המתרוצצות :)
שני דבירם, לגבי המשיכה, בהתחלה היא הייתה קיימת, אבל לא בטירוף בהשוואה לקשרים קצרי טווח שהיו לי.
אפשר לומר שהיא פשוט החלה לדעוך מאחרי שנה של קשר, לאט לאט פחות ופחות
היום אני נמשכת לעיתים רחוקות.
בנוסף חשוב לי לציין שכשאת מדברת על השקט הנפשי ביציבות והבטחון, אני חייבת לומרן שרק המילים עושות לי חוסר שקט :) אני צריכה ללא ספק את הבטחון והיציבות אבל הם גורמים לי להרגיש כבויה כשהדברים חוזרים על עצמם זמן ממושך (שגרה צחיחה)
הלכתי לטיפול תקופה ואני בהחלט מרגישה בוגרת יותר ומבינה אבל גם קצת מאוכזבת מהעובדה שהעבר שלי לא נמחק ועדיין עורב בפינות של קשיים...
מתוך ההקשבה לעצמי, אני מעוניינת לחדש באופן תמידי עד כדי שקילה של לבנות לעצמי בטחון ויציבות אבל מחוץ לזוגיות. ואז אני מרגישה שקשה לי לאבד את מה שיש לי ויודעת שמהר מאוד כנראה אכנס לזוגיות אחרת, זה מה שנותן לי את הרצון להמשיך הלאה.

מורן יקרה,

לפני שאגש לעניין עצמו אני מבקשת להסב את תשומת ליבך לכך ששמי הוא מוניקה ולא מורן.....

ולענייננו...ראשית, תודה על תגובתך.
נראה כי הסקרנות, ההתרגשות והציפייה הם אלה אשר "עושים לך את זה" ולכן בתחילת קשר את חשה את המשיכה החזקה ביותר.
ציינת שעברת טיפול ושאת מאוכזבת מכך ש"שהעבר שלי לא נמחק ועדיין עורב בפינות של קשיים...".
העבר שלנו, הקשיים שלנו/החסמים שלנו לעולם יישארו חלק ממהותנו, תמיד ילוו אותנו ויתפסו מקום באישיותנו. כדי להתנהל למרות נוכחותם, כדי ל"עקוף" אותם, אנו צריכים להיות מודעים לערכים/צרכים שלנו, לדברים שחשובים לנו, להעצים, לטפח ולהתמקד בהם וכך נגרום ל"הקטנת" הקשיים.
כאשר נשקיע "אנרגיות" במה שעושה לנו טוב, בהכרח, נשקיע פחות במה שעושה לנו רע.
ציינת שכאשר את שוקלת ל"צאת" מהזוגיות את מייד "מרגישה שקשה לי לאבד את מה שיש לי" בתוך הזוגיות. הדברים האלה שקשה לך לוותר עליהם הם ערכים/צרכים שלך הבאים לידי מימוש בתוך הקשר הזוגי ומימושם עושה לך טוב.
חשבי, מהם הערכים הנ"ל והאם כל קשר זוגי יכול לספק לך אותם באותה רמה ואיכות כמו הקשר הזה.
אם התשובה חיובית, אולי כדאי לך לשקול לסגור פרק זה בחייך. זה יהיה הוגן גם עבור בן זוגך, שכנראה רואה עצמו בונה איתך ולצידך את חייו.
במידה והתשובה שלילית, הישארי עמו ונסי לבדוק כיצד את מחזירה לחייך את התשוקה.