לאחר פרידה, חתונה או פרידה

הי עומר,

קודם כל אני שמחה שאתה מעדכן אותנו מה עובר עליך בזמן הזה לאחר הפרידה.

טבעי שתעבור את מה שאתה עובר עכשיו, אני יודעת שזה לא ממש מנחם להגיד "זה טבעי", אבל אתה עדיין בסוג של תהליך עיבוד האובדן שחווית, סוג של אבל, שצריך, בלית ברירה, לעבור אותו יחד עם כל הרגשות הקשים, וגם הרגשות הטובים- של געגוע ואהבה למה שהיה. נסה להפריד - האם אתה מתגעגע למה שהיה, בחוויה, של הביחד, האינטימיות, החברות.. העובדה שאתה "משוייך" למישהי והיא אליך, המחויבות ההדדית שיש בכל קשר רומנטי, או מתגעגע לתכונות שבחברה לשעבר, בדברים שהם מייחדים רק אותה. ככה אולי תצליח לזהות מה בדיוק קורה שם. האם זה געגוע טהור אליה, או געגוע כתוצאה מהריק שנשאר לאחר הפרידה.

מעבר לזה שהתהליך הזה הכרחי כדי לגרום לך להבין מה אתה באמת צריך, או מה באמת נכון, הייתי רוצה לשאול אותך- האם בכל התקופה הזאת היתה איזושהי אינטראקציה ביניכם או התקשרות מסוימת? או האם מדובר בניתוק של ממש? האם קיבלת ממנה איזשהו מסר, האם ידוע לך איפה היא עומדת כרגע, או שעד היום הזמן שלך בלעדיה היה "נקי" לחלוטין? אשמח לתגובתך וננסה להמשיך משם, אם תרצה.

היי עדי

אני מתגעגע לזוגיות כמובן ולאינטימיות, אך אני גם מתגעגע אליה, לשיחות איתה, מתגעגע לחיוך שלה, לאהבה שהיא הרעיפה עליי, לזמן איתה ביחד לכל הדברים שהיינו עושים ביחד, אני מתגעגע יותר אליה מאשר לזוגיות בכלל.
יצא לי פה ושם להתחיל עם בחורות בתקופה שלא היינו ביחד, אבל זה לא עניין אותי יותר מדי.
כל התקופה הזאת אני זה שיזמתי שיחה או שברתי את הניתוק בדר"כ ע"י מיילים,תוך כדי הפגנת רגשות, היא החזירה בלי הפגנת רגשות, שבגדול היא אומרת שאני לא בשל מספיק, היא לא פוסלת בעתיד את החזרה, אבל לכרגע אהבה זה לא מספיק, רק מעשים, היא חושבת שאני צריך להיות יותר עצמאי והחלטי היא עדיין חושבת עלינו אך במקביל היא ממשיכה הלאה.
כמובן שגם לי יש מחשבות, אולי אני ישיג אחת שתהיה יותר כזאת...או אחת שתהיה יותר כך....
לגביה יש לה הרבה חברות ואני יודע שמכירים לה, מה קורה מעבר אין לי מושג

תודה על התשובה המהירה עדי

הי שוב עומר, תודה על הפירוט שהבאת כאן.

לגבי מה שתארת - נשמע שאתה באמת באמת אוהב אותה, ומאמין באהבה הזאת. יחד עם זאת, יש לי נטיה להבין את דבריה של החברה - יש משהו לא בשל דיו, שאני מניחה שאתה מבין אותו היום ובגינו עזבת את המערכת הזוגית. משאמרת שאתה אכן מתגעגע אליה, אך יש בך את הצורך "לשדרג" - אולי מישהי תהיה יותר כך או אחרת.. להרגשתי יש בך משהו שמאוד רוצה זוגיות, אפילו מחויבות, ויש בך צד שמאוד מאוד חושש ואמביוולנטי. שניהם יחד, כנראה בעוצמות דומות, מושכים אותך פעם לפה ופעם לשם. שוב נחזור על עיקרי הדברים שכתבו לך בשרשור המקורי שלנו- שתמיד אפשר לעבוד תוך כדי זוגיות, אכן המעשים הם שקובעים, ויחד עם זאת- היכולת שלנו לשנות ו"לתקן" את מי שחי איתנו היא יכולת שאולי קיימת, אך חייבת להיות בתנאים מאוד עדינים ומתאימים, והיא כמובן לא תשרת אותנו לחלוטין, במילים אחרות- איפשהו אנחנו צריכים לקבל החלטה האם מי שמולנו הוא טוב כפי שהוא כמו שהוא, אם הוא עדיין "מועמד" מתאים לחיים זוגיים טובים, או שמא- מספר התכונות או המרכיבים שאני צריך לשנות בה- היא משמעותית בעיניי עם השלכות שליליות מדי, ואני פשוט לא יכול ללכת על זה בלב שלם.

הבשלות הרגשית שלך חשובה מאוד, אני מניחה שהחברה לא מביעה רגשות על מנת להגן ולשמור על עצמה, דבר שהוא מובן. היא מקבלת את האהבה שלך ואוהבת אותך, כנראה, אך היא "בשלה" - גם עומדת על שלה, וגם כנראה בשלה למשהו מחייב הרבה יותר. אז מה פרקטית אפשר לעשות? דווקא במצב בו עיבדת ואתה מעבד את התהליך שאתה עובר- אני מציעה לך מעומק הלב לנסות לעבד את זה בעיני איש מקצוע - להרגשתי אתה מודע מאוד לעצמך ותוכל לעשות איזושהי סקירה פנימית - מה בדיוק קורה לך שם, בין שני הצדדים הקוטביים- בין המקום שכ"כ רוצה בה בחייך, לבין המקום שאתה כ"כ חושש ממנו. אם תצליח להרכיב קצת "שטח אפור", ולזהות מה יש שם, שמעכב, אולי תגיד להחלטה שלמה יותר. לא משנה אם היא תהיה לחזור אליה או לא- ובעיקר שתרגיש באמת שלם.

זכור שכל אחד הגיע ממודל אחר של זוגיות, של ביחד, של אמא ואבא, של בית.. ויתכן ואתה מאוד רוצה ללכת על בטוח- אם היא רק היתה משתנה בזה וזה הכל היה אחרת. הזוגיות משמעה לחיות ולקבל את בת הזוג למרות ודווקא בגלל המגרעות- הרי שזו יכולת גדולה מאוד, להכיל ולהתחייב גם אם לא הכל מושלם, אבל זה טוב מספיק לחיים זוגיים טובים. נסה לחבר את הקצוות, ואם תזדקק להמלצה על עזרה מקצועית- אסייע בכך. בכל אופן אשמח לדעתך על הדברים.

היי עדי

תודה על התגובה, את צודקת בדברייך
אני טיפוס שקול מאוד, אני מפחד לקחת סיכונים וזה קורה לי בהרבה תחומים, אני כל הזמן מעדיף לחכות מאשר ליזום, מעדיף לשבת על הגדר ובגלל זה אני מפספס דברים.
מצד אחד אני אוהב אוהב אותה את הזוגיות איתה מצד שני אני מפחד שאם יגיע הרגע אני לא יוכל להגיד כן, ויש כל מיני סיבות אבל אחת הסיבות היא שאם אני לא בטוח ב- 100% אז קשה לי לעשות את הצעד, את צודקת שנינו באנו ממשפחות שונות ותרבות שונה ולי לא קל אם התרבות השונה והלחיץ אותי התמודדיות איתה בעתיד.
קשה לי גם המחשבה שאולי היא יוצאת אם מישהו...שהיא המשיכה הלאה.
את צודקת אולי אני צריך איש מקצוע אבל לא ניראה שאני מסוגל ללכת אליו.

יש לי מין פחד פנימי שלא עוזב אותי, פחד להתקדם איתה לחתונה או פחד שהיא התקדמה הלאה אם מישהו אחר.
מצד אחד אני מקווה שנחזור להיות ביחד, לתקופה הכיפית ביחד מצד שני אני אומר אולי אני צריך מישהי שתהיה המושלמת בעיני אבל האם המושלמת תאהב אותי ללא גבולות...
כמו שאת רואה אני מאוד מבולבל ולחוץ, המחשבות הורגות...

עדי תודה על העזרה, אבל עד שאני לא ידע לקחת סיכונים שום דבר לא יעזור.

הי שוב עומר,

אני חושבת שהמשפט שפתחת איתו הוא מאוד חשוב: אני מפחד לקחת סיכונים וזה קורה לי בהרבה תחומים, אני כל הזמן מעדיף לחכות מאשר ליזום, מעדיף לשבת על הגדר ובגלל זה אני מפספס דברים.

לי זה נראה שהמקום הזה של לשבת על הגדר, לחכות שמישהו אחר יזום, ללכת רק על בטוח- פוגש אותך בעוד מקומות כמו שאתה מציין כאן. העינין של חתונה או פרידה- הוא עוד מקום, מבין כולם, שעכשיו הוא אולי תפס את הפוקוס. רק שהפעם, מלמד אותך הניסיון, שהפעם - ההשלכה של "לשבת על הגדר" יכולה להיות מאוד גורלית, אפילו- בבחירת בן זוג לחיים. הפעם- זאת "מכה" ממש - שינוי חייך מקיצוניות לקיצוניות. דברים כאלו קורים לנו בעיקר כאשר יש את התכונה הזאת או הנקודת תורפה הזאת שמצליחה לנהל אותנו, מחשבתית וכמובן מעשית ..מחשבה מולידה מעשה, דרך חיים, השקפה.

להרגשתי יש לך הרבה מה ללמוד ממה שאתה עובר היום, וכן, אתה עלול להתחרט בהמשך ולתהות למה לא הלכת על זה עוד כשהיה אפשר- ורק בגלל זה הזכרתי את ההצעה של איש מקצוע. יש הרבה דברים שנראים לנו מאוד שורשיים, מקובעים, בעייתיים ואנחנו אומרים "ככה אנחנו, אין מה לעשות. אין מה לשנות, זה לא יעזור". ודווקא פה כשאתה נכנע למקום שמנהל אותך- אתה בעצם תפגוש אותו שוב ושוב, בכל מיני הזדמנויות וחוויות. אם תעשה לזה סוף, ואם תחליט שאתה מתעמת עם המקום הזה של השליטה- ללכת על בטוח, לא להיות מופתע, לדעת שהכל כפי שתיכננתי, לדעת שיקבלו אותי במאה אחוז מבלי שאצטרך, אולי, להתמודד עם ביקורת ושינוי פנימי, אני רוצה מישהי מושלמת (בשבילי, שלא יהיה קשה מדי?) - אם תחליט שאתה רוצה לזהות יותר נכון את המקום הזה, והפעם גם להצליח להקטין את השפעתו- תצא נשכר, ומי שתחיה איתך ואלו שיהיו סביבתך- רק יעריכו את זה יותר.
איש מקצוע לא אומר טיפול אנליטי 10 שנים :) לא אומר לגעת בכל המקומות הכי אפלים שלנו. ייעוץ עם מטפל, יכול בסה"כ לזרז ולהאיר לך פינות שאתה, כמוני, כמו כולם, לא מודע אליהן תמיד- אותן פינות שאנחנו נכנסים לתוכן ומעכבות אותנו מלמצוא את המסלול הנכון. זה מה שמטפל אמור להעניק לך. טיפול, יש לו הרבה זוויות וגישות וצורות. אין נכון או לא נכון, מה שנכון לך לא יהיה נכון לאחר והפוך. טיפול יכול להיות שיחות, מטלות, טיפול קוגניטיבי, מחשבתי וכו'. אם תרצה להציץ פעם תגלה שהמקום הזה יכול להיות מאוד מכיל ועוטף, מקום שבא רק לסייע לך, יד ביד- ובסופו של דבר גם לגרום לך לדעת את עצמך יותר, ולמצוא שטח אפור.

לסיכום, אני מרגישה שמה שאתה עובר כרגע משקף לך משהו ניכר מאוד מההתנהלות הכללית, משהו שאולי כמו זרקור מראה לך שיש לך את התשוקה ל-100% בטוח, ואם זה פחות מזה, ואם יש לקחת סיכון או להאמין לתחושת בטן ללא הוכחה של ממש- זה לא מספיק טוב ולא תרגיש שם שלם. אולי מתוך מה שאתה עובר עכשיו- תצליח לחיות בשלום עם המקום הזה ע"י עבודה פנימית, שלך. וכמובן- זה תלוי רק בך. מההתכתבויות שלנו אני חווה אותך כמסוגל (בהחלט) לכך, ויותר מכך.

היי שוב

תודה על תגובתך והאכפתיות, רציתי להסביר את עצמי יותר.
אני אוהב ואהבתי אותה מאוד, שדיברנו להתחתן אמרתי לה שאני אתחתן איתה.
אבל לאחר מכן הרגשתי מן פחד, תחושת הבטן שלי בגדה בי.
נלחצתי וירדתי מהעניין של החתונה היא מצידה החליטה שאם לא מתחתנים היא מפרקת את החבילה.
מה שאני בא להגיד הוא שהלכתי עם זה למרות שלא הרגשתי 100% אבל תחושת הבטן שלי גרמה לי ללכת אחרונית, פחדתי, הפחד נבע משני סיבות, אחד מהלחץ להתחתן שאולי לא הייתי בשל מספיק, ושני הרגשתי שדברים שרציתי בהם שינוי, שרציתי שהיא תתאמץ לעברי, שרציתי שיהיה יותר אמון וכנות לא השתנו, מה שגרם לי חשש שהם לעלום לא השתנו.
האהבה אלייה והגעגוע לא נובעים רק ממחסור של זוגיות, הם נובעים מהיותה אשת שיחה, אינטילגנטית, תומכת אכפתית ואוהבת.
מצד אחד אני אוהב אותה מצד שני אם אני ארצה לחזור אליה, אני לא ארצה לחזור לאותה נקודה. חשוב לי כמו שהיא מצפה שאני אשתנה ייזום יותר ואקח סיכונים, אני מצפה ממנה שהיא תתשנה בדברים שהפריעו לי...
אני מניח שאם היא לא תתאמץ בשבילי אני יעדיף לוותר אליה כדי שאני לא יגיע למצב של חוסר אושר למרות אהבה אליה.
אני יודע שאני לא מושלם והיא לא מושלמת, אני יודע שמה שאני מבקש ממנה זה לא בשמיים וצריך לזה רק רצון, אני יודע שזה דבר שכן יוכל בסופו של דבר להביא לחיי נישואין טובים.
כרגע לכל המיילם ששלחתי לה, התגובות היחידות שקיבלתי זה שאני צריך להשתנות.
הסיבה שרשמתי שאני מפחד לקחת סיכונים, כי אחד אני מפחד באמת ושתיים כי קשה לי לוותר על הדברים שהפיעו לי בקשר...

תודה

הי שוב עומר,

תודה על ההסבר שהבאת. ברור לי שאתה אוהב אותה, חידדת כי היא עצמה - אתה מתגעגע אליה, ולמה שהביאה עמה בדרך היחודית לה. התייחסתי בתגובתי הקודמת בעיקר לחלק האישיותי שלך- הגורם לך לא פעם לשבת על הגדר ולפעול רק כשאתה בטוח שזה מסתדר וזה בשליטה שלך (כ"כ טבעי לפעול כך.. ואמנם זה מנהל אותנו לא פעם).

מה שאתה חווה כרגע זה בדיוק מה שאולטימטום עושה- עכישו אתה חווה את מה שפיספסת, הרבה מחשבות על מה היה אילו, הרבה מחשבות על האין, ועל מה שאבד. הרבה נסיונות לבדוק מולה מה היא מרגישה, והיא בנקודה שלה, עומדת מאחורי המילים שלה- מספרת לך בלקוניות שאהבה זה לא מספיק... שצריך יותר- את המחויבות האמיתית שלך רק אליה, לחיים יחד, לקבל אותה כך וכפי שהיא.

אני לא יודעת מה התפיסה שלה לגבי שינויים, ולגבי היכולת שלנו להתגמש לעבר האחר. אני יודעת מנסיוני שאתה, מול בן הזוג, כל הזמן משתנה, גם מבלי שכ"כ תשים לב ותהיה מודע. מי שהייתי היום זאת לא אותה עדי שהייתי בתחילת הנישואין- זה קורה מכורח החיים המשותפים. הרי לכולנו יש את השאיפה והרצון להצליח בחיים הזוגיים ולא פעם אנחנו נעשה "פשרות" אשר יוכלו לגרום לנו לחיות בשלום עם מי שבחרנו. וזה בסדר, ללא גמישות של שינוי והסתגלות לשינוי לא נוכל לחיות זה לצד זה.. ולהמשיך לאהוב..

אם היא לא מתכוונת לנסות להתאמץ ולבוא לקראתך זה דבר אחד, אבל האם אכן הבהרת לה, אם במכתב ואם בשיחה- שאם היא כן תתאמץ, ואתה במקביל גם תתאמץ- תהיה מחויבות, וחתונה? האם היא הבינה שאתה במילים אחרות מבקש את המוכנות והנכונות שלה להבין אותך ואת מה שמפריע לך, ולנסות, כדי להגשים את האהבה - להתגמש עבורך? ניסית לבנות איתה "חוזה", מה כל אחד יכול לעשות עבור האחר? ללא צורך בלהראות מי ממצמץ ראשון.. זה לא תחרות על מי לא וויתר עד הסוף, אלא זה מסע שהוא ביחד- מה אני יכול לעשות עבורך ומה את יכולה לעשות עבורי, ובואי נראה איך זה עובד.. האם הסברת לה שמה שאתה מבקש זהו רק את הרצון והמוטיבציה שלה להראות לך- שהיא תשתדל? אני מרגישה שאתה בודק עד כמה אתה משמעותי לה, עד כמה אתה חשוב לה, ועד כמה אתה עצמך "שווה" את הכאב שלה להשתנות עבורך (שגם זה אנחנו עושים המון בזוגיות ללא משים).

אשמח לדעתך.