מה עושים?

ענת היקרה, היטבת לתאר את מערכת היחסים, ואת ה"תרומה" של כל אחד מכם להיווצרות המצב הלא יציב ביניכם.
מכיוון שאת אחראית גם על עוד נפש - הבת שלך - עדיף להיות זהירה ושקולה, ולבנות את הקשר המחודש בהדרגה. אני מבינה שהוא חשוב לך ויש לכם חיבור חזק מאוד. זה פרט מאוד חשוב וטוב שהוא ישנו, אבל זה לא מספיק לחיים משותפים לאורך זמן. דווקא בגלל שיש כאן כבר היסטוריה של אי יציבות וסיום הקשר כמה פעמים - והעובדה שיש אצלך רגישות יתר אצלך לכל תופעה של פגיעה באמון - מן הסתם בגלל התנהגותו של הבעל הראשון שלך, את חייבת לעצמך להגיע איתו למערכת יחסים יציבה ולבנייה מחדש של האמון.
מצד שני, אני יכולה להבין עד כמה זה קשה לו לעמוד מול החקירות שלך. נסי לעבוד על התגובות שלך ועשי את המאמץ מבחינתך, ובקשי ממנו לעשות את המאמץ ולשתף אותך יותר בחיים שלו. אני מניחה שאת מודעת לכך שהרבה אנשים בוחרים להימנע מלשתף את בני זוגם, בגלל שהם לא אוהבים את התגובות החשדניות שלהם ואת השאלות הנוספות הבאות בעקבות שיתןף בפרט זה או אחר. חשוב שתשנו את סגנון השיחה שלכם, שתהיה יותר נעימה. שווה להשקיע בכך אפילו בעזרת קצת ייעוץ זוגי שיהיה מכוון למטרה זו.

אני חושבת שהוא בתור רווק - לא ממש מבין עד הסוף מה זאת אומרת לקחת אחריות על עוד מישהו, ואולי יש לו עוד סיבה לרצות לגור איתך, שאינה קשורה רק לאהבה שלו כלפייך? אולי חוזה שכירות שנגמר? אולי הוא גר עם ההורים שלו ונשבר לו? עימדי על הצרכים שלך ושימרי על עצמך ועל הבת שלך. אל תיסחפי.

לבנתיים המצב לא מתקדם לאף מקום הוא בשלו לגבי תנאי המעבר ולא מוכן לנסות קודם להחזיר לי את האמון והבטחון שאבד לי בגלל כל השקרים וההתסרות שלו מהעבר.
הוא רוצה שאקח את הסיכון ואעשה וויתורים כי הוא מעוניין כבר להתקדם בקשר.
הוא אכן כרגע גר אצל ההורים ורוצה לצאת משם כי הוא אוהב פרטיות הוא כרגע שקוע בחובות ולא יודעת אם יוכל להתחייב לדירה שכורה לבדו ולמען האמת מפחדת לקחת סיכון גם כזה שהמצב אצלו לא הכי מסודר למרות שהוא טוען שמהבחינה הזאת ברגע שניהיה שותפים הכל יהיה בסדר.
בעבר הוא עבר לדירה בה אני מתגוררת כיום גרנו 3 חודשים יחד וגם עניין התשלומים לא היו באופן סדיר מהצד שלו הרבה נתתי מכיסי גם כשלא ממש היה לי.
אז כרגע אנחנו לא משוחחים ולא מדברים המצב נשאר תלוי באוויר אם בכלל יש סיכוי שיעבורו עוד כמה ימים שבועות חודשים ואולי ייצור קשר כמו שבעבר ויש מצב שלא הכל חוזר על עצמו שוב ושוב .
אני בכל אופן מפחדת לעשות צעדים פזיזים שאח"כ אצטער עליהם מצד אחד מצד שני משהו בי לא נותן לי מנוחה.

מתסכל.

ענת יקרה, בדברים שהוספת חיזקת את הכיוון שעליו התרעתי: העובדה שהוא גר בבית ההורים ורוצה את הפרטיות שלו, מעידה על כך שהמוטיבציה שלו והלחץ שלו לעבור לגור איתך לא באה מן הכיוון הנכון. את מהווה פתרון בשבילו שמספק לו כמה צרכים. זה לא אומר שהוא בשל לזוגיות ולאחריות.
אדרבה, שייקח לעצמו דירה קטנה ויראה שהוא מסוגל לדאוג לעצמו. זה לא נכון מצידך לשלם עליו. עם כל האהבה והרגש והמשיכה והחיבור עליהם דיברת - כל זה אינו מספיק כאשר מדובר בבן זוג לחיים. צריך עוד דברים.
נכון שהוא מציב לך תנאים, אבל עלייך להיות חזקה - למען עצמך למען הבת שלך - ולהתנות גם את תנאים שחשובים לך.