איך אני גורם לחברה שלי לחזור

בן 24 יקר, אני מעריכה שלמרות מה שאתה מספר על האהבה גם מן הכיוון שלה - היא כנראה לא עומדת בריבים שלכם, והיא רגישה בהרבה לעומתך.
נראה לי שבגילאים שלכם, חברות היא הזדמנות להתקרב לאדם אחר, השונה מאוד ממך בהמון תחומים, וללמוד - גם מטעויות - איך להקשיב לאחר, איך להבין אותו, איך להתחשב בו, איך לבקש ממנו דברים שחשובים לך, וגם - איך להתמודד עם חילוקי דעות ומה לעשות כאשר נכנסים לריבים.
כל ההתנסות הזאת היא מאוד חשובה ומאלפת.
כאשר אתה נתקל בבעייה כמו עכשו, אתה יכול גם לפנות לחברים או חברות, ולהתיעץ איתם.
לפעמים קורה משהו שבעיניך הוא פעוט אבל בגלל שהיא רגישה - היא לוקחת זאת קשה יותר. לפעמים נגרמת הצטברות של דברים שמפריעים, ובמקום להגיד אותם בזמן - הם הולכים ומצטברים ואז מספיק שקורה משהו קטנטן - וזה יוצר התפרצות לא פרופורציונלית. אני חושבת שזה מה שקרה הפעם. אם אני צודקת, אז התקשורת שלכם אינה מספיק טובה. כלומר אין ביניכם מספיק חופש להגיד בזמן ובמקום את הדברים שמפריעים. אני מעריכה שלחברה שלך יש קושי עם ריבים. עבורה זה משהו מאיים ומסוכן, והיא מנסה להימנע מהם ובעצם בורחת. בדרך כלל הקושי הזה הוא תוצאה של דברים שקורים אצלה בבית - ריבים שהובילו לתוצאות קשות אצל ההורים שלה, אולי?
ויתכן שאתה גדלת בבית שבו ריבים הם יותר שכיחים ועל כן פחות מפחידים.
אבל, עלי להזהירך - אתה נשמע לי זהיר איתה יותר מדי, ומתנצל יותר מדי, כך אני מנחשת, וחושש שהיא שוב תעזוב ועלכן אינך שומר מספיק על עצמך. זה לא בריא. חשוב לחפש דרך שבה תוכל להגיד לה מה מתאים לך ומה לא.
לסיכום, לצערי אינני יכולה לתת לך פטנטים, אלא לפקוח את העיניים להבין מהם הקשיים ומהם האתגרים שישנם בחברות צעירה, ולהבין שלרקום יחסים עם בנות המין השני זה לא דבר פשוט. אנו הנשים רגישות, פגיעות, בלתי צפויות, וצריך ללמוד אותנו בסבלנות ובסקרנות...

אולי אני מאכזבת אותך ללא פטנטים, אז הנה אני פונה למשתתפים שהגיעו עד הלום ומבקשת מהם שיעזרו לך ברעיונות, וכמו כן - אולי לעדי ולמוניקה יהיו דברים נוספים לייעץ לך?
בהצלחה!!!