פשוט לא שותפה לכלום!

היי בני
אני ובעלי ביחד כבר 3 שנים... בעלי משתף אותי בשאר הדברים אנחנו מסתדרים ואוהבים אחד את השני , יש בנינו אי הסכמה בנושא שדל המשפחות.. אני גדלתי בבית שונה לחלוטין מהבית שבו הוא גדל גדלתי עם הורים שתמיד הם ביחד ויש שם אהבה ופתיחות ושיתוף פעולה וכל מה שאני מאחלת לעצמי בנישואין שלי.... הוא לעומתי ההורים שלו חיים ביחדג באותו בית אבל לא מדברים הוא עבר חיים לא קלים ואני מנסה שזה לא ישפיע על הזוגיות שלנו ואני מרגישה שאיפה שהו זה כן משפיע..
בעלי עצמאי יש לו עסף שיכול להכניס הרבה כסף כן.. אבל הוא פשוט לא יודע איך להתנהל הוא מוציא יותר ממה שהוא מכניס...

היי
כפי שאת מתארת את הזוגיות שלך, אז יש לכם זוגיות מעולה +, הלוואי על כל עם ישראל,,,
אין ספק שאת מגיעה עם שורשים חזקים מבית בריא שמקנה לך סוג של יתרון על בעלך, אשרייך שזכית לגדול בחממה נהדרת שכזו, רק שתדעי שזה מצרך הכי יקר במחוזותינו, ועלייך להודות בכל יום לאבא שבשמיים, ולהורייך המקסימים שנתנו לך את המתכון הטוב ביותר לחיים תקינים ומאושרים, ואני לא מגזים, צאי וראי בסביבתך הקרובה ותוכלי להבדיל מי גדל בבית בריא להורים שידעו להתנהל בחכמה וכו', ותזהי מייד את אלו שלא זכו לכך,
אז קודם כל יש שם לבעיה, את יודעת בוודאות שהוא סוחב עימו משקעים מהעבר שלו, הבשורות הטובות שזה משפיע עליו רק במקום אחד, שזה הפן הכלכלי, אוקיי,
כלומר-מי כמוהו יודע עד כמה ההתנהלות בבית הוריו הרסנית מחד, ורצויה ומתוקנת של בית הוריך, (את בטח מחדדת לו את ההבדלים,,,), ולכן הוא מצידו עושה מאמצים כבירים לעשות את ההפך, וגם מצליח, עובדה שאת ציינת את זה לגביי שאר הדברים, הבעיה מתחילה כשאת רוצה ומכוונת אותו כל הזמן לכיוון שלך כי את רוצה שלימות בדיוק כמו בבית הורייך, אבל רק שתדעי שהנדנוד הזה בעניין הכלכלי עלול להרפות את ידיו מהמשימה שהוא לקח ע"ע, ואז תאבדי גם את מה שהשגת, ואת זה אני מניח את לא רוצה,,, נכון ?
אז מה עושים ?
אם הוא היה מסכים שאת תהיי המאמנת שלו לדבר הזה, אז סבבה, בתקשורת נכונה ופתוחה, את יכולה לקרב אותו עוד ועוד לכיוון הזה, והכל יבוא על מקומו בשלום, אבל היות ובד"כ גבר לא אוהב שאשתו תלמד אותו מה זה חיים תקינים, בטח לא בשלב זה של החיים, עם כל הרקע, הבעיות בעסק וכו',
לכן עלייך ל ה ר פ ו ת ! לגמריי !
מצד שני, תעצימי ותעודדי את ההשתדלויות שלו בשאר הדברים, תאמרי לו עד כמה את מעריכה את המאמצים שלו, ואיך הוא מתקדם כ"כ יפה, ואיך את שמחה שיש לך בעל כזה שמזכיר לך את אבא שלך, ואת מאושרת שבחרת באיש הנכון וכו', תהיי יצרתית אני דורש ממך לרמה גבוהה כי גדלת בבית בריא, אז תתני את כל כולך אבל בדרך החיובית, ותראי כיצד לאט לאט הוא מתייצב גם בעניין הכלכלי,
-
היות ויש לו ביד עסק שיכול להכניס הרבה כסף, כלומר יש לו כלי שיכול לקבל אור וברכה, אז כל מה שצריך זה שלום בית, שלווה בחווה, ואיך אני יודע את זה ? פשוט מאוד, הרי הקב"ה לא קמצן, והוא הרי מכין לכל ברייה וברייה את המזון שלה עוד לפני שהיא פותחת את הפה בכלל, כל מה שצריך זה > לחיות באהבה ובאחדות בין איש לאשתו, ובין איש לרעהו, תארי לך שאת באה עם חבילות מלאות כל טוב כדי לחלק למשפחות, ואז כשאת עומדת מאחרוי הדלת את שומעת צעקות ומריבות, זה גורם לך חוסר חשק להכנס לשם, את מרגישה שלא באת למקום הנכון בזמן הנכון, ואז את עושה פרסה ומחפשת בית שיקבלו אותך בחיוכים, בית שמדברים בו בנועם, עם כבוד, עם קבלת האחר כפי שהוא ולא מתוך רצון לשנות אותו, בבית כזה יש הרבה אור ושמחה, כולם מבסוטים, אז גם אלוקים מבסוט, עושה לו טוב להכנס ולהשפיע עליהם כל טוב,
המשך בהודעה הבאה

אני לא מיתמם ויודע גם יודע שצריך עוד כמה דברים בשביל לזכות לזרימה של שפע ופרנסה ברווח וכו', אבל התנאי של אחדות ושלום הוא הכרחי, ולא ניתן לדלג עליו, כשיש כעסים הכל משתבש, כשאחד רוצה לתקן את החסרונות של השני, אף אחד לא מצליח ויש מתחים ועצבים שגורמים את ההפך הגמור, ולכן ראוי שכל אחד יתקן את עצמו תחילה, ויקבל את את החבילה בשלימות, על כל מעלותיה וחסרונותיה,
במקרה שלך, את צריכה להיות מאושרת שגדלת בבית שבו ההורים משתפים פעולה ויודעים לנהל גם את המריבות שלהם מתוך כבוד הדדי, ולכן עלייך לשאוף ללמד אחרים ולהירתם לעזרתם, הנה קיבלת משימה לא פשוטה, אתגר מעניין שיעלה אותך לרמה עוד יותר גבוהה,
אני מציע לך בחום ללכת ללמוד כיצד ללמד אותו בצורה יפה וחלקה כדי שהזוגיות שלכם והדברים שהשגתם לא יפגעו מכך,
יאלה הזמן קצר והמלאכה מרובה,
בהצלחה

הי שרית,

ראשית אני רוצה לחדד שאתם נשואים מעט מאוד זמן, והשינוי הזה גם טומן בחובו לא מעט. עבור הבעל, השינוי הזה הוא אדיר - הוא הופך למפרנס, הוא הופך לאיש משפחה, לאדם שצריך להחזיק בית, ולא משנה כמה אנחנו הנשים נתרום חלקנו - עדיין התפיסה היא שעל הגבר האחריות לדאוג לכך. כשכתבת שהוא לא משתף בכלום -האם זה אכן כלום? או רק בפן הכלכלי? אני שואלת על מנת לבדוק יחד איתך- האם מדובר בדפוס כללי אצלו- סגירות, חשש לשתף וכו', או שרק בעינין הזה הוא לא מרגיש בטוח?

יתכן והוא חש מולך שאת בודקת אותו ומנסה לבחון את כישוריו העסקיים- יתכן וזו הסיבה שאת גם לא מקבלת מספיק אינפורמציה. יתכן, ואם תזמיני אותו לשיחה, בה את תבקשי רשותו להיות שותפה למצוקה ולמה שהוא חווה כרגע מול הספקים- זה יראה אחרת. אם תציעי לו למשל להיות מעין יד ימינו, לבצע רישומים, לנסות לעזור לו לגבות כספים, להזכיר לו, ליידע, לעדכן, לרשום עבורו תזכורות וכו'. נסי לתת לו את התחושה שכמו במציאות- הוא ואת באותה מדרגה עם אותה מטרה- להחזיק את הבית. ברגע שתנסי לראות אותו בגובה עינייך- יהיה לו קל יותר להרגיש בטוח ופחות מאויים. כמובן שאין כוונתך לגרום לו להרגיש נחות, אבל אולי מה שהוא שומע מהשאלות שלך זה שאת לא סומכת עליו, ושהוא צריך לספק את הסחורה.

לגבי לצאת מהקשר הזה - בכל קשר שלא תהיי בו, בין אם תינשאי לגבר או לא- יהיו לך בעיות וקשיים, גם כאלה, שתצטרכי להתמודד איתם- אלו החיים שלנו. החלק הכלכלי אכן מאיים ונראה כי בלעדיו אי אפשר לחיות, אך את כיד ימינו, כאשתו וכרעייתו, מי שחיה איתו וחווה אותו ואת מצוקותיו (ואני בטוחה שתוכלי לראות את מה שעובר כמצוקה)- רק את יכולה לגייס אותו אלייך ולעזור ולסייע, ממקום אמפתי ומתחשב. לברוח מהקשר הזה לא יעשה הרבה, להתמודד עם הקושי ובכל זאת להפיק קירבה (ז"א לצמוח יחד זוגית מהמשבר) - זה דווקא יגרום לך להרגיש חזקה ומשמעותית לו. אשמח לדעתך.

היי עדי..
בעלי מודע לזה שהוא מקור הפרנסה בבית.. והוא באמת מנסה לחשוב איך להביא עוד ועוד כסף אבל זה לא הולך יש הבדלל בין מעשים לדיבורים אם אין לך עבודה אז תקום ולך תחפש עבודה אל תחכה שיספקו לך עבודה כבר למעלה משנה וחצי אין לו הכנסה קבועה הוא תמיד משכנע את עצמו שיהיה בסדר וזה מין שאננות כזאת שאני מסבירה לו שזה לא הגיל לבזבז את הזמן ואי אפשר להתקיים בצורה כזאת שיום יש עבודה ויום אין , אני תמיד מסבירה לו את זה. יש לו דפוס של סגירות.. הוא לא גדל במשפחה שיש שיתוף פעולה בין ההורים וזה הסיבה שמפחידה אותי כי הוא ראה מהבית דברים.. כאלה.
אני בודקת אותו... ? כן עכשיו אני מבינה.. אבל אין לי דרך אחרת כי אני לא מצליחה להוציא ממנו דברים ואז הוא מביא אותו למצב הזה שרק אני שואלת שאלות ולא מקבלת תשובות ברורות מחוסר שיתוף. הוא גם ישר מתעצבן ואני מספרת לך את זה לאחר שיחה איתו שהייתה ממש עכשיו.
אני חושבת על לסיים את הנשואין כי אני לא מצליחה להתמודד עם המצב הזה כי יש י פחדים שמה שהוא ראה מהבית זה מה שהוא לוקח איתו..
אשמח לתגובתך..

הי שוב,

אני מרגישה אותך מאוד כועסת על ההתנהלות שלו, ואני מבינה אותך. את חוששת. מעבר לכך שהצעתי קודם איך לגייס אותו לתהליך משותך ולא לכך שאת זו שבודקת אותו- אלא להביא את המצב לכך ששניכם בודקים יחד מה עושים, אני רק יכולה להוסיף שאני מרגישה שזה נמהר מדי לחשוב על סיום הנישואין.. ולא כי אני לא מתחברת למצוקה שלך- אני בטוחה שהרצון שלך לצאת מהקשר זה רק בגלל שאת מרגישה שאולי אין לך את הכלים להתמודד, ואת לא רואה לזה סוף. אבל- ואת זה אני מסייגת: אם את אוהבת אותו (באמת אבל.) - נסי לגשת לייעוץ זוגי, אם לא איתו אז בלעדיו. אני כן מאמינה שיש דרכים לפתור סוגיה כזו, אני כן מאמינה שאפשר להתמודד, ושוב- יש משברים מאוד גדולים בנישואין- נסי להישאר בקושי ולזהות מול עצמך איפה את חווה את הקושי מולו, ומול עצמך- למה לא לנסות לתת לזה צ'אנס נוסף. העובדה כי מתעצבן מספרת אולי על כך שההתנהלות עצמה צריכה לבוא באופן של תקשורת הדדית, לא מתוך פקודות, לא מתוך "כך וכך צריך להיות ואתה לא שם". אני בטוחה שבלאו הכי הוא מרגיש את הקושי ואת הכישלון שהוא חווה- לשם כך הוא צריך אותך שם. אם את חשה שזה לא נכון לך להתמודד עם זה, זה אמנם חבל, אבל עם תחושות לא מתווכחים, ובסופו של דבר רק את בוחרת איך להגיב ואיך לפעול. אני משוכנעת שלאחר חשיבה עמוקה - שוב, אם את באמת אוהבת אותו כבעל - את תוכלי גם לקחת בחשבון ייעוץ זוגי שיעזור בעיקר בתחום התקשורת מולו.. כי שם אני חושבת שיש מקום לסייע, ודרכו- להביא אתכם על מסלול טוב יותר. בייעוץ אגב אפשר גם לפתוח את המקום ממנו הוא מגיע. שימי לב שלאט לאט את, והוא, מביאים את הזוגיות באמת למה שהוא גדל עליו: אין שיתוף פעולה. לכן בהודעתי הקודמת אלייך ביקשתי שתגייסי אותו- לאותו שיתוף פעולה: לפעול יחד. לראות את התמונה יחד. לא ממחנות שונים. זוגיות היא שותפות, לטוב ולרע- היי שם, אל תחששי. אפשר להתמודד.

קודם כל את צריכה להודות לעדי שנותנת לך את הנשמה ואת כל כישרונותיה בשביל לשקף לך את המציאות,
והאמת אחריי כזה טיפול אישי של עדי אין מה להוסיף,
אבל היות ומדובר בנישואין טריים, אז ליבי נכמר בקרבי ואני מרגיש צורך לשאול אותך כמה שאלות,
לא לפני שאאחל לך ברשותך מזל טוב, איי את נשואה איזה יופי,,, יש כאלה שלא זכו גם לזה, ועוד בשורה טובה, לבעלך יש עסק ויש לו מקצוע שיכול להכניס כסף,,, תודה לאלוקים, תודה,
שאלה מס' 1 כמה זמן אתם בייחד ?
2 האם הוא משתף אותך בשאר הדברים שאינם קשורים לעסק ?
3 איזה דפוסי התנהגות את מביאה מבית הורייך ???
למה יש לי הרגשה שפה בדיוק הבעייה ? למה ?!
שלא תביני לא נכון, אני לטובתך לגמריי,,,
בהצלחה עם התשובות

הי בני,

אני מצטרפת לדבריה של מוניקה שכתבה עליך כאן מחמאות. אני גם מרגישה שאתה אדם עם ניסיון רב, ולא פעם המענים שלך, ממקום אמיתי ומנוסה, מביאים הרבה גוון. אני רוצה להודות לך על הפירגון כלפיי וכלפי המנהלות האחרות, זה בהחלט חשוב לנו ומחמם את הלב.

אני מזמינה את שרית לקרוא מה שכתבת ולענות על השאלות ששאלת, וכמובן- המשך להשתתף ולהיות פעיל!