פער גילאים בין בני הזוג

אני לא מכירה אותך ואני לא אדם מיקצועי פשוט עיניין אותי הסיפור שלך.
אני רוצה לאמר לך שיש השלכות לגיל ומן הסתם שגם אם זה יסתדר אז כניראה שהוא לא יעביר איתך חיים שלמים ביגלל הפער אבל אני חושבת שאם את אוהבת אותו תיהי איתו ותלכי עם הלב שלך זה הדבר החשוב ביותר.

הי נועה,

את מתארת אכן קשר שהוא לגמרי אהבה מבחינתך. אמנם התחיל אחרת- אבל היום את רואה בו קשר לכל דבר. כמובן וצפוי עד מאוד שהתגובות מסביב יהיו כאלה - אין לך שליטה על זה, כנראה את עוד תחווי אותן מכל מיני. אני מבינה שהיום את לא מתגוררת בארץ ליד משפחתך אלא איתו? או שלא הבנתי נכון?

בכל מקרה, לשאלתך- קשר עם פער גילאים כזה, בד"כ מספר על שני אנשים שלכל אחד מהם יש את החלק הזה שנורא זקוק לשני המשלים אותו. ואת מתארת מעין משהו כזה. העיניין הוא לא ההווה, לדעתי. ההשלכות כפי שציינת רבות, יש משמעות רבה למה שיקרה בעתיד. היום את בת 25, בעוד 5 שנים בת 30, בעוד 10 בת 35. הוא יהיה בן 65. את תרצי ילד, הוא - לא בטוח. מה תהיה ההשפעה עלייך, על הזוגיות ועל הילד? יש לציין שגיל כזה, 65, טומן גם לא מעט צורך לדאגה בריאותית וכל מה שקשור לזה.

אז נכון שיש זוגות שמצליחים לשמר כזאת זוגיות ויש זוגות שאף מתחתנים ומקימים בית. השאלה היא עבורך יותר צריכה לעסוק במה את מפסידה ומה הולך להיות לך חסר לא עכישו, ב-3 שנים הקרובות.. אלא כשתהיי אשה, עם ילדים, ובית, ותצטרכי הרבה תמיכה, הכרה, ועזרה. האם הוא יוכל לספק את זה? ממרום שנותיו..

אני חושבת שזאת נקודה שצריך לשים עליה דגש. אשמח לדעתך.

היי עדי,
כן אני כרגע חייה איתו ואני לא נמצאת בארץ.
כל ההשלכות שתיארת זה בדיוק ההשלכות שכבר חשבתי עליהן והן אלו שמטרידות אותי.
מבחינת להביא ילדים הוא פתוח לזה לגמרי בכל רגע שאני אחליט שאני רוצה ( כמובן שהוא לא יירצה להביא ילדים בעוד יותר מ10 שנים מעכשיו).
זאת בדיוק הסיבה שאני אובדת עצות. אני באמת חושבת שאין בן זוג שיותר מתאים לי ממנו חוץ מהגיל שלו, מבחינתו אני אהבת חייו ומדובר בגבר מאוד אנטיליגנט ומושך שהיה בהרבה מערכות יחסים וגם היה נשוי 10 שנים ( הוא גם עובד במקום שהסביבה מאוד צעירה ובנות בגיל שלי ואפילו יותר צעירות מתחילות איתו כל הזמן, כך שהוא לא איתי בגלל שהוא תפס לו מישהו צעירה). יש בינינו מערכת יחסים מעוררת קנאה, אנחנו משלימים אחד את השני בצורה מטורפת, אנחנו לא רבים אף פעם, מדברים ופתוחים על הכל. אני יודעת שלא נוכל לחיות לעד ביחד ולהזדקן ביחד, אך מצד שני בשנים האחרונות בעיקר אני הגעתי למסקנה שאהבת אמת כזאת לא מוצאים כל יום, אם לא בכלל. אני מכירה ויודעת שהרבה זוגות אומנם בני אותו גיל בערך שמתחתנים והכל " טוב ויפה" הרבה מהם מתחתנים כסוג של פשרה או בגלל לחץ של " זמן הולך ואוזל", אבל מה אם כבר אחרי 5-10 שנים, אחרי שכבר יש להם ילד או שניים או שהם מתגרשים או שהם ממשיכים לחיות ביחד אבל לא מאושרים בכלל במערכת היחסים שלהם?! החיים קצרים והם באמת לא צפויים, כמו שאני יודעת בתור עובדה שבתוך 30- 40 שנה החיים שלי יתהפכו לגמרי בגללו, אי אפשר לדעת מה יביא העתיד ואני יכולה להתחתן עם מישהו שאחרי שנה חס וחלילה ימות מאלף סיבות.
אני בנאדם שפועל מהרגש ולא ממש מההגיון, אני לא יכולה לנתרל את מה שהלב שלי אומר ומרגיש, ואני ממש לא מצליחה לראות את עצמי מסיימת את הקשר הזה בגלל מה שייצפה העתיד בעיקר שהכל כל כך טוב בינינו.

הי שוב נועה,

את בהחלט מתארת מצב בו גם אם תעזבי- אני די משוכנעת ממה שאני קוראת כאן- שאת תחזרי. את בחורה שפועלת מהרגש, את נשמעת לי כן ריאלית ולא "מדמיינת" או מפנטזת על איזו מציאות שלא קיימת. את יודעת לאן את נכנסת. את אכן לא תזכי להזדקן איתו, ואנחנו אכן לא יודעים מה יבוא מחר ומה היה קורה לו התחתנת עם גבר צעיר, כמוך למשל.

אז מצד אחד כפי שייעצו לך כאן- לכי עם הלב שלך. מצד שני- את צריכה להיות חזקה לעמוד מול הרוחות שיהיו מסביב - כשאת בחו"ל זה כמו "רחוק מהעין רחוק מהלב".. וכשתתקרבי חזרה למשפחה זה לבטח יגרור את שלו. מעבר לזה, את נשמעת לי מאוד עצמאית, גם עצם המגורים שם בגילך, ויודעת סה"כ מה טוב לך. אז סמכי על עצמך קודם כל ויהיה בסדר. זה לא שאין זוגות כמוכם- יש, אני מניחה שזה אפילו לא מעט כ"כ, ואם מבחינת דפוסי חשיבה, תחומי עינין, וכימיה- אם כל אלו מתגברים על פער השנים והשלב בחיים ששונה כ"כ- אז מה טוב. עם רגשות קשה מאוד להתווכח...