מתוסכלת

מזל טוב
לא צריך להלחץ, הוא עוד יתבגר, הנשים מקדימים את הגברים בנושא לקיחת אחריות מכמה סיבות,
לדעתי שיילך לקורס מודעות עצמית, ואז הכל יסתדר, לא ?

בהצלחה

שלום א,

אני מוסיפה על דבריו של בני.. קודם כל אכן לנו הנשים יש הנטיה להתארגן על עצמנו מהר יותר. זה משהו שהוא גם חברתי סביבתי וגם ביולוגי- רצון למשפחה, לבית יציב וכו'. אנחנו נעשה תואר מהר יותר, נתיישב מהר יותר, הטיול לחו"ל לא פעם יהיה קצר יותר. זוהי הכללה אבל זה נכון לגבי הרבה מקרים.

בעלך לעתיד (צריך להתרגל..) הוא בן 27. זה עדיין גיל שגם בחורה - סביר שלא תדע לגמרי מה היא רוצה. אצל גברים כאמור זה הרבה יותר קשה לפעמים. זכרי שעל הגבר עול הפרנסה- מה שעוד יותר מדכא ומתסכל אותו- אני בטוחה. זה לא תורם לביטחון העצמי שלו. התחושה הזאת של הכישלון- התחלתי ללמוד משהו שלא מתאים לי ואני עדיין אוכל אותה כל חודש ב-2000 ש"ח היא מאוד לא פשוטה עבורו. אני בטוחה שהוא כן מתוסכל מזה שהוא נכשל, בחווייתו, מכל מה שקרה או לא קרה עם הלימודים האלה. לא פשוט בטח גם לך לקבל את הידיעה שהוא סה"כ ניסה לרצות אותך, וזה לא באמת שהוא לא התאים לתחום- הוא פשוט לא "היה שם" כמו שצריך מתוך רצון אמיתי- עוד מהתחלה.

אמא שלך, היא בכל זאת אמא שלך והיא דואגת לבת שלה כמו כל אמא אחרת. היא מנסה "לפקוח את עינייך ואל תגידי שלא אמרתי שתהיה לך עבודה קשה", אוקיי, אבל בכל זוגיות על תחום זה או אחר - יש עבודה קשה! צריך לזכור שמי שאנחנו החלטנו ללכת איתו על כל הקופה ולחיות את חיינו לצידו ואיתו, לשתף אותו ולהשתתף איתו- לא משנה מה- הוא כנראה ממש היה שווה את זה. במקרה שלך זה "נופל" על עינין כזה של התמדה, ביטחון בחלק התעסוקתי וכו'. אבל בדברים אחרים אין לי ספק שהוא עולה בכמה מידות על אנשים אחרים שאת מכירה. אז אם תעשי מאזן- מה שווה יותר ממה? מה שוקל ממה? לחילופין- על אף שאת נשמעת לי בחורה ששווה להינשא לה (יצאתי אשה, מה לעשות), אני בטוחה שגם לך יש חסרונות, וגם הוא לבטח עשה שיקול כזה- שאת שווה הכל, למרות אי אילו כמה דברים שהיה שמח אם היית עושה אחרת.. אצלך החוויה היא עצומה יותר כי זה שוב- נושא רגיש- כסף.

אבל-
הדברים בהחלט תלויים בך בהרבה פרמטרים .אם תסייעי לו לנסות לגשש את הכיוון המקצועי שלו (אבחון, יעוץ תעסוקתי, אינטרנט)- שכיר או עצמאי, או תחום ספציפי, אם תשדרי לו שאת בטוחה בו ומאמינה בו, אם תסייעי לו לראות את המסלול הנכון, כאשתו, כאדם הכי קרוב אליו, אם תוכלי להחדיר בו את התחושה שאני פה ואני סומכת עליך שתעשה את הדבר הנכון- יתכן והוא יצליח "ללגום" מעט ממה שתשקי אותו- והוא ימצא, בסיועך , את הדרך הנכונה.

מעבר לזה חשוב שתדעי- אדם ללא ביטחון עצמי, שצריך דחיפות ושיחות מוטיבציה- יש שם משהו. לא כדי להבהיל חלילה- אבל זה "יושב" על כל מיני חוויות קשות, בהן כנראה חווה עצמו כלא יוצלח מספיק, כמישהו שלא שווה את העבודה הקשה, מישהו שמוותר בקלות, שהוא באמת אבוד. זה יכול להיות חוויות בינאישיות מול ההורים או דמויות חשובת אחרות, ואם תחשבי טוב אולי תצליחי לזהות משהו כזה בחייו. את, כבית הקבוע שלו, צריכה לעזור לו לדחוף את עצמו למעלה.

זה יכול להיות ע"י שיחות תמיכה או כמו שבני הציע- סדנה וכו'- הוא מתישהו יצטרך להבין שכדי להתקדם הוא צריך לעשות שינוי. ואת תסייעי לו בכך, אין לי ספק. בשורה התחתונה- אם הוא מרגיש כ"כ לא מוצלח, אם תבואי אליו ב"טענות" זה יהיה גרוע יותר. אם תבואי אליו בחום ובהזמנה ובקבלה- הוא יצטרף אלייך. כי הוא רוצה להצליח.. אי שם בפנים.

כרגע- את צריכה להתרכז באורך השמלה, בתסרוקת ובשולחנות (עם שמות? בלי שמות?). שאף אחד לא יוריד לך את המורל- בחרת בו, את הולכת איתו, את מודעת לחסרונות, את מודעת ליתרונות- אתם בכ"ז אוהבים ומתחתנים וזה מה שחשוב כרגע. פרנסה, הצלחה, התקדמות ופיתוח אישי- יבואו עם השנים. ראי בו פרח שטרם פתח את עליו, אדם שצריך הרבה אהבה וחום והרבה "אני סומכת עליך", ו"בוא ננסה יחד". הרבה תמיכה, זכרי שאת דמות משמעותית עבורו ועבור הזוגיות שלכם, וכמו שהוא יעזור ויתמוך בך במצבים קשים לך- כך גם את תהיי שם בשבילו.

הרבה מזל טוב והצלחה!