בעל לא מפרגן

היילי יקרה,

אני מבינה לליבך. חשוב שבן-הזוג ידע לפרגן, ל"העריך בקול רם" את זו שבה הוא בחר להיות שותפתו לחיים.
האם שיתפת אותו אי-פעם בתחושותייך אלה?
לתחושתי, בעלך לא יודע לפרגן, לא מבין את חשיבות הנושא ואולי כלל לא מודע לתחושותייך הקשות הנגרמות עקב התנהלותו זו.
אני לא חושבת שהוא "נותן לך הרגשה שאת פחות" כדי לפגוע בך, להיפך, אני חושבת שלדעתו את "יותר" מהאקסיות ולכן הוא בחר דווקא בך ולא בהן, למרות שהן היו שם לפנייך.
טוב שאת מודעת לעצמך, למראך, ליכולותייך ולחכמתך. הערכתך העצמית אינה צריכה להיות תלויה בדבר, רק בך, במה שאת חושבת על עצמך, במה שאת מרגישה כלפי עצמך ובאמונתך בעצמך.
האם את מקרינה את הערכתך העצמית "החוצה" או שמא התחושות הקשות הנובעות מתחושת היותך, לכאורה, "סוג ב'" עבור בעלך הן אלה אשר ניכרות?
נסי "לפקח" על מה שמוקרן ממך לסובבים אותך, וביניהם בעלך. אנשים מעריכים ואוהבים לשהות במחיצת אדם שמשדר בטחון, עוצמה ושלמות אישית. כאשר זה מה ש"תשדרי", זה מה שהסובבים אותך "יקלטו" וינהגו כלפייך בכבוד ובהערכה.
אני מניחה שכאשר בעלך ינהג אף הוא מתוך אותה הערכה "תישוב רוח אחרת" מכיוונו ולא תחושי "סוג ב'".
לגבי בעלך, הוא צריך ללמוד לומר לך דברים אחרת ולהביט אחרת כך שתחושי את הערכתו. כדי לעזור לו אני מציעה שתשמשי לו דוגמא. בדומה לילד אשר "סופג" את האווירה ואת ההתנהלות סביבו ומחקה את הוריו, במילים ובהתנהלות הכללית. פרגני לבעלך ועם הזמן הוא ילמד לעשות כמוך.
אפשרות נוספת היא שתפרגני לו ו"תמשכי" ממנו מחמאות לאחר מכן. אנשים נדיבים יותר במחמאות ונוטים לפרגן יותר כאשר הם חשים מוערכים.
זכרי שבך הוא בחר וכפי שציינת, אותך הוא אוהב.
שתפי אותו בתחושותייך הקשות, שאינן עוזבות אותך, כלשונך. אני מאמינה שהוא ישתדל יותר כדי שתהיי מאושרת, ובמידת הצורך עזרי לו בכך, באופן שציינתי קודם.