התקופה הקשה בחיי

שלום one,

ראשית עליי לציין שהסיפור שלך מרגש. הגשמת חלום ולא ויתרת -חיזרת אחרי מישהי שאתה מאוהב בה, והנה, היא איתך היום. לא רק שהיא איתך, היא איתך גם בחוויה הקשה שסיפרת עליה כאן ומוכנה להמשיך את הקשר איתך.

התחושה שקיבלתי היא שאתה אסיר תודה לה, עבור כך שהיא אתיך, לא רק אחרי גילוי המחלה אלא גם לפני. כל החיזורים וההשקעות, הסירובים שלה, ועד שהסכימה, ככה במשך שנים, גרמו לך להגיע לקשר הזה אחרת מ"זוג רגיל" ללא כל ההקדמה הזאת של החיזורים. כנראה מראש החוויה הזאת של חיזור עושה משהו לאנשים- והנה, עד שהשגתי אותה, הפרויקט הבא שלי הוא להשאיר אותה איתי. וכלכלית הכל בסדר, ויש אהבה, ויש זוגיות, ואכן- כמעט שתית מהבאר. ו.. התגלתה המחלה שכביכול מכתימה עבורך שוב את החלום- הבחורה שאיתך.

אבל, אולי יש בך עדיין מקום שלא מפנים לגמרי שהיא אכן איתך, אולי בגלל התחושה של "אני צריך לכבוש" עוד חלקה, שהיא תישאר איתי, גורמת לך קצת להתעכב מכך שכשהיא החליטה להיות זוגתך, היא החליטה שהיא גם עוברת איתך חוויות- טובות ופחות טובות. לא פעם זה מבחן אמיתי לזוגיות- עד כמה בן הזוג חזק ויכול להחזיק את הקשר. ובלי טיפת שיפוטיות או ביקורת- כמובן שיש נשים שבשורה כזאת עבורן תהיה קשה מנשוא ולא יוכלו להחזיק קשר. אבל- היא דווקא אמרה משהו אחר, נלמד על המחלה ונראה.

אני רוצה גם לחדד שהיום יש הרבה אפשרויות לגבי הבאת ילדים, עצם כך האשה נושאת את התינוק מאפשרת לך הרבה מרחב רפואי, ואגב- לא כל תרופה ולא כל מחלה שיש בה בעיית פוריות בסטטיסטיקה- אכן פוגעת במאה אחוז מהמקרים. במילים אחרות אני אומרת- אי אפשר לדעת מה יהיה, וניסים קורים. לדאוג לגבי זה עכשיו זהו מעשה מאוד אחראי, אבל, יש הפתעות.. ולפעמים אפשר להרפות- עד שנגיע לגשר. היא יודעת מזה ונהגת באחריות מירבית כלפיה. היא החליטה להמשיך את הקשר. לא נכון לומר, לדעתי, שמגיע לה מישהו כזה או אחר ובריא ולא חולה ו"אני עם זוגיות סיימתי", בכך אני מניחה שאתה מנסה לומר לנו עד כמה היא חשובה לך, וניכרת אהבתך הגדולה אליה. אתה גם רוצה רק את הטוב עבורה. אבל, היא בטח גם מבינה, שזוגיות טומנת בחובה קבלת האחר עם כל ההפתעות שהחיים האלו מביאים, כפי שאתה, על אף מושלמותה בעיניך, מקבל אותה גם ברגעים שהא פחות נסבלת (אם יש כאלו). נסה להדגיש בעיני עצמך שהיא בחרה בינתיים להמשיך את הקשר- כנראה שבקשר הזה, בך, יש המון המון טוב עבורה. היא כמובן תבדוק איתך בהמשך מה בדיוק הדברים אומרים, מה הסיכויים דווקא כן להצליח, ושוב אני אומרת- יש הפתעות, ש אפשרויות, תרומות זרע, הפריות, אימוץ, לא חסר. כשרוצים- זה אפשרי.

ניתן גם לדבר איתה על משמעות של ילדים בעיניה- לא כל אשה תגיד לך שלא מתאים לה דרך כזו או אחרת להבאת ילדים. הבאת ילדים, לפי ראות עיני, היא להביא חיים חדשים לעולם. יש הרבה דרכים להביא וליצור חיים, לתת לילד בית חם, להעניק לו חום ואהבה, הם דברים שלצערנו לא מובנים מאליהם. לפעמים זה הרבה הרבה יותר חשוב מזרע וביצית שנפגשים ביולוגית.. חשוב לשים דגש על המטרה - לבנות בית חם ומעניק.

היי one.
קראתי את שכתבת ומאוד התרגשתי.
אני מסכימה ומחזקת את כל מה שאמרה עדי.
אני רוצה להוסיף, ותזכור את זה תמיד; יש בך אהבה גדולה לתת ולהעניק. אהבה כזו, בדר"כ מנצחת! נראה שגם היא אוהבת אותך והיא מוכנה לכל איתך.
שניכם לקחתם בצורה מאוד בוגרת את עניין המחלה. אתה בכך שחלקת איתה את הבעיה ושיתפת אותה בחששות שלך, והיא - כשאמרה לך שהיא מוכנה ללמוד על המחלה, להכיר אותה מקרוב ולראות איך ניתן להתמודד איתה. זה גם מעיד על כך שהיא מעריכה אותך מאוד ושיש לה רגש גדול כלפיך.
האהבה שלכם, היא זו שתהפוך כל מכשול - לקל ופשוט יותר. בזוגיות, יש לא מעט משברים שונים שצצים להם במהלך החיים. אם האהבה גדולה דייה - אתם תצליחו להתגבר על כל משבר. אם האהבה לא גדולה - כל משבר ולו הקטן ביותר, יכול למוטט את הזוגיות שכביכול היתה ביניכם.
לפי מה שכתבת, אני יכולה להסיק שאהבתכם היא מהסוג הראשון - איתנה וחזקה, ולא בקלות יהיה אפשר למוטט אותה...
אני מציעה שתזרום ותהנה כל עוד אפשר. כמו שאמרה עדי- כשתגיעו לגשר- רק אז תתמודדו בחצייתו...
ועוד דבר: היא לבטח בת-מזל על שזכת בך...
בהצלחה!