שאלה בקשר לחבר ראשון

אנה היקרה, ברוב המקרים, כאשר בחור רוצה בחורה - הוא פועל בכיוון, ומחפש באופן פעיל את חברתה. אני חוששת שזה עוד לא קרה במקרה של החבר החדש הזה. לא יעזור כאן אם תזרזי אותו. אולי מה שיעזור זה דווקא אם "תאבדי עניין", או תרמזי לו על מישהו אחר שמתעניין בך. כן, מניפולציות שכאלו...מה לעשות...לשחק את ה"קשה להשגה" כדי להגביר את אינסטינקט הצייד הגברי שלו. כתבת שאת זו שהתחלת איתו דרך פייסבוק. עלייך להכין את עצמך לאפשרות שהוא לא התאהב בך כמו שאת התאהבת בו, וכל מה שאת יכולה לעשות זה לשמור על איכות טובה של מה שאתם כן עושים יחד, שתהיה שם הרבה הנאה וכיף, בלי לחץ, ואולי עם הזמן הוא יתאהב. ברור שאם תכניסי לחץ או שיחה של "יחסינו לאן?" הוא יעדיף לברוח, כי הוא כרגע לא מספיק מאוהב בך. מה לעשות שלא תמיד ההתאהבות היא הדדית?...
לסיכום - ממש תורידי פרופיל ואפילו תתענייני באחרים, ואו שהוא יגביר עניין או שבמילא זה לא ילך איתו...
מקווה שעזרתי במעט.
אני יודעת שהדברים שכתבתי הינם "שוביניסטיים" ולא פוליטיקלי קורקט, אבל נדמה לי שאינסטינקט הצייד הוא הוא עמוק אצל הגברים.

היי.
קראתי את התשובה שכתבת לאנה. הנושא עליו דיברת "אינסטינקט הצייד של גברים", הזכיר לי מס' מקרים שקרו לי בעבר וקצת קשה לי להתנתק מהם. אני תוהה לעצמי האם זה שגבר מרפה מקשר ומפסיק לחזר - האם זה מוכיח לי שהוא אינו רוצה אותי? אם "אינסטינקט הצייד" שלו כבר לא עובד לגביי- האם זה אומר שהוא כבר לא מעוניין בי?
קרה לי מקרה בעבר שיצאתי עם מישהו שמאוד רציתי. למעשה, הוא היה האהבה הראשונה שלי ולא ידעתי איך עלי להתנהג. בנוסף לזה, הכל התחיל בינינו כ"כ מוזר וזה קרה פתאום, וכמו שזה החל - כך זה גם נגמר. וזה השאיר עלי חותם גדול והייתי שבורה מזה מאוד. ובכל זאת, המשכתי לצאת עם גברים אחרים, אבל כל פעם שלא הצליח לי איתם- הייתי עצובה מאוד, והייתי מאשימה אותו בכל מה שקורה לי. (כי יצאתי עם אחרים כדי להתגבר עליו, ואפילו זה לא הלך לי... והיתה לי תחושה בלב שזה לא הולך לי כי בעצם אנחנו ממש מתאימים...)
כפי שכבר אמרתי, לקח לי זמן רב להתגבר עליו. מוזר, אבל מה שסייע בעדי להתגבר עליו היה משבר אחר עם גבר אחר שראיתי בו איזשהיא תקווה לעתיד, חשבתי עליו גם ברצינות (הייתי כבר יותר גדולה), והוא אכזב אותי עד מאוד, יותר משאכזב אותי הבחור הראשון. דווקא אז, מתוך המשבר ההוא, (שבסופו כמובן ניתקתי עימו את הקשר), חדלתי לחשוב על אהבתי הראשונה ולהאשים בכל מה שלא צלח לי את הבחור הראשון. (אני רק אציין שכשאני אומרת ראשון אני מתכוונת ראשון באהבה, ברגש, בפעם הראשונה בה חשתי באמת פרפרים בבטן, ואין הכוונה לראשון מבחינה מינית. כך גם לגבי יתר הבחורים).
המשכתי הלאה בחיים עד היום. (אני בחורה יפה ואין לי בעיה עם בחורים, להיפך). אבל לא פעם קורה לי שאני משחזרת את הקשר שהיה בנינו ומנסה להבין מה גרם לו להרפות? יתכן שהוא לא אהב? אני תוהה על כך שוב ושוב משום שזה לא היה נראה כך, ואני מנסה לחשוב על דברים שאמרתי ואני חושבת שאולי נאמרו דברים שיכלו לגרום לו להרתע ממני. אבל עד כדי כך בצורה כזו שפתאום יפסיק את הכל- בלי להסביר, בלי רצון טוב לסיים את זה יפה?...
אני חושבת שכרגע, בעודי משתפת אותך וכותבת את אשר על ליבי, אני מבינה שעלי להפנים שהעבר נותר בגדר עבר, ולעולם לא אוכל להתקדם באמת אם לא ארפה ממנו. מפריע לי שזה צץ לי כל הזמן, שאין לי מרגוע מכך. אני לא יודעת מה לעשות כדי להרפות ב100% אבל בכתיבת שורות אלו, גיליתי פתאום שלא משנה עד כמה זה היה יפה ורומנטי מה שהיה בינינו, הוא לא שווה דקה אחת שאחשוב עליו ושבגללו אעצור את החיים, גם אם זה לרגע קטן של חשיבה. כי בדיוק הרגעים האלה- הם שמפריעים לי להמשיך בחיים בשלמות מבלי להיות טעונה/פגועה, וגם מבלי להיות כל הזמן חושבת...
רק שכתבתי - הבנתי. ובכל זאת, אשמח לשמוע את דעתך בנושא ולקבל עצות טובות ומועילות.
תודה!

יפה כתבת! נדמה לי שכאשר בחור "נעלם" בפתאומיות מתוך קשר, זה יכול לקרות מכמה סיבות:

אולי אמרת משהו שלחץ לו על נקודה רגישה מיחסים שהיו לו בעבר והכאיבו לו והוא עכשו שומר על עצמו מפני דברים דומים. תגובה טראומטית, נקרא לכך.

אולי חזרה והופיעה איזו אקסית מיתולוגית שהוא לא השתחרר ממנה וקראה לו לשוב?

אולי פגש מישהי חדשה שהדליקה אותו יותר ממך?

מכיוון שיש הרבה פרשנויות אפשריות - מה שמשותף לכולן הוא שהוא אינו מספיק מאוהב בך, לצערנו, וככל שמביינם זאת מהר יותר ומבינים שככה עובדת האהבה, ממש כמו ב"חלום ליל קיץ" זה יכול להיות צירוף מקרים (שם זה נגרם ע"י אבקת קסמים שכאשר מפזרים אותה היא גורמת להתאהב בדיוק במי שרואים ראשון כאשר מתעוררים בבוקר...), וזה לא תמיד הדדי, מה לעשות?
אז חשוב להתחזק, להבין את המנגנון המקרי הזה, ולהמשיך הלאה, יש המון אפשרויות לפגוש אנשים בתקופתנו, יותר מאי פעם!
בהצלחה!!!