שיתוף כלכלי

עדינה יקרה, חסרים לי פרטים כמו בני כמה אתם, כמה שנים אתם יחד, האם יש ילדים? האם הוא עצמאי? האם עשיתם הסכם ממון? האם גרתם קודם יחד?

תודה דורית. אנו נשואים שנים רבות ויש לנו מספר ילדים. בעלי שכיר.

עדינה היקרה, זה אכן די יוצא דופן העובדה שיש לכם חשבונות נפרדים אחרי כל כך הרבה שנים וילדים משותפים, אבל מה שעוד יותר תמוה זו העובדה שהוא אינו מוכן לדבר על כך ולפתוח זאת לשיחה.

אינני מרגישה שיש לי מה להציע לך, לצערי.

אשמח אם עוד משתתפים וכמובן מנהלות הפורום הנוספות יביעו את דעתם בנושא הזה.

הי לך עדינה,

הפרטים שדורית ביקשה אכן מהותיים. אין כמובן תשובה מדויקת או נכונה, אנחנו לא מכירים הכל ולא יודעים מה בדיוק הדפוס אצלו, אבל מה שאצלי עולה בראש זה נושא של אמון- מה קורה שם שהוא לא מוכן לחשוף? זה עניין אחד.

השערה שניה היא נושא של פגיעה בעבר, כלכלית, האם קרה משהו דרסטי או קיצוני בעבר שלא מאפשר לך להשתתף בתחום הכלכלי?

בגדול המוקד הוא לברר האם את מרגישה שהוא לא סומך עלייך כלכלית, מסתיר ממך מידע על פעולות כלכליות שמבצע, אולי יש רכוש שאינו מוכן שתחשפי אליו? יש משהו קשה בחוויה הזאת של ה"חומה" שהוא שם לך בנושא הזה.. הייתי רוצה שתחשבי על הנקודה הזאת - מדוע מנכס לעצמו את הפרמטר הזה בזוגיות, והאם את סבורה שאכן יש לו מה להסתיר, או ממה להתגונן? האם את כאדם, כרעיה, עשית פעם מעשה כלכלי זה או אחר שהיה בגדר "מכה כלכלית" בעיניו? אני מנסה לחשוב יחד איתך על כל האפשרויות להתנהגות שלו.

אשמח לתגובתך.

תודה עדי.

העבר הכלכלי שלנו רק מחזק אצלי את תחושת הפגיעה והעלבון, וזאת משום שאני תרמתי באופן משמעותי יותר ממנו לכלכלת המשפחה, במשך מספר שנים לא מבוטל, לפני ואחרי הנישואין, ומבלי לעשות מכך עיניין או לדרוש שיפוי. לסיכום נקודה זו - ההיפך ממה ששאלת הוא הנכון: לא זו בלבד שלא עשיתי שום "מכה כלכלית", אלא שבזכות תרומתי הכלכלית הבולטת והיוזמות שגיליתי (מול הפאסיביות הבולטת שלו) לטובת כלכלת המשפחה, הוא נימצא כבר מספר שנים רב במצב כלכלי טוב לאין שיעור מזה שהיה בו אז, או אילולא כן.

מעבר לכך (למרות שלא בטוח שזה רלוונטי) אני האישה האחרונה עלי אדמות שיש לחשוש מפעולותיה היום-יומיות בתחום הכלכלי. קניות כלשהן, הן ממני והלאה.

אני חושבת שדווקא התרומה שלי, שעשיתי בטבעיות ומבלי לדרוש דבר (לא הכרה חומרית או הכרת טובה) גורמת לו, ואולי גם לאחרים, לחשוב שכל דבר שיעשו לי "יעבור", מבלי שאתנגד או אביע מחאה.

מה ששבר אצלי את גב הגמל בכל זאת הוא שנודע לי (לאחר ששאלתי, הוא לא סיפר לי מיזמתו) שמבלי ידיעתי הוא מתכוון להתחיל לשלם כספים להוריו, עבור צרכים המוטלים בספק והדורשים בעצם בירורים כלכליים ומשפטיים מעמיקים, שהוא לא ערך. התשלום הוא, מן הסתם, מאותו חשבון פרטי שלו, באופן שלא היה מאפשר לי אפילו לדעת על כך. כשאמרתי לו שהייתי רוצה לפחות שיתייעץ איתי, ושניפגעתי מעצם ההסתרה,הוא לא היה מוכן להתייחס. הוא יודע שהוריו חשובים לי, וזאת גם על סמך מעשים שלי בעבר, ולא רק דיבורים. כל שביקשתי, יחד עם זאת, הוא שיתוף והתייעצות. הדגשתי בפניו שגם המצב הכלכלי שלנו עצמנו אינו מזהיר כעת, וכי יש לנו את ילדינו שלנו לכלכל ולדאוג לעתידם, דבר שאינו מאפשר הוצאה אוטומטית (אחרי מחשבה משותפת אולי כן) של כספים שאיננו מחויבים להם.
כללית, גם ממקרה זה וכן ממספר מקרים בעבר, עולה כי נאמנותו לתא המשפחתי שממנו בא גדולה מנאמנותו ומחויבותו לתא המשפחתי שהקים.

באותה הזדמנות גם נוכחתי לדעת שאינו מתכוון אפילו לשקול הפיכת החשבון למשותף, וזאת בניגוד להבטחות שנתן לי בעבר, שיבדוק איך ניתן להפוך את חשבונו נגיש, או לפחות שקוף, גם לי.

פרט לנקודה (מהותית יש לאמר) זו, הוא אוהב אותי ואת הילדים מאד ודואג לנו בכל מובן.

הי עדינה,

ראשית אני מציינת שנהנתי מאוד מהכתיבה שלך, היטבת לתאר מה את חווה.

שנית, תודה על הפירוט שלך. אכן נראה שאת היית יותר יוזמת בכל העינין הכלכלי ודחפת אתכם למעלה. יתכן והדמות שלך, שלא "עושה בעיות", שלא פועלת באופן לא צפוי גרמה לו לחשוב שהכל יהיה שקט עם הזמן.. יתכן ולמשל, עניין כמו עזרה להורים- הוא חווה אותו- ככזה שיש בו משהו כדי להסתיר אותו, לא ברור בדיוק למה, אבל יכול להיות שזה חלק מהעיניין- שהוא מעדיף את העצמאות הכלכלית הזאת ושל "אני עושה מה שאני רוצה".

משהו פסיכולוגי אחר, שנראה לי יותר מתאים ואולי גם פה תוכלי לאשר או לא- העצמאות שלו, אם זה חלק מהאגו שלו, מהגבריות, מהשליטה ומהטריטוריאליות שלו- חשובים לו מאוד ויתכן וכל משהו קטן שיערער אותם, יערער משהו בתוכו, אצלו. מאוד יכול להיות שדרך חשבון הבנק הנפרד הוא מרגיש חופשי באמת (ולא משנה מה קורה שם, לצורך הדוגמה), מקום שהוא רק שלו אל מול הזוגיות שהיא כולה של שניכם. אנחנו יודעים שיש הרבה זוגות, וביניהם גברים בעיקר, שחשוב להם לקבל את המרחב שלהם. אז יש אחד שיבקש את זה בזמן פנוי לעצמו, ויש אחד שזה יהיה אצלו יותר עוצמתי והקיום של נפרדות בחשבון הבנק מסמל גם משהו אינדיבידואלי שלו ושהוא רק בשליטתו.

מחשבה נוספת שעולה לי- יתכן ובעבר, במקרים בהם ראית שהנאמנות למשפחתו גדולה יותר מאשר למשפחתו שהקים- אולי שם היו מצבים כלכליים בהם גמר אומר בליבו- אני משאיר את החשבון ככה למקרה והמשפחה (ההורים) יצטרכו עזרה ואעשה את זה מבלי לתת הסברים. אולי משהו במחויבות הטוטאלית אליהם ניהל אותו וגרם לו להתנהג כך?

מה את חושבת? אשמח..

אני אנסה להכניס את ראשי בין דורית לעדי המקסימות,
דורית כתבה לך >>> אבל מה שעוד יותר תמוה זו העובדה שהוא אינו מוכן לדבר על כך ולפתוח זאת לשיחה. כלומר זאת הבעייה, תקשורת לקויה מצידו, ואולי גם מצידך, מסקנה יש בניכם קצר בתקשורת,
עדי כתבה לך >>> נושא של אמון- מה קורה שם שהוא לא מוכן לחשוף? זה עניין אחד.
כלומר הוא מסתיר ממך בגלל סיבה כזו או אחרת, אז אם אין תקשורת הדרך היחידה היא לגלות זאת לבד,
עדי הוסיפה >>> השערה שניה היא נושא של פגיעה בעבר, כלכלית, האם קרה משהו דרסטי או קיצוני בעבר שלא מאפשר לך להשתתף בתחום הכלכלי? ראיתי שענית שנהפוך הוא, את זו שתמכת בראשית הדרך לפני ואחרי הנישואין, עד כאן,
ואני הקטן שואל, איך היו היחסים בניכם אז , כשאת שולטת על המצב הכספי ? האם הוא חש רגשי נחיתות ? (למרות שאת לא בקשת שום דבר בתמורה כפי שציינת,,,) עצם העובדה שאת היית המפרנסת והיה לך שליטה על הכספים, אולי גרמו לו לקבל החלטה לשנות את זה ויהי מה,,,
מתי הוא פתח חשבון נפרד ?
מתי הפסקת את תרומתך המשמעותית לכלכלת המשפחה ?
-
בלי כל קשר למצבכם הכלכלי, בעל ואשה החיים בשיתוף פעולה מלא חייבים לנהל שקיפות על כל צעד ושעל, זוהי זוגיות במיטבה, אלא אם נעשה הסכם ממון שבו מגדירים מראש את המצב הפיננסי, חשבונות פרטיים וכו',
-
כל הקטע עם הוצאות כספיות לצורכי ההורים, חייב להיות בהסכמתך המלאה, גם אם רק הוא זה שמפרנס אתכם מהיום הראשון,
-
אני מבין מדברייך שבסך הכל אתם אוהבים(למרות שציינת רק שהוא אוהב אתכם ודואג לכם בכל מובן,,,). וגם אין לך דרישות חריגות לקניות ובזבוזים, ואת גם מסכימה לתמוך בהוריו בכל האפשרויות כולל הכספית, אלא שאת רוצה שקיפות וההתייעצות, האם הבנתי אותך נכון ?
אם התשובה היא כן, גבירתי הנכבדה, אתם זקוקים לאדם שלישי שישקף לו ולך את ההתנהלות הזוגית שלכם, וינסה לעלות על "הבעייה" שייצרה את המצב הזה,
-
נקודה למחשבה - אם יש כסף אז כדאי שתהיני ממנו, צאי לבלות !

תודה שוב, עדי.
אכן מספר תובנות שלך יכולות להסביר חלק מן הדברים, כמו עיניין חיזוק האגו שלו, כמו גם שיריון הפינה הפרטית שלו. לא בטוחה בכך, אך אנסה לחשוב ולהתעמק בעיניין. גם לא חשבתי בעצמי על האפשרות שחשבון הבנק נועד מראש למצבים כגון זה שנוצר עכשיו. מעניין.
תודה גם לבני.
לשאלותיך, בני: למרות שאכן היתה תקופה שבה תרמתי משמעותית יותר, הרי שלא שלטתי על הברז המשפחתי מעולם, כלומר, לא היה מעולם מצב סימטרי לזה שהוא מפגין היום, שבו לא שיתפתי או שהחלטתי לבד על הוצאות כלשהן.
אני חושבת שהסיכום שלך הוא הוא הרלוונטי, לפיו אנו מחויבים לשיתוף פעולה ושקיפות מלאים. לא הייתי רוצה להגיע להסכם ממון, אלא שהדברים יהיו פשוטים וזורמים, כמו שצריך, אבל אולי אין מנוס.
בני, אכן הבנת נכון את המצב, ובאמת הדברים האלה הובילו אותי לבקש ממנו ללכת לאדם שלישי, אך גם כאן ניתקלתי בסירוב מוחלט...

אני שמח שהצלחנו להבין אותך,
את עדינה וטוב שכך, אולם אם את רוצה להסיר את המכשול הזה מהזוגיות שלכם, תצטרכי להיות פחות עדינה, תשתמשי בחכמת החיים ובבינה הייתרה שיש לך, כדי להשמיע את קולך בצורה ברורה, אני מציע לך בחום לגשת לבעל מקצוע לבדך ! כדי לראות מה את כן יכולה לעשות !
קצת קשה אבל אפשרי,
בהצלחה

בוקר טוב עדינה,

גם אני התרשמתי ממך מאוד לטובה, נראה שאת אשה באמת מעודנת, שלא רוצה לעשות יותר מדי מהומה, ואני כן מאמינה שבדרכך שלך את תצליחי - עם ביטחון עצמי בדרך הזאת. נכון יהיה לגשת לאיש מקצוע גם לבד- לפעמים זה מפיק יותר מאשר ביחד (עד כמה שזה נשמע אבסורדי). כשאת לבד את יכולה להגיד דברים שלידו אולי לא תוכלי.

אני שמחה שנתנו לך חומר למחשבה, בני ואני, ואשמח אם באמת תתעמקי בדברים- יכול להיות ש-X יוביל ל-Y ותצאי עם תובנה טובה עבורך.

זכרי שלפעמים לדבר קונקרטי יש איזה "סימול" בהיבט העמוק יותר, ואולי חשבון בנק נפרד לאו דווקא אומר בפשוטו "הסתרה", אולי באמת טמון שם צורך חזק מאוד שלו, להיות מוגן ובטוח במקום שרק אני משחק על המגרש ורק אני קובע את הכללים. לפעמים ההגנות שאנחנו בונים לעצמנו הן כ"כ חשובות, שנדמה כי בלעדיהן פשוט לא נוכל להזיז יד ורגל.

מחזקת אותך ומאחלת לך הרבה בהצלחה - אין לי ספק שאת תמצאי את התשובות.