חששות

חשוב לי להוסיף כי בן זוגי הלך בעבר מספר פעמים לסקסולוג,
אשר אמר לו שהוא סובל מחרדת ביצוע עקב טראומה של פרידה קשה
והמליץ לו כפתרון זמני לכדורים,
בנוסף אמר לו שכשאשר יתחיל קשר אמין ואוהב (כמו במקרה שלנו, אני מקווה)
הבעיה אמורה להפתר...

ענת יקרה,

נראה שיצרתם יחד זוגיות יפה ובריאה המבוססת על אהבה, שיתוף, פתיחות, כנות, יושר וחברות והמכילה קירבה נפשית ואינטימיות פיסית. בנוסף, ציינת כי יש לכם ביטחון בקשר, כלומר הקשר שלכם מבוסס גם על אמון ונאמנות ומאפשר לכל אחד מכם להיות מי שהוא באמת, ללא צורך במסכות.
יישר כוח!!
בן-זוגך התאהב בעבר, בהיותו גבר צעיר, בסביבות גיל 23. הייתה זו אהבה נכזבת לאחר קשר ארוך בן חמש שנים. אני לא יודעת אם הייתה זו האהבה הראשונה שלו או שאולי לאחר פרק זמן כה ארוך הוא ראה עצמו חי את כל חייו לצידה של ההיא שעזבה אותו. בכל אופן, הוא נפגע מאוד מהפרידה ואף ייתכן כי העזיבה שלה פגעה בביטחונו העצמי. עצמת הפגיעה הזו מצאה את ביטויה בתפקודו המיני.
ואז...הוא פגש בך. את התיקון שלו.
הוא אוהב אותך אהבה גדולה, בוטח בך ובקשר היפה שיצרתם יחד ואף רואה את עתידכם יחד. הוא הזמין אותך לבוא לגור עימו ולחלוק עימו בכל.
בזכותך הוא גילה את הפן היפה של הזוגיות, זוגיות עם עתיד ועצמה.
לאור התוספת החשובה שלך לגבי דברי הסקסולוג, אני מאמינה שהדברים יסתדרו מאליהם.
הצלחת ל"רפא" את הצלקת הנפשית שלו כך שהוא נפתח מחדש לאהבה ונותן בך אמון מלא, אני מאמינה שהזמן יעשה את שלו גם בפן הפיסי.

קודם כל אני רוצה להודות לשתיכן על ההתיחסות והתגובה הזריזה

בנוגע לכדורים, הוא אכן משתמש בהם לסירוגין
למרות שאני מעדיפה שלא,
אני מעדיפה שנתמקד באינטימיות מגע
ולחכות עם נסיונות חדירה עד להרגשה יותר בטוחה מצידו
אנחנו מדברים ביננו פתוח במיטה, ואין מחסומים
כל אחד אומר מה הוא אוהב ומה עושה לו טוב כך שבתחום התקשורת המינית לפחות
אינני חושבת שקיימת בעיה

החשש שלי מתעורר, ואולי בצורה פרנואידית וחסרת טעם- ולכן אני פניתי אליכן
הוא מהספק שאולי נותרו לו רגשות לו פתורים אליה
או תחושת החמצה, כיוון שהיא נישאה לפני כשנה

למרות שבעבר ניסיתי להעלות את הנושא, הוא לא העלה התנגדות לדבר על מה שהיה
רק אמר שהם היו ילדים, וזו היתה אהבה ראשונה שנגמרה מזמן
ושהוא רואה איתי עתיד, ובהחלט רואה את הקשר מוביל לחתונה.

אני רק מציינת שבבסיס אישיותי, אני נוטה להיות קצת חרדתית, ןדאגנית.
רוצה לדעת שאין אצלן משקעים מהעבר, או רגשות שלא שחרר שגורמים לעכבות במיטה.
אני מפחדת שלא יהיה מוכן להודות בזה לעצמו ואף לא מול פסיכולוג.
אשמח ללכת איתו לכל טיפול מיני שהוא.. במידה והבעיה נעוצה בנו, ולא בעניינים שלו.

מוסיפה ומציינת שלא קיימות בעיות משיכה אינטימיות או תקשורת.

מעט אבודה ומודאגת,
שוב מודה לכם על תשומת הלב !

ענת יקרה, אני מבינה שאת מתמקדת בחשש שלך יותר בתחום הרגשי - שמא נותר בו איזה רגש כלפי האקסית המיתולוגית.
סביר מאוד שאם החרדה והדאגה שלך יישארו - הן עצמן יהוו מחסום והפרעה להתפתחות הקשר. כמו ציפייה שמגשימה את עצמה. (ציפייה שיקרה משהו לא טוב).
מצד שני, כל עוד יש בעייתיות בתפקוד המיני - את מחפשת לעצמך הסבר הגיוני לכך - קשה לנו כבני אדם לחיות עם תופעה מסויימת מבלי לנסות להסביר אותה לעצמנו...
ואנו מחפשים את ההסברים במידע שעומד לרשותנו. על משקל - מחפשים מתחת לפנס שדולק...
כרגע "הפנס דולק ומאיר" את הטראומה שהוא עבר ושם את מחפשת את ההסברים.
אבל לדעתי חשוב יותר להתרכז עכשו בבניית היחסים שלכם. לפי תיאורך - התקשורת המינית היא טובה. אני מקווה שאמנם כך הוא, וכי הוא לא מסתיר מפנייך רצונות ופנטזיות מחשש שמא לא תאהבי אותן או תהיי ביקורתית כלפיו. כאן, למשל, אם את תהיי חופשייה לשתף אותו ברצונות ייחודיים שלך, בפנטזיות יוצאות דופן שלך - זה יכול לעודד אותו להיות פתוח איתך, במידה ויש לו בעייה עם פתיחות מסוג זה.
לגבי שאר התחומים, מה שחשוב ביחסים מעבר לכימייה ולתחומי עניין ומטרות משותפות, זה לבחון עד כמה כל אחד מכם מסוגל לספק את הצרכים הרגשיים של השני. למשל אם את זקוקה למחוות של אהבה, מחמאות, המון חום: עד כמה הוא מסוגל לתת לך את אלה. האם הוא זקוק לאותם דברים? לשיתוף? להערכה? לעצמאות? אני מונה מספר דברים שאת יכולה להיעזר בהם ולענות לעצמך על השאלה הזאת.
אני מאמינה שלאורך זמן, אם כל אחד מעניק לשני כמה שיותר מן הצרכים הרגשיים הייחודיים שלו - האהבה מעמיקה יותר ויותר. ולהיפך...
אני מקווה שאת מבינה שמה שאני מציעה לך הוא להתרכז בבנייה של היחסים ולא לדאוג לגבי העבר...
בהצלחה!!!

בן זוגי לוקח לסירוגין כדורים לשיפור זקפה הנרשמו לו ע"י סקסולוג

אנחנו תמיד מדברים על זה לפני ומחליטים יחד באם יקח את הכדור או לא,
כיוון שבכל זאת יש שני צדדים בסיפור של יחסי מין.. וצריך להיות מתואמים ששנינו עם חשק באותו לילה..

הייתה פעם אחת לפני כמה חודשים,תוך כדי המגע.. אשר חששתי שבן זוגי לקח את הכדור,שאלתי אותו על כך, והוא טען שלא.
משם התפתח וויכוח סוער וארוך,
הריב היה קשה וכמעט נגמר בפרידה. (מצידו)
אני חיבת לציין שעד היום אני בטוחה במאת האחוזים שהוא אכן לקח את הכדור אותו יום.

מאז אותו יום אשר התפייסנו וסגרנו את העניין כמו שהוא (נשאר מעט פתוח )
עברו מספר חודשים..
ואתמול היה בי עוד פעם חשש שהוא לקח את הכדור, שאלתי אותו לכך. והוא אמר שלא.

אני רק מציינת שאין לו סיבה לחשוש "להודיע " לי או להודות אם אכן לקח.
אני לא טיפוס מאיים או עויין, ומעולם לא התרגזתי אם לקח..

היות ואני מודעת לרגישות הגדולה בעניין
והסיטואציה הקודמת כמעט הביאה אותנו למצב של פרידה,
הוא מתגונן מאוד ובעימות הקודם התעקש בתוקף שאין לי אמון בו.

אתמול לא רציתי להגיע לאותו מצב, לכן לא העליתי את השאלה בשנית.
איך עליי להתמודד? במידה ותהיה פעם נוספת עם ספק?
הנושא רגיש, מדובר בבטחון שלו, בגבריות שלו, אינני רוצה לפגוע בזה
מצד שני, כשאני שואלת אותו שאלה, אני מצפה לכנות מוחלטת
אין לי אפשרות להוכיח "עובדתית" שהוא לא אמר לי את האמת,
ואינני יודעת כיצד להתנהל .......

מחכה לעצה, הדרכה.............. בבקשה.....

תודה רבה

ענת היקרה, מבחינתו - לאור כל מה שכתבת - הוא מאוד טרוד ומודאג לגבי הגבריות שלו בכל השנים האחרונות וברור שהוא מאוד רגיש לכל ניואנס ולכל הערה בנידון.
כאשר את שואלת אותו האם לקח את הכדור - והוא מוצא עצמו מתגונן - אין ספק שלא נוח לו עם עצמו. ודאי היה מעדיף שאת תחשבי שכאשר יש לו זיקפה מתמשכת - זה לא בזכות הכדור. ולדעתי כאשר את שואלת אותו זה מופיע לו כאילו את מטילה ספק ביכולתו הטבעית להגיע לזיקפה. כאילו אינך מאמינה בו (ובאבר המין שלו...)

את מדברת על העיקרון של כנות מוחלטת.

אני חושבת שבהיבט הזה עדיף שלא תהיה כנות מוחלטת. עדיף שהוא זה שיגיד לך ביוזמתו (אם הוא רוצה) האם לקח כדור או לא.
לדעתי עדיף להשאיר את זה בתור נושא שיש בו זכות לפרטיות. לפעמים עודף אינטימיות הוא מזיק ורצוי לשמור על קצת מסתורין ואי וודאות ביחסים, כדי למנוע הפיכתכם ל"כמו אחים".

אני חושבת שעלייך להשאיר את כל האישיו הזה על אחריותו ובטיפולו. הוא כבר יעשה את ההחלטה מתי להתייעץ איתך או להיעזר בך.

מה שאני מציעה לך זה אך ורק להתפעל מן הביצועים שלו! כלומר אם יש לו זיקפה טובה וממושכת, להראות שזה משמח אותך, כאישה, כפרטנרית. ולא צריך לשנות לך אם זה כתוצאה מלקיחת כדור או לא.

אני מבינה שחשוב לך לדעת האם הוא מתחיל להשתקם ולהסתדר ללא הכדורים. אבל עובדה שזה מלחיץ אותו, וההתעקשות שלך לדעת עלולה להרוס לו את תהליך השיקום.

אני מציעה לך שכל פעם שעולה לך השאלה או הדאגה הזאת - תשחררי אותה. זאת בעייה שלך, דאגה שלך, ואל תפילי אותה עליו.
את יכולה לסגל לך תגובה פנימית למשל כאשר עולה הדאגה הזאת, על מנת לסלק אותה, כמו: "זה מסרס אותו" או : "שאלה מיותרת"

אני יודעת שזה סותר את רצונך לדעת מה מצבו האמיתי ואת רצונך בכנות. אבל לדעתי להעביר אליו את האחריות זה מאוד חשוב. הוא צריך לנהל את עצמו ואת הזיקפה שלו - בלי לתת לך דין וחשבון...

האם את רואה את ההגיון בעצה הזאת?
מעבר לכך, אם את מסכימה איתי, אני מציעה עוד משהו: להגיד לו בהקדם שחשבת על כך והגעת למסקנה שזה לא באמת עניינך, ושירגיש חופשי לשתף אותך או לא - איך שמתאים לו.
כי אם לא תבהירי ששינית את דעתך - הוא ימשיך להיות במתח מיותר סביב הנושא ויחשוש שמא את תשאלי אותו מידי פעם, כמו בעבר.


בהצלחה, וכמובן אשמח לשמוע מה דעתך על ההצעה שלי. דורית