שאלה חשובה

לי ולבן זוגי יש ויכוח שלדעתי הוא קטנוני ולדעת בן זוגי הנושא קריטי עבורו ולכן לא יכול להיות קטנוני ושאני חצופה שאני אומרת שזה קטנוני . חזרנו מטיול בחול וקנינו חפיסת שוקולד מאוד טעימה תוצרת חוץ ששנינו אכלנו ממנה. אני מנסה לשמור ולהימנע ממתוקים ולא מצליחה לשלוט על עצמי סביב שוקולד . אכלנו חצי חפיסה ואת החצי שנותר נתתי לאמא שלי בביקור משותף שלנו אצלה מבלי להתייעץ איתו (הוא לא ידע שהבאתי איתי את השוקולד ושבכוונתי לתת אותו) .הדבר הוביל לריב הוא כעס כיוון שהוא טוען שהוא גם מאד נהנה מהשוקולד וכי היה מקום לשאול אותו אם הוא מוותר על יתרת החפיסה (חשוב לציין שעל כעסו סיפר לי רק אחרי שעזבנו את ביתה של אימי) . הוא טען שחשב לכבד את אמא שלו בשוקולד אך ויתר. בתמימותי בסך הכל רציתי להיפטר מהחפיסה ולא ידעתי שהוא שקל להביא לאמא שלו . לדעתי הנושא הוא קטנוני והוא טוען שאני חצופה שאני אומרת שזה קטנוני מאחר ואין לי או לו את הזכות להגדיר נושא כקטנוני במידה והוא מוגדר כמהותי עבור בן הזוג. לדעתי הנושא של מנעתי ממנו לתת לאמא שלו לא במקום כיוון שלא ידעתי כלל שהוא שקל לתת לאמא שלו ולדעתי בסך הכל מדובר בחצי חפיסת שוקולד הוא טוען שהייתי אנוכית מאחר שאפילו לא דיברתי איתו על מנת לשמוע את דעתו בנושא מתן השוקולד. אני מנסה לרדת לסוף דעתו אולם מתקשה להבין את חשיבות העניין לדעתי זה בסך הכל חצי חפיסת שוקולד, הוא אומר שצריך להתייעץ בזוגיות על הכל - האם מידת ההתייעצות בזוגיות היא ברמה הזאת או שיש דברים שפשוט צריך להחליק ? אנא את עזרתכם בנושא