שאלה

חלק מהבעיות שנתקלנו אני ובעלי במהלך 4 וחצי שנות נישואינו היו בעניין משפחתו, חשוב לי להבהיר כי הוא אינו מסוכסך איתם אלא להפך, הוא אינו מונע מהם להתערב בחיינו ומאפשר להם להכתיב דברים רבים בחייו, כך שהרבה פעמים אני בכלל מחוץ למשוואה, כמובן שאיני רוצה לשלוט בו אך אולי אני מדמיינת את חיי בשונה ממה שמצפים ממני מצד משפחתו לחיות, כלומר הם מפעילים לחץ מתמיד שלא כולל עזרה בכלל,הלחץ מופעל בנושאים כמו נכדים ודברים נוספים בלי לעשות אבחנה כי מדובר בחדירה לפרטיות. בעלי לצערי נותן להם לגיטמציה ולא פעם משתכנע מדבריהם.
על רקע כול הלחץ המופעל עלי הוא עצמו אינו מוכיח כי הוא יכול להחזיק משפחה,לעבוד בעבודה קבועה (לעבוד בכלל) ,הוא מאוד עקשן וגם כאשר ברור לו שהוא טועה הוא אינו עוצר ואף חוזר על טעויותיו שוב ושוב,לכן אני לא בטוחה שהוא מקשיב לי כלל אלא עדיין ממושמע לאמו.
כול אלו מלווים כמובן בחוסר הסכמות כלליים בינינו, מריבות ,וויכוחים.
לא שאני שטחית אך גבר שמתחתן כן באיזשהו מקום צריך לפרנס את אישתו ולדאוג לצרכיה, קמצנות, עצלנות, הן לא הדברים שציפיתי ממנו כשהתחתנו ,ראוי לציין שההפרש בינינו הוא 8 שנים ואני בסה"כ בת 26, בגילו הוא יכל להיות במקום אחר לגמרי. (ולא בטלן)
כך שלחיות איתו הוא וויתור כמעט מוחלט על חלומותיי רצונותיי שאיפותיי וכו' ובעיקר דאגה מתמדת לכול הבעיות שפירטתי, כאילו העולם סובב רק סביבו.

צ'שר יקרה,

לאור הבהרותייך, אני מבינה כעת שהבחור שובה הלב, חברך לספסל הלימודים, הוא הקטנה שבהתמודדויותייך היומיומיות.
אני מניחה, שהתנהלותו של בעלך היום אינה שונה מהתנהלותו לפני שהחלטתם למסד את הקשר שלכם ולהקים משפחה. ייתכן שהתנהלות זו שלו נובעת מחוסר ביטחון, חוסר הערכה עצמית (הוא לא מאמין שיש ביכולתו לעשות ולכן הוא נמנע מעשייה) או/ו כוח ההרגל.
יכול להיות שבבית הוריו לא תמכו בו, לא האמינו בו, לא עזרו לו לפתח ביטחון בעצמו וביכולותיו אלא להיפך, "שלטו" בו ותמיד אמרו לו מה עליו לעשות. למרות שהיום הוא ילד גדול, הוא עדיין מרגיש כמו הילד של אמא ולכן הוא פועל על פי המלצותיה באופן מוחלט, ונוסף על כך, בהיותו "ילד" הוא לא חושב שעליו לקחת חלק בפרנסת המשפחה.
הוא לא עומד בציפיותייך בשום תחום.
בראייה שלי, כמאמנת ועל-פי ה"אני מאמין" שלי באופן כללי, לוותר על עצמך, על חלומותייך, שאיפותייך ורצונותייך אינה אופציה כלל.
למרות גילך הצעיר, התרשמתי שאת בעלת יכולות. מאחר ואיני מכירה את חייכם, את הנפשות הפועלות או את הדרכים בהן התמודדת עם קשיים בעבר, אני חושבת שאת היא זו שיכולה למצוא פתרונות ודרכי התמודדות ואשמח לכוון אותך, אם תרצי.
אני יכולה להציע לך לפנות אל ה"ראש", לדבר עם חמתך. לשתף אותה בקשייך, בשיחה נעימה ומכבדת.
אני מאמינה שהיא לא הייתה שמחה שחמתה תנהל את ביתה...
אם תצליחי ל"הגיע" אליה ולרתום אותה ל"עזרתך", היא בוודאי תדע מה לעשות ואיך ל"דלל" את מינון "המלצותיה" בחיי המשפחה שלכם.

צ'שר יקרה,

כתשובה לשאלותייך הרבות אתן לך כמה נקודות למחשבה.
1. מה גרם לך, מלכתחילה, להתאהב בגבר אחר?
2. האם יש ביניכם יחסי קרבה אשר אפשרו לרגשותייך כלפיו ל"התפתח"?
3. האם נראה לך שהוא יכול למלא חלל/מחסור כלשהו אשר קיים במערכת הזוגית עם בעלך?
4. האם תוכלי להגדיר לעצמך מה יש בו שכ"כ מוצא חן בעיניך ומושך אותך אליו? האם אלו דברים שיש גם אצלך בעלך?

החלומות הם ראי למחשבותינו, את מרבה לחשוב עליו בשעות היום ולכן את חולמת עליו בשנתך. ככל שתצליחי להתרחק ממנו ולהיות עסוקה בדברים אחרים, החלומות ישקפו גם חוויות אחרות אשר את חווה במשך היום והבחור הזה "יככב" בחלומותייך פחות.
רגשות עזים "אסורים" אינם מעידים על בעיה אישיותית כלשהי. רגשות יכולים להתפתח כתוצאה מקרבה ממושכת, תחומי-עניין משותפים, ראיית-עולם דומה, פתיחות, כנות ושיתוף.

אומרים שהזמן מרפא הכול, שהוא המשכך הטוב ביותר לכאבי-לב מהסוג הזה. לא ציינת כמה זמן את חשה כך, אולם אני מאמינה שעם הזמן (הרבה זמן...) הרגשות ידעכו, ואני מניחה שתחושי הקלה.
בנוסף, אם יש לך אפשרות להתרחק ממנו ולראות אותו פחות זה יוכל לעזור, בבחינת "רחוק מהעין רחוק מהלב".

רשמתי את תגובתי בתוך השורות שלך כדי לענות במדוייק.
1. מה גרם לך, מלכתחילה, להתאהב בגבר אחר? אינני יודעת בוודאות אולי מבעיות הקשורות בזוגיות שלי עם בעלי על רקע משבר עם משפחתו ,הרבה שעות של לימודים משותפים באותה כיתה.
2. האם יש ביניכם יחסי קרבה אשר אפשרו לרגשותייך כלפיו ל"התפתח"? אין לנו שום יחסי קירבה ,הבחור הגון לגמרי, אומנם סיפרתי לו על כך בנסיון לפתור את העניין עבורי ,לא קרה כלום ביניניו מלבד דיבורים על עינייני שיגרה ולבסוף גם זה פסק, כי בפועל אני לא ממש מצליחה לנהל איתו שיחה אמיתי ביום יום ,רק בהתכתבות בצ'ט.
3. האם נראה לך שהוא יכול למלא חלל/מחסור כלשהו אשר קיים במערכת הזוגית עם בעלך? הוא יכול לעזור לי בעצות הקשורות ללימודים ולתת לי מעט ביטחון באינדיווידואל היצירתי שלי, הוא יכול להיות קשוב ואמפתי בנושאים הקשורים ללימודים ולאגו האדריכלי מה שבעלי לא מבין בכלל-וגם זה מוגבל כי אני פשוט מתביישת לבוא ולדבר איתו כמו ילדה קטנה שמסמיקה.
4. האם תוכלי להגדיר לעצמך מה יש בו שכ"כ מוצא חן בעיניך ומושך אותך אליו? הוא מזכיר לי את עצמי במידה מסויימת, יש בו שאפתנות, התיימרות להיות מושלם, עתיד בטוח בקריירה, שקט ומסתדר עם כולם,מקשיב ואהוב על כולם,אופטימי, חיובי תמיד מעין משהו אידאלי שחיפשתי אך לא באמת חשבתי שניתן למצוא ובטח לא חשבתי כי לטיפוס מוצלח מהסוג הזה יהיה כול עניין בי ,הוא גם לא חתיך במובן הרגיל או מישהו שניתן להידלק עליו במהירות, יש משהו בקסם האישי בכריזמה ,חיוך נהדר,לא מסתכסך, לא רב, הוא פשוט שובה את לב כולם! האם אלו דברים שיש גם אצלך בעלך? לא

החלומות הם ראי למחשבותינו, את מרבה לחשוב עליו בשעות היום ולכן את חולמת עליו בשנתך. ככל שתצליחי להתרחק ממנו ולהיות עסוקה בדברים אחרים, החלומות ישקפו גם חוויות אחרות אשר את חווה במשך היום והבחור הזה "יככב" בחלומותייך פחות. היו פעמים שאחרי מריבות עם בעלי חלמתי עליו...
רגשות עזים "אסורים" אינם מעידים על בעיה אישיותית כלשהי. רגשות יכולים להתפתח כתוצאה מקרבה ממושכת, תחומי-עניין משותפים, ראיית-עולם דומה, פתיחות, כנות ושיתוף.

אומרים שהזמן מרפא הכול, שהוא המשכך הטוב ביותר לכאבי-לב מהסוג הזה. לא ציינת כמה זמן את חשה כך, אולם אני מאמינה שעם הזמן (הרבה זמן...) הרגשות ידעכו, ואני מניחה שתחושי הקלה. אני מקווה כי הרבה פעמים כול המצב הזה גורם לתחושת חוסר מיצוי או החמצת הזדמנות.
בנוסף, אם יש לך אפשרות להתרחק ממנו ולראות אותו פחות זה יוכל לעזור, בבחינת "רחוק מהעין רחוק מהלב". בשביל לא לראות אותו אצטרך לעזוב את לימודי ואני בשנה האחרונה....
אני במצב הזה למעלה משנתיים וחצי, בקרוב אסיים את לימודי אך לא בטוח שהוא יעלם מטווח הראייה שלי בגלל שהוא חבר טוב של גיסי-לכן באירועים משפחתיים אנחנו עלולים שוב להיתקל אחד בשני.

צ'שר יקרה,

ראשית, תודה על תגובתך.
נראה כי ניחנת ביכולת אבחנה הן לגבי עצמך והן לגבי האחרים אשר "מתארחים" או מלווים את חייך. הגדרת באופן מדויק וברור איזה צרכים, חללים וחוסרים הבחור הזה ממלא עבורך וכמו כן הגדרת בבהירות ובפירוט רב מהן התכונות במבנה אישיותו אשר הופכות אותו למישהו מיוחד עבורך.
העובדה שבחרת לגשת אליו ולשתף אותו בתחושותייך במטרה לנסות לפתור את הדברים מעידה על אומץ ויושרה פנימית.
הבחור הזה הזדמן לחייך בתקופה בה יחסייך עם בעלך לא היו במיטבם, בלשון המעטה וממשיך להיות חלק מה"נוף" שלך ביומיום מכורח הנסיבות. גם אם הוא שובה את לב כולם, כפי שכתבת, רגשותייך כלפיו הם יותר מזה והם תוצאה של הטוב שאת מוצאת בו או ה"יש" שאת מוצאת בו לעומת ה"אין" בבעלך, וזאת בתקופה בה בעלך מתמודד עם קשיים חיצוניים לזוגיותכם ולא מסוגל, כנראה, להיות קשוב, אמפתי ומכיל.
האהבה שאת חשה כלפיו היא אהבה לא ממומשת ולכן, לעולם, תהייה מושלמת, זו אהבה שלא עמדה במבחן המציאות וזאת לעומת הקשר הזוגי שלך ולכן לא מפתיע שאחרי מריבה, מאוד מציאותית, עם בעלך, הוא "עולה" בחלומותייך.
בעלך זקוק לך לצידו בעת הזו. אני חושבת שטוב תעשי אם תהיי עבורו ובשבילו. הוא יעריך זאת.
אני מאמינה, שאם תבחרי לגייס את יכולותייך לטובת הקשר שלכם וההתמודדויות השונות אשר החיים מזמנים, תעמדי לצד בעלך ולא נגדו, בדומה למשפחתו, הזוגיות שלכם תתחזק ותתפתח וכתוצאה מכך בעלך יהיה קשוב יותר לעשייה שלך ולצרכייך.
עוד כמה חודשים, לאחר שתסיימי את לימודייך הבחור הזה "יתארח" פחות בחייך ויקל עלייך להתגבר על אהבתך אליו, היא תדעך מעצמה.
כאשר תפגשי בו באירועים משפחתיים, אני מניחה, שתחושי התרגשות, אך גם היא תחלש עם הזמן.