להלחם או לשחרר?

אמלה היקרה, תיארת מאד יפה את המצב (ממש לא ארוך מדי).
ההתרשמות שלי לגביו היא שהוא מצליח לנהל את עצמו. הוא דבק באסטרטגיה שלו לא להביא עוד ילדים, ובשלב זה לא לעבור לגור. אני מניחה שהשיקולים שלו הם גם רגשיים וגם כלכליים. הוא כבר אבא ל 3 ילדים, ויתכן שהוא מרגיש שלעשות עוד ילד זה סוג של בגידה בילדים שלו. הרבה גרושים מרגישים שעשו מספיק עוול לילדים שלהם ולא רוצים לפגוע בהם מעבר למה שכבר קרה. כלכלית זה מאוד מובן, אין צורך להסביר...
והוא, גבר טיפוסי, שולט עם ההגיון על הרגש. אם הוא הבין את הפער ביניכם בנושא התכניות לעתיד - הוא גם הבין שהכי נכון לו זה להתנתק עכשו, לפני שהיחסים נעשים הדוקים עוד יותר. והוא כנראה עובר עכשו את "הגמילה" - ומכריח את עצמו לדבוק בהחלטה.
את, כאישה טיפוסית, לוקחת את הצד הרגשי, ונותנת לרגש לשלוט בך, ולכן את מאוכזבת מן התגובה שלו ונענית לצו לבך שלך - לפגוש אותו - כי זה מה שהרגש שלך מכתיב לך.
אי ההבנה שלך כלפיו נובע מן ההתייחסות השונה של כל אחד מכם. את מניחה שאילו היה מרגיש כמוך - כבר היה רוצה להיפגש. אבל הוא, להבדיל ממך, שולט ברגש.

השאלה היא האם אין אופציה בשבילך לשקול מחדש את מטרותייך.
כאשר פוגשים מישהו כל כך מוצלח - האם האהבה ומערכת היחסים היפה שתיארת ביניכם לא שווה שתבדקי בינך לבין עצמך ברצינות - עד כמה החלום שלך להקים זוגיות מלאה עם עוד ילד - הוא ריאלי. האם את לא עלולה להתפשר על מישהו פחות מוצלח ועל אהבה פחות חזקה, ובעתיד את עלולה לשלם על כך מחיר גבוה, ולא רק את - גם ילדייך.
תבדקי האם חשבת מספיק על כל המשמעויות של זוגיות שנייה וילד משותף - לכל הנוגעים בדבר.
לפעמים יש רצון לעשות זאת על מנת לחוות תיקון ליחסים שחווית עם בעלך.
זה מניע אגואיסטי ולא ממש ריאלי. כי לאחר שמביאים עוד ילד - כל זוג עובר טלטלה ודברים משתנים, ואת לא יכולה לדעת איך הזוגיות החדשה תעמוד בשינוי. מה גם שהפעם גם הילדים בשני הצדדים חווים טלטלה. זה לא פשוט. זה לא רק אידילייה כמו שזה מופיע לך.
מה דעתך?

דורית תודה רבה על תשובתך, חשבתי עלייה רבות כבר קודם לכן ותמיד הגעתי לקונפילקטים עם עצמי. האם לוותר על עצמי כפי שתמיד נהגתי לעשות או להילחם על הקשר הטוב שאולי לא יקרה לי שוב ....
ביום חמישי האחרון התחננתי לפגוש אותו אך הוא סירב.אמר שיחזור ולא חזר. העביר לי מסר דרך הפייסבוק דרך השיר של ארקדי "נאמר כבר הכל אין לי מה להוסיף..." חוששת לפנות אליו שוב ולקבל סירוב. חשוב לי מאד לדעת מה הדרך הנכונה להעביר לו את דבריי . האם מייל? שבו אוכל להתבטא בצורה ברורה, אבל מצד שני לא אדע מה הוא חושב. או לנסות שוב להיפגש איתו ולקחת את הסיכון שאקבל דחיה נוספת. אולי בעצם אחרי שבועיים של גמילה הוא "התנקה" ולא נשאר לו רגש.
באופן כללי המסר שאני רוצה להעביר לו שהפעם אני בטוחה, לא ספקנית, שאני רוצה את הקשר הזה יותר מכל דבר אחר.
איך הדרך להגיע אליו שוב?

אמלה היקרה, אני לא הולכת לעשות את החיים שלך יותר קלים.
כרגע הרגש שלך כלפיו גובר על הכל ואת נואשת ונאחזת בקצה האפשרות להחזיר אותו.
אבל חישבי על כך: נניח שתבהירי לו שהוא החשוב לך יותר מכל, והוא ישתכנע, ותחזרו, והכל יהיה סבאבה לזמן מה...ואז נחשי מי שוב ירים את הראש? הרצון שלך להיכנס לזוגיות ולהביא איתו ילד... ולמה זה יקרה? כי את עובדת עם הרגש והצורך הרגשי הזה עלול להציף אותך גם בהמשך.
אני חושבת שאת צריכה להיות באמת בטוחה מול עצמך שלהיות איתו שווה לך יותר מאשר החלום האידילי שלך להקים משפחה חדשה.
האם את יכולה להבטיח לעצמך שתורידי זאת מעל סדר היום בכל פעם שהרצון הזה יציף אותך (בעצם את צריכה לעבור גמילה מן החשק הזה שלך...) - ולא תיפני אליו עם זה, אפילו אם זה יגרום לך סבל מפעם לפעם?!
אחרי התהליך הזה עם עצמך - ורק אם את נחושה - את יכולה לפנות אליו, עם ויתור ברור ובקול רם על האג'נדה הקודמת שלך.
הוא צריך לשמוע ממך הבטחה שאת שלמה עם האג'נדה שלו ולהבטיח לו שאינך עומדת להעלות זאת שוב. אם הוא ירצה בבוא הזמן ילדים משותפים - יהיה עליו להעלות זאת ביוזמתו.
נדמה לי שבגלל שהוא כבר עבר את הגמילה שלו ממך - המסר שלך צריך להיות ממש ברור. הוא צריך לשמוע ממך מנגינה ממש שונה ולהאמין לך.
אולי שווה להתיישב ולכתוב לו את המחשבות האלו, לשתף אותו בתהליך החשיבה שעברת ובמסקנות.הרי את כותבת מצויין. וכך הוא יוכל לחשוב על הדברים ולהגיב עליהם לאחר שיקול דעת.
אם גם זה לא יעזור - נדמה לי שכבר אין מה לעשות...
מאחלת לך החלטה שקולה ונבונה,והעיקר - שתהיה מחוברת חזק מאוד אל עצמך, בטווח הנוכחי ובטווח הארוך.