מיניוית בהריון וכעסים של הבעל

היא תוכל לתת לך את המענה המקיף יותר, אנא מעט סבלנות :)

אין חדש תחת השמש, רב הגברים (שאני מכיר,,,) מתנהגים בפרט בהריון ראשון כפי שאת מתארת את בעלך,
המפתח נמצא אצלך, את צריכה לנסות לקרב אותו לחוויה עד כמה שאפשר, שיחוש איתך את הרגשות, את הכאבים,שתפי אותו במחשבות לקראת הילדה, לקראת הרחבת המשפחה, על היחסים בניכם בהמשך, דברו על הכל, ולא בטלפון !
את לא אוויר בשבילו, להיפך הוא מתחשב בך עד כדי כך שזה גורם לו להסתדר לבד, ובלבד שלא להציק לך או לתינוק, הוא מרגיש שאת זקוקה למנוחה ייתרה, לשמירה כפולה, ולכן קשה לו לבטאות את הצרכים שלו בפנייך, זה מה שמוביל אותו להסתדר לבד,
זה לא נגדך, זה בעדך !
אני מציע לך בחום לעשות סוויטש בראש, ולהבין שאת יותר סקסית ממה שהיית עד היום,דבר שהוא מאוד נכון וטבעי לכן הנשים, אחריי שמתגברים על הדיעות הקדומות באשר לקיום יחסים עם העובר,,, אז מגלים את סוד האהבה והמיניות בייתר שאת,
חשוב להדגיש שלכל אשה חשקים משלה, וזה משתנה בהתאם לההרגשה הכללית שהיא חשה בהריון, ישנם נשים שבשליש הראשון לא מסוגלות שיתקרב אליהם גבר, ובשליש השני והשלישי הן מיניות מאוד, ולפעמים אף יותר מהרגיל,
אז גברת נכבדה, מזל טוב, וכל זמן שאין לך הוראה מרופא או כל מניעה אחרת, תקרבי ותשתפי את בעלך בחווויה, זה בריא לגוף, זה מחייה את הנפש, מחזק את הזוגיות, ו,,, הכי חשוב מוציא את הילד שלך בריא וחזק נפשית לאתגרים שיעמדו בפניו,
בהצלחה

"בהריון" יקרה, צר לי על הבלגן שנהיה. מה שאני חושבת שקרה הוא שבעלך,שהינו בעל צרכים מיניים גבוהים כפי שכתבת, כנראה לא הכין עצמו לאפשרות שדברים ישתנו עד כדי כך, ולא תאר לעצמו במה זה כרוך. הוא כנראה צבר תסכול רב בחודשי ההריון הראשונים כאשר החשק שלך היה נמוך, והתאפק ובא לקראתך ועשה מאמצים מבחינתו לשנות את הסגנון שלו לעדין יותר לפי בקשתך, ואולי אפילו הרגיש אשמה מסויימת לגבי הגלישה לאתרי פורנו וסיפוק עצמי.
ואז - מתוך הרגישות יתר שלו ותחושות האשמה - השאלה שלך הופיעה לו בתור האשמה, ואז יצא כל התסכול החוצה.
פתאום יצא כל הסבל שלו, מה שהוא נאלץ לסבול. נכון שאין כלל מה להשוות, והנשים עוברות את כל ההריון הרבה יותר קשה מן הגבר, שלא לדבר על הלידה הצפוייה, אבל על הדרך - גם הוא מפסיד קצת לעומת מה שהוא היה רגיל אליו...
אז זה מצב של תסכול, ולמרות שהדברים שאמר היו פוגעים, אפשר להבין זאת על רקע מה שהסברתי. אני חושבת שבכל מקרה עליו להתנצל על הפגיעה הזאת, ואני מקווה שהוא יקלוט עד כמה הוא פגע.

וכמו בכל מצב משברי, צריך להתעשת, לאסוף את השברים ולבנות מחדש.

חשוב שתהיו מסוגלים להגיד זה לזו מה חסר, מה מפריע, ולבוא זה לקראת זו עם פתרונות שיתאימו לשניכם. מדברייך אליו התרשמתי שאת מבטאת את עצמך ואומרת מה מתאים לך ודי באה לקראתו.
הבעייה היא שהוא אכן מרוכז בצרכים שלו, ולא עוצר לחשוב מה את מרגישה ומה עובר עלייך.
השאלה היא האם תמיד הוא היה כזה? יש כאן חוסר בגרות וחוסר בשלות, ואולי מגבלה שדי אופיינית לגברים צעירים - אי רגישות לאחר, קושי לתת אמפאטיה לזולת.
הדרך לשפר זאת היא להימנע מביקורתיות!
שווה לבדוק את איכות השיחות שלכם. יש לי ניחוש שבשיחות האלו את זו שמדברת בעיקר והוא פחות ורבאלי. גם יתכן שהוא לא אוהב את השיחות. אולי הוא מרגיש ננזף מן הכיוון שלך ברוב הפעמים?
כאשר את מדברת אליו בביקורתיות - הוא מייד יתקיף בחזרה או יתגונן ויצדיק את עצמו. הוא יהי מרוכז בלשמור על עצמו ולא יהיה פנוי רגשית להקשיב למה עובר עלייך.

אם תעשי מאמץ מודע לא להיות שיפוטית כלפיו ורק תשתפי אותו ברגשותייך, ותבהירי לו שאת עושה זאת לא כדי להגיד לו שהוא לא בסדר, אלא כדי שהוא יהיה מודע מה עובר עלייך, ואת תהיי מודעת מה עובר עליו, וכך תוכלו יותר להתחשב ולהיות רגישים זה לזו.

אני מקווה שזה קצת עוזר.