נישואים במשבר- נרדמתי בשמירה עליהם

אני פשוט מקנא בך !
אם אשתך תשתף איתך פעולה, ואתה תעשה את זה כמו שצריך, אז השמיים הם הגבול,
מאחל לך המון בהצלחה

איש יקר
ילדים זה חשוב אבל בסופו של יום אתה תשאר רק עם אישתך
והיה כדאי שאשתך תתפוס מקום חשוב יותר ועדיפות עליונה גם מעל לילדים שלכם.
בשלב ראשון רק שינוי בגישה שלך ותפיסה שלך יאפשרו לך להחזיר את אשתך אליך
מעבר לכך תתחיל לחזר אחריה פשוט לחזר אחריה כמו נער בתיכון מה גם שאתה אומר "אישתי סקסית" והיא גם מוכנה לנסות ולאחות את הקרע שנוצר, כדאי ורצוי לעשות כל צעד אפשרי לפני שיהיה מאוחר מידי - שכן היא פשוט עלולה לעבור למצב "כבוי" בקשר אליך ואז יהיה קשה עד מאוד לחזור אחורה

הלוואי עלי אשה כזו !

ד.

שלום נשוי ואבוד,

כתבו לך כאן, ואני רוצה להוסיף כמה דברים-

אין ספק שהיום אתה מכה על חטא, השאלה הגדולה היא איזה שטח בליבה של אשתך גדול יותר- שטח האכזבה והתסכול, או שטח האהבה והרצון שלה להיות איתך. אל תצפה שלאחר תקופת חיזורים היא תשוב כל כולה לקשר.. היא פגועה, ויתכן ותידרש לעשות מאמץ מאוד גדול כדי לזכות בה שוב- אבל אני מאמינה שזה יהיה שווה את זה. אני מניחה שבתוך תוכה לא יהיה דבר טוב יותר מאשר "לחזור אחורה" אל הזמנים הטובים שלכם, אחרי הכל היא הקימה איתך משפחה. אבל נושא השבר שלה וזמן האיחוי שלו זה דבר שאסור שיפיל אותך במהלכי הניסיונות לחזר על פתחי ליבה.. לכן קח את הכל עם הרבה סבלנות.

לגבי הייעוץ שאתה לוקח- אני לא יודעת איזה סוג יעוץ,אבל משקראתי שאתה לוקח עזרה מקצועית, עלתה לי בראש התהייה האם להתייעץ גם פה וגם שם לא מותיר אותך בסוג של בלבול. הטיפול או היעוץ מטרתו לכוון אותך, למעשה, לפיתרון או תובנות מסוימות שיעזרו לך להתקדם הלאה. השאלה היא האם כל העצות שניתן לך פה לא עלולות לסבך אותך עוד יותר?

אני שמח לקרוא את העיצות ואולי כל מה שהייתי צריך זה את העדוד אותו זכיתי לקבל בתמיכתכם.
לגבי הייעוץ, אני מסכים עם דבריך עדי, מסתמן כי והייתי נסער ואובד בזמן כתיבת פנייתי לפורם.
תודה

הי שוב נשוי (ואבוד- אולי לא לעוד הרבה זמן?),

אני שמחה לקרוא את תגובתך. אם בעידוד עסקינן - אתה תמיד מוזמן לקבל אותו כאן.

מאחלת לך דרך צלחה, התמד בה ונקוה לתוצאות טובות.. המשך לעדכן.

לאחר שיחה עם אשתי, הובהר לי כי לולא הילדים היתה אשתי מתגרשת והיות והילדים קטנים היא כרגע לא רוצה להתגרש, אך הבהירה כי לאור היחסים ביננו אהבתה כבתה וכרגע איננה רואה כיצד לשנות זאת.
נראה כי היא מעודדת אותי לטיפול אישי שלי כדי שאני לא אסבול. אני מניח כי היא זקוקה לי בגלל הילדים.
כואב לי כ"ח ובנוסף אני כועס עליה על שהיא "שוברת את הכלים", אני בעל אוהב נאמן ואבא מצוין ללא וויכוחים ומוכן ללמוד מחדש ולתקן את החסר בזוגיות. אך אינני מבין מדוע היא כ"כ קשוחה. האם זה יכול להתהפך מנסיונך?
אני מקווה שלא אחרתי את הרכבת האחרונה
אינני מתכוון לוותר עלינו ואינני מעוניין שילדנו התמימים אשר אינם מודעים למצב הרעוע של כור המשפחה.

היי,

אפשר להפוך את מה שאמרת לטיפול ארוך... אב מכיוון שזה על גבי האינטרנט בפורום, אתן לך טיפ אחד שאם תעשה אותו הכל ישתנה:

שב עם עצמך, תעצום עיניים ותתחיל להיזכר ולדמיין מה היה כשרק התחיל הקשר.
הפעם הראשונה שנפגשתם, ההתאהבות הראשונה שלכם אחד בשני.

תתחיל להציף את כל הרגשות האלו. וכשכל סיטואציה כזו עולה לך מול העיניים, תבחון איך היא ואתה התנהגתם אחד לשני, איך כל אחד הגיב - תזכר בטון הדיבור, בצורת הבעות הפנים, בשפת גוף - הכל.

ממש תחווה את זה. וכשתזכר בהכל - תתחיל להתנהג בדיוק כך - הפי שהיא היתאהבה בך בהתחלה.

קשרים משתנים כי אנשים משתנים. הצרכים לא. אם תתנהג כמו פעם הקשר יחזור להיות כמו פעם - מובטח!

ושים אותה במקום הראשון בחיים שלך - לפני הילדים!!!

זה לא אומר שלא תתיחס לילדים - אבל שכולם בבית ידעו שאמא היא הכי חשובה (ושכמובן גם היא תדע).

אם תעשה את זה, לא תאמין כמה מהר הכל יתהפך שוב.

בהצלחה.

אני במצב בדיוק של אישתך ,בעלי מרוכז בעבודה שלו ואני כל הזמן עם הילדים אני לא עובדת והלוואי ובעלי היה רואה את הדברים כמו שאתה רואה אותם ואני משתפת אותו בתחושות שלי ,הוא לא איבד אותי לגמריי רק קצת אני לא מקנא כמו פעם וזה אומר לי המון
אתה גבר מקסים שאתה הולך לבד לייעוץ כי לא הרבה מוכנים ואני מאחלת לכם את כל האושר בעולם וחבל שהיא תפסיד אותך אתה לפחות יודע להודות ולתקן טעויות

לשמוע מה הצד השני מרגיש מעודד מאד, מגבר קשוח(כך אומרים) ואדיש, טולטלתי מהמצב וקבלתי מכה מאשתי בבטן הרכה...
מקווה שאצליח במאמץ, לא מגיע לנו גורל כזה, ההרגשה איומה כאילו אתה בחלום רע אך להבדיל, החלום לא נגמר ואין לאן להתעורר, המצב הינו החלום ואני מרגיש שגורלנו בעיקר בידיה של אשתי.

תרשי לי לבקשך שתדברי עם בעלך כל הזמן, לנו הגברים קשה להתמודד עם שיחות מהסוג הזה, אם הקשר חשוב אז דברו דברו, אל תתנו למצב להגיע למצבינו