רעיונות שכנוע

שלום לך, אפשר להבין שזה מתסכל מנקודת מבטך לראות את אישתך נושאת בכל העול הזה, כאשר אחיה לא נוקף אצבע לעזור עם האם החולנית והמזדקנת.
אני מתרשמת שאישתך איננה אוהבת להתעמת ולא נוהגת לבקש עזרה אלא מעדיפה לעשות דברים בעצמה מאשר להיות תלוייה בהסכמה של מישהו אחר. או שבכלל לפנות ולבקש עזרה. יתכן היא לא ממש סומכת על אחיה שיעשה זאת על הצד היותר טוב. מה דעתך לבדוק האם גם בבית היא מעדיפה לעשות דברים במקום אחרים (נניח במקומך ובמקום הילדים)?
אז ההשערה שלי היא שיש כאן איזו נטיית אישיות של אישתך.
ואם זה כך, כל מה שאתה יכול לעשות זה לשוחח איתה -ממקום טוב, לא של הטפת מוסר - אלא שאולי כדאי לה להתבונן קצת על עצמה ולהיות יותר מודעת לנטייה הזאת שלה - כמחובן - רק אם אני צודקת.מודעות עצמית היא הצעד הראשון לשינוי.

נקודה אחרת - אולי להכניס לשיחה איתה היבט מסויים: שיתכן שהיא משדרת לאחיה שאין לה בעייה לקחת על עצמה ואז נוח לו לסגת אחורה ולא להציע עזרה. שתהיה מודעת לכך שחשוב לאפשר לו להיות חלק מן הטיפול באמא, - לא רק כדי להקל עליה (ועליך) אלא כדי להכניס אותו מבחינת המעורבות הרגשית לשלב הקשה הזה בחיים של אמא שלו, במקום להוציא אותו מן התמונה.
עליה קצת לשחרר כאן שליטה. המסר הזה - הכל עלי/ רק אני יכולה - הוא לא בריא והתנהגות "קדושה" כזאת - מאד קשה להגיד עליה משהו רע, כולם רק מעריצים אותה,מן הסתם, ואולי גם מרגישים קצת אשמים על ידה כי הם לא מקריבים את עצמם עד כדי כך, כמוה.

אבל את כל המסרים האלו שווה להגיד עם המון אמפאטיה והערכה, ולא כביקורת.

אשמח אם גם אחרים יכתבו לך רעיונות נוספים.