קלפטומן?

אני אישה נשואה.שנים אני בקשר עם גבר נשוי.הנישואיים שלי מתמיד גרמו לי יותר כאב,מאשר אושר.לא כולל ילדים-יש לי ילדים,שהם האושר שלי.בעלי שטלטן,בור,קמצן ונצלן.אני אוהבת את האיש,שאני בקשר איתו,אוהבת כך,שאין גבר לידו בעיניי.אף אחד לא יכול לעמוד בתחרות נגדו בעיניי.הוא גם אוהב אותי ,כפי שיכול.אני אוהבת קשר רציף וחם.הוא יותר שומר על הפרטיות.הוא גם בעל חלומות רבים בנושא מין ורומז לי תמיד להזמין למפגש שלנו-אחד לכמה שבועות-עוד אישה,גבר בשבילו-הוא דו מיני או זוג.אי זה תנאי,אך תמיד נרמד.הוא מאוד נדיב במתנות ובהבטחות.הוא אומר,שניהיה יחד אחרי כמב שנים,שרק אמתין,שניסע יחד לפה ולשם,נקנה בית.אך אף הבטחתו אינה התקיימה,חוץ ממתנות.הוא מציעה לבד פעילות משוטפת ומפסיק להזכיר אותה,כאשר הזמן מתקרב.עושה זאת תמיד וזה גורם לי לפקפק בכל,אשר הוא אומר.אני גם לא רוצה לנדנד ולחנך אותו,אך ההבטחות היקות מטריפות אותי. הוא אומר,שאנחנו ביחד,קובע שיחה ומבטל בדקה אחרונה.אני רוצה להאמין,לא מצליחה וגם לא צריכה-הוא רק מאהב.הוא אומר,שזה שאלה של זמן,אך לא אוהב לדבר על הפרטים.אוהב לפנטז על בילוי משוטף או חיים משוטפים.שעוד אף אחד מהבילויים לא התקיים.אבל אף איש לא קרוב אלי יות ממנו.מה קורה איתי?בבשקה,תסבירו לי.למרות,שלי זה נראה ברור או לא?כאשר אני זקוקה לחבר-הוא תמיד איתי ותומך וסולח הכל ומקשיב ודוחף ומעודד ומקבל.מה הבעיה של ההבטחות והפנטזיות.הוא תמיד אחראי,אז למה לא איתי?
תודה.