להפרד או לא זאת השאלה..

הי יוסף ולילה טוב,

ראשית אני חייבת לציין שנהנתי מכישרון הכתיבה שלך- אין צורך להתנצל על האורך במקרה הזה.

אתה מתאר את הסיפור שלך בשני מישורים - האחד , איפה אני מול הסביבה (מה הסביבה חושבת, לחץ חברתי, יש בנות שמחכות לי, יש שנהנים מכל החבילה), ואיפה אני באמת מול עצמי- מול הרגש האמיתי לבחורה (מה יקרה כשניפרד, האם אוכל להמשיך הלאה) כ"תת נושא" למישור זה יש את העינין שלדעתך היא אוהבת אותך יותר מאשר אתה אותה.

יש לך המון המון שאלות - ובצדק. אתה בדיוק בגיל הזה של לשאול, להתעניין, להתנסות. הקשר של השנתיים וחצי הזה מעכב אותך או חוסם אותך לטעום עוד מהחיים האלה וגם לקבל תשובות על השאלות. אתה מצהיר כי אתה לא יודע מה זאת אהבה אבל מה שבטוח זה יותר ממה שאתה חש כלפיה.. אז בוא ננסה לזהות מה משאיר אותך איתה? ההרגל, הכיף, הביחד, החברות הטובה ביניכם?

אני מניחה שיהיה קשה לענות לך חד משמעית מה כדאי לך לעשות, אבל אני אנסה. מה שבטוח אתה לא שלם לא פה ולא שם והזמן הוא המרכיב הכי חשוב שתוכל לנצל אותו. אנשים שאומרים לך "אני משתתף בצערך" - בבקשה נסה לחשוב מאיזה מקום הם מגיבים כך, מה הסיבה לחוסר הפירגון, האם אלו אותם חברים שלדעתך ירצו את חברתך בהמשך? אין אדם שלא רוצה קשר עם מישהי,חם ואוהב, אנשים שרואים אתכם כלפי חוץ יכולים לפרגן ולהגיד לך איזה בר מזל אתה שבגיל כה צעיר יש לך חברת אמת ובת זוג לתפארת, ויש שיגידו "שתהיה בריא". אני יודעת שזה סוחף, אבל נסה להפריד אותם ולהשאיר אותם בצד.. לעומת מה שאתה עצמך חווה באמת- עד כמה טוב לך איתה, נכון להיום, לשלב ה"צעיר" של החיים (אתה לפני צבא?), דברים הרי יכולים להשתנות ואני גם מבטיחה לך שישתנו- למה לטלטל את הספינה מצד אחד, מצד שני האם הטלטול הזה הוא לא צעד אחד יותר מדי עבורך כרגע?

עוד נקודה - גם היא, כמוך, תעבור, תשתנה, תתעצב עם השנים, שניכם תחוו כל אחד את בן הזוג באופנים וברבדים שונים , אתם באמת רק בהתחלה של הגיבוש "מי אני".. ולכן אתה כ"כ שם. כי כשיש בת זוג, היא מספקת אמירה מסוימת ל"מי אתה". אבל גם לא לדעת כרגע מהי אהבה, ומי אתה, ומה השלב שלך, זה לגמרי טוב. תן לשאלות האלו להתבשל, כרגע, לא הייתי ממליצה לעשות צעד דרסטי. כן הייתי מחזקת אותך קצת לשאול אותה האם לה אין שאלות לגבי העתיד, לגבי מי שהיא- שאלות קיומיות... נסה להריח מה השלב שלה. רק אם תחוש לאורך זמן שאתה משלה אותה, וקיבלת תשובות על סימני השאלה , שאתה רוצה להתנסות ב"עולם בחוץ" - אז הייתי חושבת על פסק זמן, לקחת זמן ולחשוב טוב. אם היא עדיין תהיה שם, מה טוב, אם לא- אז כנראה שזה גם לא נועד להיות...

לגבי מי אוהב יותר- אני לא בטוחה שזאת ההגדרה הנכונה. יש בני זוג שהם טוטאליים יותר, מחצינים יותר אהבה, אין כלי שיכול למדוד אותה. מה שמודד הוא המעשים בשטח- האמון שנרקם, העמידה זה לצד זו ברגעים קשים. אם נחלק את האישיות לחלקים-יש חלקים שיותר, יש שפחות. יתכן ויהיה צד אחד יותר אקטיבי, אבל בשל העובדה שרגשות הם פנימיים וכ"כ סובייקטיבים ואפילו "אח גדול" לא יכול לדעת מה מסתתר אי שם בלב, אין אפשרות לדעת מי אוהב יותר. וכך או כך - זה בוודאי לא נכון ככלל.

מקוה שלא בילבלתי אותך עוד יותר, ואשמח לדעתך.