בעיות ביחסים

אפרים היקר, היה עוזר לי לדעת כמה זמן אתם יחד בסך הכל.
כתבת עליה שהיא לא מנוסה ושמרנית. כאשר אישה צעירה נמנעת משלב החדירה - זה מעורר אצלי חשד אחר - שאולי יש משהו בשלב החדירה שמפריע לה ויתכן שהיא לא חופשייה להצביע על כך ונעזרת ב"תירוץ" של החשש מכניסה להריון על מנת להימנע מן החדירה.
יש נשים שעבורן החדירה קצת כואבת, או נמשכת זמן רב מדי ונוצר חיכוך לא נעים, ויש נשים שמשקל הגוף של הגבר עליהן בשלב החדירה מעיק ומפריע להן לנשום.

אז שווה לברר האם יש משהו מאחורי ההתנגדות לחדירה.

ואם אין שם שום דבר אחר אלא באמת הפחד להיכנס להריון - חשוב לנהל איתה שיחה בוגרת ופתוחה, כי זו באמת גישה ילדותית - לא לסמוך על הגלולות, ואי לקיחת אחריות על עצמה אם היא חוששת שתישכח. מה שקרה הוא שהיא זו ששכחה לקחת גלולה ואחר כך חוותה פחדים וחרדות במשך חודש שלם - שמא נכנסה להריון, ועכשו היא בעצם מצפה שאתה תהיה זה שישלם את המחיר, ואינה עושה את הצעד של לקיחת אחריות כמו אישה בוגרת על לזכור את הגלולה כל יום.
זו התנהגות לא אחראית ולא בוגרת - להעביר אליך את האחריות. שווה להראות לה את העיקרון הזה ולראות מה היא מציעה. אם היא תישאר תקועה ולא תיקח אחריות - גם לאחר שיחה - הייתי במקומך מהרהרת מחדש בהחלטה להתחתן.

את צודקת, אמרתי לה בדיוק את אותם הדברים לעניין הטלת האחריות עלי בשל שיקולים ילדותיים ומטופשים. גם כשאני חושב על זה, האטימות הזו מרגיזה אותי כל פעם מחדש. מה שבין השאר מפריע לי מעבר לקושי הפיסי לחיות בלי סקס, זה חוסר היכולת להתחשב.

היא אמרה שכאשר היא מקיימת יחסי מין אז היא מרגישה שהיא כביכול עושה דבר רע, ולכן פוחדת שתכנס להריון. כאילו מן מחשבה שמשלבת אלמנט דתי או משהו...

בגדול הבעיה שאין עם מי לדבר. כאילו דיברתי איתה אתמול ואמרתי לה שזה ממש מפריע לי ואז היא אמרה שהיא מסכימה לשכב, אבל אני יודע שכשנגיע לזה היא עוד פעם תתקפל. היא אומרת שאחרי החתונה לא תהיה לה בעיה, אבל אני חושש שאחר כך יצוץ משהו אחר.

מעל הכל אני אוהב אותה, ולא רוצה לעשות צעדים פזיזים כמו להפרד ולפרק הכל (החתונה ביולי).

דורית, המצב המתואר לעיל גם גורם לי לרצות לרעות בשדות זרים, וזה כשלעצמו מבאס אותי כי אני לא רוצה להתנהל כך, אבל את יודעת איך אנו הגברים עשויים לחשוב בשעת הדחק...

מה דעתך?

כתבת שאתה לא חושב שהבעייה היא החדירה.
אבל מכיוון שציינת שמופיע בהתחלה כאב - אני דווקא כן חושבת בכיוון הזה, מתוך נסיון והקשבה להמון נשים.
מספיק שיש אפילו קצת כאב - נוצרת רתיעה אוטומטית פנימית משלב החדירה. מאוד יתכן שלא נעים לה להודות בכך, והשאלה היא האם אתה יכול בכל זאת לבדוק איתה האם החדירה מפריעה לה. אם היא היתה יודעת שזאת תופעה נורמטיבית, בייחוד אצל בחורות צעירות ולא מנוסות - אולי היתה נעשית יותר חופשייה להגיד לך.
אתה יכול למשל להגיד לה שהיית רוצה למצוא פתרון לכאב ההתחלתי שמופיע. אחד הפתרונות הוא להאריך את משך המשחק המקדים, כך שהאישה תהיה מאוד רטובה ומוכנה לקראת החדירה. אם המשחק המקדים לא ארוך מספיק - האישה אינה מוכנה ונוצר כאב בכניסה.
פתרון אחר הוא להשתמש בחומרי סיכוך. זה מאוד מקובל - כמו למשל ג'ל ky. או פשוט רוק...
מאוד חשוב שלא יופיע כלל כאב ביחסי מין, על מנת שלא תהיה שום רתיעה בשום שלב.
לגבי לקיחת אחריות - כבר כתבתי לך בתשובתי הקודמת.
לגבי בגידה - אל תיכנס לשם! זה ייצור נזק בלתי הפיך שיכניס "סרטים" הרבה יותר גרועים של חשדנות ופגיעה באמון שיקחו אתכם לבעיות הרבה יותר חמורות.
ההתרשמות שלי היא שהתקשורת שלכם אינה מספיק פתוחה, ועל כך צריך לעבוד.

אדבר איתה על זה שוב. היו פעמים שהיא ציינה שכואב לה ולכן כאילו "אין לה כח" לסבול את זה. אבל עכשיו כשאנחנו מתחרמנים היא מאוד מאוד רטובה. לכן לא יודע עד כמה יש פחד מחדירה, והיא גם מציינת שהיא מאוד רוצה לעשות סקס אבל שוב עולה החשש הזה.

טוב נראה מה יהיה. הכי חשוב לדבר על זה...

תודה רבה :)

אולי ארוחה לאור נרות?

דווקא אהבתי את הכינוי החדש שלי!!!

לגבי מה שהוספת, אפרים, אהיה פסיכולוגית "לרגע":
לפעמים יש לנו מנגנון הנקרא "התקה". אם ישנה חרדה מסויימת שמטרידה אותנו, אנחנו נחפש לתלות אותה כנגד פחד מסוג אחר, שנראה לנו יותר פתיר.
יש לי השערה, שמשהו בה חושש שמן הכאב היא לא תצליח להיפטר, ולחוות הנאה שלמה מן האקט המיני,וזה מפחיד אותה והיא ממש לא מאמינה שתוכל לפתור זאת, אז הפתרון הנפשי הוא להתיק (להעביר) את הפחד הזה למשהו שנראה בעיניה "יותר לגיטימי" - וזה החשש מלהיכנס להריון. כי זה חשש שיש לו סוף ידוע: זה דוחה למעשה את ההתמודדות עם הבעייה (של הכאב) עד אחרי החתונה.

זה אולי הסבר מסובך, אבל מנגנוני התקה כאלה קורים לכל אחד.