משברון בזוגיות

יונית יקרה,

למרות גילך הצעיר נראה כי את בוגרת ולא חוששת להתמודד. כאשר חשת שאינך יכולה לשאת עוד את המריבות שלכם על שטויות, כדברייך, החלטת ל"פתוח" את הנושא ו"לשים על השולחן" את הדברים אשר על ליבך, באופן ברור וכן.
הפתיחות, הכנות והיכולת להעלות את הנושאים הפחות נעימים ולדון בהם באופן חופשי, למרות חוסר הנוחות והחששות הנלווים לכך, הינן משאבים חשובים ויסודיים בזוגיות וההתנהלות על-פיהם מאפשרת שתוף, קרבה ופתרון אפשרי וקל יותר, לפני שהדברים מסתבכים ותחושות רעות "נכנסות" ומפריעות.
גם החופש והתפתחות העצמיות, של כל אחד מבני-הזוג, בתוך המסגרת הזוגית, מהווים ערכים מרכזיים ובסיסיים ונראה כי גם יסודות חשובים אלה מתקיימים בזוגיותכם, כפי שציינת, אינך מגבילה אותו ברצונותיו ובמעשיו ואני מאמינה שזה הדדי.
אני מאמינה כי בן-זוגך היה גם הוא כן עמך, כאשר הוא שתף אותך בתחושותיו. התחושות הללו הן באמת אך ורק שלו ואין דבר שתוכלי לעשות, לעת עתה כדי לגרום לו להרגיש אחרת. יחד עם זאת, הוא יודע שהוא רוצה להישאר בזוגיות הזו, הוא יודע שטוב לו איתך.
הוא כאילו נמצא במעין שלב ביניים בין הצורך בחיי הרווקות לצורך בזוגיות. יש לכם זוגיות טובה והוא בהחלט מודע לכך, לכן קשה לו והוא מתייחס אלייך פחות בהשוואה לתקופה אחרת (למרות שזה לא מצדיק זאת, כך הוא מרגיש והוא לא מצליח להתנהג אחרת...).
אני מאמינה, שאם תצליחי להכיל את התקופה שזו שעוברת עליו, הוא ידע להעריך זאת.
יחד עם זאת, אל תאפשרי לו לנהוג בך בחוסר כבוד.

שלום,

ראשית, תודה רבה על התשובה היא חיזקה אותי בכל מה שקשור אליי

הבעיה היא שאני מנסה להכיל את התקופה הזאת, לתת יותר ספייס, לא להתעצבן, לא לריב אבל זה כבר מתחיל להגיע לקצה גבול היכולת שלי כי בינתיים המצב לא משתפר ואני באמת שוקלת כיוון של פרידה עם כל הקושי שבדבר....

יונית יקרה,

אמנם הזוגיות מבוססת על הכלה, התחשבות הדדית, ותעדוף רצונות אישיים מול רצונות זוגיים, אולם, אם את חשה שאת לא רק מתחשבת אלא גם נאלצת לוותר על עצמך בתוך הזוגיות או נאלצת לשאת אווירה מתוחה והתנהגות לא נעימה מצידו של בן-זוגך, אולי מוטב שתיקחו פסק זמן זה מזו.
לעיתים דווקא כשאין מתחילים להעריך...
אולי בן-זוגך זקוק למעט זמן "מחוץ לזוגיות" כדי לחשוב על הדברים אשר מטרידים את מנוחתו, בלי להרגיש לחץ או וויתור...