המצב רגיש

היי,
אני ובן זוגי עברנו לגור יחד לפני כחודש כמה רחובות ליד הוריו.
לו ולאמו יש קשר מאוד הדוק, הוא מכנה אותה חברת נפש שלו.
יחד עם זאת יש לנו קשר טוב ומלא אהבה.
לדעתי הקשר שלו עם אמו קרוב מדי, עד כדי כך שכל יום הוא חייב לעבור אצלה בבית "לומר שלום". דעתה חשובה לו מאוד, עד כדי שהוא מתעקש עליה בשיחות איתי (סידור ועיצוב הבית וכו').
אני מאוד משתדלת לבשל כל הזמן כדי שתמיד יהיה אוכל חם בבית, מכינה את כל הדברים שהוא אוהב ובמיוחד מנסה לעזור לו עם דיאטה שהחליט להתחיל- בעקבות מצב רפואי.
אמו, לעומת זאת, ממשיכה לפתות אותו במאכלים שאסורים עליו כעת, כדי למשוך את קרבתו וזה מאוד מאוד מתסכל אותי.
אני מונעת מעצמי מאכלים שאני אוהבת בבית כדי לא להעמיד אותו בפני הפיתוי ומתוך התחשבות מלאה בו, מכינה אוכל כדי שלא יצטרך לאכול בחוץ- בבית ובעבודה ובכלל כדי ליצור תחושת בית חמימה.
בכל זאת הוא חש צורך לבקר אותה כל יום ולאכול אצלה כשהוא יודע שאני מכינה אוכל.
אני נעלבת ונפגעת משני דברים מהותיים בזה- הראשון הוא שמרגיש לי שהקשר שלו עם אמא שלו הוא מעל הכל אצלו ולמרות שדיברנו על כך לפני שעברנו לגור יחד וסיכמנו שיהיו גבולות והסברתי ממה אני חוששת- דיבורים לחוד ומעשים לחוד.

הדבר השני הוא עניין הבריאות- הוא חייב לרדת במשקל מסיבות רפואיות ואני מאוד חרדה לו. כבר ציינתי בפניו שאני מרגישה תסכול רב משום שזה נראה שאני מתאמצת יותר ממנו בדיאטה הזו ומונעת מעצמי ומבשלת בריא בזמן שהוא לא משקיע את המאמץ ומוותר לעצמו- בעיקר אצל אמא שלו, אגב!!

אני מאוד נזהרת שלא לעבור את הגבול ולומר מילה לא טובה על אמו, במיוחד מאחר ויש לנו קשר טוב והיא מאוד משתדלת לשמר אותו איתי.
ובכל זאת אני אובדת עצות ונשארת מתוסכלת מאוד!!!

אנחנו מדברים על חתונה ולא כך אני מדמיינת לעצמי את הזוגיות שלי עם בעלי
בתא המשפחתי הפרטי שלי. חשוב לךציין שאני מאוד קרובה להוריי ומחשיבה את דעתם אבל הם לא מתערבים במסגרת הפרטית שלי עם בן זוגי והיחסים נראים אחרת לגמרי.

מה עושים??? הוא נעלב כשאני מעלה את עניין הדיאטה שלו וישר מתנתק.

מתוסכלת.