חוסר כבוד

ליאתי היקרה, צר לי לשמוע את הדברים. אני מניחה שתכונות אלו של חוסר התחשבות היו אצלו גם לפני הנישואין. אני מציינת זאת כי יש אנשים שלא מבינים את המהות העמוקה של להיות זוג. שהמשמעות היא כל הזמן להתחשב במישהו נוסף, לא להחליט לבד מבלי להקשיב לצרכים של השני ולהשתדל לבוא לקראתו.
נראה לי שבעלך זקוק ל"חינוך מחדש" על מנת להבין ולהפנים מהי זוגיות.

הדרך הטובה ביותר היא באמצעות שיחה: לקבוע איתו זמן לשיחה רצינית, זמן שיתאים לשניכם. שיחה מתוכננת מראש, לא "שיחה" שמתפרצת בעקבות ריב ובעיני לא נחשבת לשיחה (משום שכל צד מלא כעס ועצבים ולא מסוגל להקשיב או להשמיע דברים בצורה מיושבת ושקולה).
בשיחה חשוב להגיד לו איך את מרגישה ולהשתדל לא להיות שיפוטית כלפיו. כי ברגע שאת אומרת לו "אתה לא בסדר" הוא ייכנס למגננה ולמתקפה כלפייך והשיחה תידרדר.
כאשר מופיעה צדקנות - כלומר - "אני יודעת מה הדרך הנכונה" - זה מעורר אצל הצד השני התנגדות ולא תצאו מזה.

אם תצליחו לנהל שיחה ולקבל גם החלטות מעשיות שיגרמו לשינויים - מה טוב.
אבל לצערי, רוב הזוגות לא מצליחים לנהל שיחות חשובות אלו ולהתקדם, והם צריכים לפנות לעזרה לייעוץ זוגי מקצועי.

חשוב לעשות זאת כמה שיותר מוקדם, כי ככל שדוחים את ההגעה לייעוץ זוגי - כך מצטברים יותר נזקים ואף מתפשטים לתחומים שבהם לא היה קודם נזק. חיי המין נפגעים די מהר, וזה יוצר תיסכול וכעס רב אצל שני בני הזוג.
הפנייה הזאת שלך היא תחילתה של הדרך. נוצרה אצלך מודעות שמה שקורה כיום ביניכם הוא גרוע ומאמלל ומדאיג להביא כך ילד לעולם.

תהליך של בניית זוגיות טובה נכנס לפעולה בדרך כלל ע"י משברים ואי הסכמות כמו שאת מתארת - ואז, או שהזוגיות מתחזקת ע"י התמודדות טובה עם הבעיות, או שהיא נחלשת ונפרמת ככל שמצטברות יותר בעיות ולא מצליחים לפתור אותן.

כך שעצם קיומן של בעיות לא צריך להדאיג אותך. מה שחשוב הוא איך אתם נערכים לפתור אותן!