זוגיות חונקת מאוד

רבקה יקרה,

נראה שבכל הקשור לניהול ותפעול הבית והמשפחה שלכם בעלך סומך עלייך לחלוטין, ולתחושתך, אף מעט יותר מידי...שהרי רוב הזמן הבנות באחריותך, כפי שפרטת בפנייתך. נוח לו ונעים לו שאת עושה וטורחת וכל עוד זה נעשה במסגרת הבית ולמען הבית שלכם, כאשר הוא יודע מה את עושה, היכן והוא יודע שאת עם הבנות, הוא רגוע והזמן שאת מקדישה לכך נראה לו נכון.
לעומת זאת, כאשר את עושה למענך ו/או למען משפחתך הגרעינית, כאשר הוא חש שהוא פחות שייך/קשור הוא כנראה חש שהוא "מאבד שליטה" על הנעשה והוא גם לא יודע מה קורה שם, בהיעדרו, זה "מטריף" אותו ולכן הוא שואל כ"כ הרבה. לכן, הוא מעוניין גם להצטרף אלייך למכון הכושר. הוא רוצה להיות חלק מ והוא רוצה לדעת מה, היכן ועם מי.
נראה שלבעלך יש צורך חזק בשליטה על המצב. הוא חייב לדעת וחייב להרגיש בעניינים.
בנוסף, אולי הוא לא סומך עלייך או על הקשר שלכם לחלוטין.
לכן, על-מנת להקל על עצמך, גם באחריות ובנטל וגם בתחושה, אני מציעה שתשבי איתו ותבחנו יחד דרכים בהן הוא לוקח על עצמו קצת אחריות ומטלות. כאשר הוא יהיה עסוק בתכנון ועשייה הוא יחוש יותר שייך, יותר חלק מ, יותר בשליטה. בנוסף, יוותר לו פחות זמן למחשבות על מה את עושה או היכן את וכמה זמן.
בנוסף, כדי להפחית את רמת החשש שלו, הציעי לו להצטרף אלייך למכון הכושר אולם תעמידי תנאי לפיו בחדר הכושר עוסקים אך ורק בכושר.
חדר הכושר, הדרך הלוך וחזור יכולים לספק לכם זמן איכות, יכולים להפחית מחששותיו ואולי כתוצאה מכך הוא ייתן לך יותר "אוויר".
בנוגע לטיפול הזוגי, שלושה חודשים הם לא זמן מספיק על-מנת להשיג תוצאות, אולם זהו בהחלט זמן מספיק על-מנת לדעת אם יש אופק לטיפול. אם את חשה כמוהו אולי כדי לנסות מטפל אחר או סוג אחר של "טיפול", כמו אימון לזוגיות או ייעוץ זוגי.
כדי שתהליך כזה יצליח שני בני-הזוג חייבים להיות מגויסים ומחויבים לחלוטין לתהליך וכמובן להרגיש שהם מאמינים לגמרי במטפל ושהמטפל יודע לאן הוא מוביל אותם ושזו הדרך הנכונה עבורם.