פרידה

הי,לדעתי אם את אוהבת אותו,כדאי להתקדם...תמיד אפשרי להשלים השכלה..לא משנה איזה גיל.ואהבה לא מוצאים כל יום!!תחשבי על זה.בהצלחה.

שלום ליאן,

את מתארת קשר מאוד טוב סה"כ, עם בחור שנתן לך מעצמו והקריב, אהב ללא סוף וראה אותך בהמשך חייו, כבר אחרי זמן קצר. את כנראה לא היית בשלב כזה, בוגר יותר, של החלטה וקבלת צעד כזה של התמסדות. הוא מאידך - היה בטוח בך. במקביל, כנראה חשוב לך מאוד לעשות רושם טוב על משפחתך, על הורייך ו"לספק להם את הסחורה", להתאים עצמך לכללים ולערכים שעליהם את גדלת. וזה מאוד מאוד מובן וטבעי שכך תעשי, כל עוד את לא ניזוקה מסיפוק הסחורה הזה.

וכאן הגיע החלק של מה את מפסידה כתוצאה מלספק לסביבה את הצרכים של הסביבה שאת כה מושפעת מהם. כנראה גם לך זה חשוב, ובכל זאת, סיום של בגרויות ואח"כ אקדמיה אלו דברים שניתן לשנות אותם, שניתן לעבוד עליהם, ואני משוכנעת שעם תכונות כה יפות של נתינה ואהבה מצד בן זוגך, הוא גם יסכים לשקול להשתנות בעיניין הזה או אפילו, אולי לו זה מאוד מאוד חשוב, והוא בכל מקרה מתכוון לעשות משהו עם זה.

אהבה, נתינה, הקרבה, אמון ומחויבות הן לא תכונות שנרכשות, נלמדות, שאפשר עם החיים להפוך אותן מלא פעילות לפעילות. זה משהו שיש שם בדם. אם אין לך, קשה מאוד ללמוד את זה, ובינתיים אתה ממשיך לפגוע בבני זוג. לעומת זאת- לימודים, השכלה, התקדמות ופיתוח אישי הם דברים שאך טבעי יקרו בלאו הכי, ועם עידוד שלך ודחיפה נכונה ופירגון מצידך - הוא גם יצליח. אני בפירוש ממליצה לך לחזור אליו, לשקול ברצינות עתיד ביחד (רק אם את מוכנה לזה ללא קשר אליו), ואם רק ההבדל הזה תיעתע בך עד כה -לדעתי הסיבה לא מספיק טובה לסיים קשר. לא מספיק מוצדקת.

באשר למשפחתך- לפי הבנתי הם כלל לא פגשו אותו. אולי, כשיכירו, וילמדו אותו, ויראו כמה הוא עושה לך טוב, אולי עם הזמן הם אפילו ירדו מהעיניין הזה, אבל עוד לא ניסית להפגיש ביניהם.

ולסיום, שווה לשקול האם לדבר איתו על איך הוא מפתח את עצמו בעתיד, האם מתכוון להשלים לימודים, מה התוכניות שלו בכל הקשור להשכלה, ובהמשך לפרנסה. זה יוכל להרגיע אותך ולהרגיש שלמה יותר.

בברכת הצלחה וחג שמח

לדעתי....אהבה זה מצרך נדיר, ועם זאת...
מההודעה שלך לא היה נשמע שאת מתלהבת מהקשר,
אני בעד אהבה והכל אבל לדעתי כדאי לך לשאול את עצמך(אם לא להתייעץ בטיפול) האם באמת את אוהבת אותו והאם הוא מספק אותך...או שאת מרגישה את החוסר מבדידות ולבד, כי ככה זה אחרי פרידה ולא תמיד זה קשור לאהבה...לפחות לדעתי.
אני חושבת שאם הית מאוד נלהבת ממנו לא הית מהססת להתחתן איתו גם אחרי שבועיים, יש כאלו שעושים את זה וחיים שנים ביחד, אבל היה נשמע שההיסוסים שלך לא נגרמו רק מעיניין ההשכלה...אבל תקני אותי אם אני טועה.