האם עלי להישאר עם אשה שבגדה בי?

המקרה שלך מצער מאוד, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאתה מבולבל ומלא ספקות בניהול החיים הפרטיים שלך, אתה מנסה לשתף אותנו אבל את העיקר אתה שוכח, אשה שמחפשת בחוץ סימן שלא טוב לה בבית, ולא משנה מה הסיבה,
אם אתה סבור שהזוגיות שלכם התנהלה כמו שצריך וטיפחת ותיחזקת את הקשר לכל אורך הדרך, עד כמה שידך משגת כמובן,,, ובכל זאת היא בחרה להתרגש במקומות נוספים, אז אין לך ברירה אלא לתת לה ללכת לאן שליבה חפץ, לא מחזיקים היום בכוח אנשים ואין אשפוז בכפייה,
יכול להיות שאת החששות שלך ביטאת כל השנים וזה מה שחירפן את אשתך, לדעתי אתה צריך סיוע והכוונה כדי שתוכל לגשת לזוגיות חדשה עם תובנות חדשות ועם אנרגיות טובות כדי להצעיד אותך לחיים טובים ומהנים,
-
אל תערב את הילדה בסיכסוך שלכם, זה לא קשור אליה, אם אתה חפץ בטובתה של בתך ואתה רוצה שתגדל בריאה בנפשה אז תשקיע את כל כולך במתן חום ואהבה ללא תנאי לפחות בשלב הזה של הפרשה, תן לה את מה שהיא הכי צריכה, "בטחון" ורק אחריי שתעברו את התקופה הקשה הזאת, תתפנה לחפש זוגיות חדשה,
בהצלחה

יורם יקר, אני חושבת שלחלק מן השאלות שלך עדיף שתקבל מענה בפורומים שעוסקים בגירושין. לא חסרים כאלה. כאן תקבל התייחסות יותר רגשית ועניינית למצב שלך, בדומה לדברים הנבונים שכתב לך בני.
אני יכולה להבין את הכעסים ואת הפגיעה שלך כאשר התברר לך שאשתך רוצה להפגיש את הילדה עם המאהב שלה עוד לפני שהגירושים נכנסו לתוקף.

אלא שבעקבות זה - שניכם נגררתם לסידרה של טעויות והסלמה!

במקום להישאר במסלול השפוי של גירושים בהסכמה - פתחתם במלחמת עולם, ומי שסובל מן המלחמה הזאת אלו שלושתכם...אתה, אישתך והילדה.
שניכם עשיתם עכשו צעדים קיצוניים שאינם מעידים על מה שאתם באמת רוצים: היא - לביטול או שינוי הסכם הגירושים ואתה - לאסור עליה להתחתן עם המאהב.

כדאי לך, יורם, שאישתך תהיה מאושרת, כי אז גם הבת שלך תהיה מאושרת. מאחר ושניכם כבר לא תוכלו לחזור להיות זוג - עליך לשחרר אותה לחלוטין ולאפשר לה חיים על פי בחירתה. לשאלתך - מאחר והאישה לא התחרטה על יחסיה עם האחר והיא רוצה להמשיך ביחסים איתו - לדעתי אין בכלל מה לשקול להישאר איתה!

אני מציעה שלא תיגרר אחרי עצות עורכי הדין, שיש להם אינטרס לחרחר מלחמה כי כך הם מתפרנסים יותר.

חפש אחר הדרך המיטיבה ביותר לכל אחד מכם - לשחרר זה את זו לחיים חדשים במקום להישאר יחד ולכבול זה את זו בעבותות משפטיים. שניכם פועלים ממקום של כעס ופגיעה ורגשות אלו מונעים מכם לראות בבהירות מה טוב לכם.

תחשוב על הרעיון הבא: גם בסיום המלחמה הזאת - בעוד כמה שנים - תהיו בסופו של דבר גרושים וכל אחד יבנה את חייו. אז למה להאריך את הסבל? למה לא להתחיל זאת כבר עכשו? למה להיכנס למלחמות מתישות ויקרות שיישארו בזכרון ויזיקו במשך כל חייכם לכם ולילדה?

אני מאחלת לך שתצליח להפריד בין רגשותיך לבין השכל הישר. חזק ואמץ!