לא מצליחה להרדם בלילות !

רק כדי שתוכלי לישון הלילה יותר טוב,,,
תראי את מאוד צעירה בשביל להכנס לפלונטר כזה ועוד לישון בלי להרגיש כלום,
אני ממליץ לך בחום ללכת לאנשי מקצוע כדי לדבר עם עצמך, כן זאת לא טעות ! לארגן מחדש את המטרות שלך את העתיד שלך,
אני מבין שאת רוצה לצאת מזה כי זה לא מקובל ויהיה לך קשה עם התגובות של אבא שלך וכו', לא בטוח שזה נכון אבל בטוח שאת לא בטוחה במה שאת עושה, ועל זה בלבד מגיע לך כמה שיחות עם אנשי מקצוע,
אף אחד חוץ ממך לא ימליץ להמשיך את הקשר הבעייתי הזה מכל הבחינות, אז תצטרכי להתמודד לבד מול כל החששות, כפי שאני מבין ממה שכתבת את לא מסוגלת לעמוד בזה לפחות בשלב הזה של החיים, אז נראה לי שאין כאן שאלה של מה לעשות, אלא איך לנתק את הקשר הזה, ולמצוא אהבה נורמאלית ומציאותית שמתאימה למרכיבים שמהם באת ולאמות המידה שאת רוצה לחיות בהם,
גם לזה יש טיפול, תבררי את הטוב ביותר ותצאי לקנות לך את החיים בחזרה, בסך הכל הייתה לך הרפתקאה מיוחדת, וכך זה צריך להשאר,
את מצטיירת כאחת שיודעת לבצע מטלות שאת מעמידה לעצמך, ואם את צריכה עזרה אל תתביישי לבקש,
אם את רוצה להוציא אנשים מהדכאון את יכולה לעשות זאת במסגרת אחרת, (כפי שאני עושה,,,), אבל בשום פנים ואופן אל תתני את הראש שלך ! ובוודאי שלא את כל הגוף, וסליחה על המשפט האחרון,
בהצלחה ולילה קסום מלא חלומות על דרך חדשה ומוצלחת

היי, קראתי אותך ואין לי מילים...ממש נשאבתי למקום שלך ויכולתי להבין אותך.
למרות שאני אישית נגד בגידות ואני האדם האחרון שאוכל לעשות את זה ...שזה מאוד מפתיע ולכן אומר לך מדוע אני מרגישה כך כלפייך.

אני חושבת שזה לא אשמתך...את אמנם אישה לכל דבר, ומגיל מסוים ברור שכבר את לא בחסות הורייך, אבל עדיין יש לי הרגשה ...איך שאני קוראת אותך לפחות וגם זה שכתבת שאת מזכירה את האישור של הורייך, זה כבר בעיניי סימן שאת עדיין באיזשהו מקום ילדה של אמא. ולא בהתנשאות..אלא כי באמת גיל 22...זה גיל צעיר בעיניי מאוד.
ולכן אני טוענת שבמקרה הזה האחריות הייתה מוטלת עליו. על הגבר הנשוי.
עם זאת...בתוך תוכך את כבר יודעת טוב מאוד את התשובה, ואת כתבת את זה בעצמך:
שאת לא מוכנה בכלל לקשר, ואת פשוט אוהבת ומאוהבת מעל הראש,
אבל תחשבי על זה....למרות שזה הצעד הנכון, לא משנה מה נגיד לך...את לא ממש תפרדי ממנו, למרות ש(לדעתי זה הצעד הכי נכון גם כלפי עצמך וגם כלפי האישה שלו והילד)
את רק התחלת את החיים שלך...תחשבי על זה, תצאי תראי עולם, תלמדי וכך תמשיכי הלאה , אם את תשארי בעבודה שלו, בסביבה הזו...את פשוט תשארי עם אותם הרגשות, אבל אם באמת תשני את הסביבה שלך ותצאי אולי לטיול בחו"ל, טיול אחרי צבא ...או משהו שבאמת ירחיק אותך מאותו איזור אפילו רק להפסקה, את תיראי...שזה ישתנה.

ליטל יקרה,

זהו טיבה של אינטימיות....כאשר משתפים, נפתחים ובוודאי כאשר מדברים על הדברים הכי כואבים והכי בוערים, כאשר אנו מוצאים שיש עם מי לדבר, שיש אוזן קשבת ואמפטיה...נקשרים. כך גם קרה לכם.
היית שם עבורו, הקשבת לו, רכשת את אמונו ואני מניחה שגם עודדת את רוחו. הוא נמצא ב"מקום" פחות נעים בחייו, בלשון המעטה, הוא נאחז בך ו... התאהב בך.
ואת...נשאבת לתוך הסיפור הקשה שלו ואני מניחה שחשת שליבך יוצא אליו, שאת רוצה לעשות משהו עבורו כדי להקל עליו, ולו במעט, ומתוך אותן תחושות של הזדהות רגשית עם מצבו וחיבה הולכת וגוברת אליו...התאהבת בו.
אהבתו אלייך נולדה מן התלות שהוא פיתח בך, כפי שהוא ניסח זאת, "מלאך שהוציא אותי מהדיכאון" ואהבתך אליו נבעה מההזדהות הרגשית שחשת כלפיו.
הקרקע עליה צמחה אהבתכם אינה מספיק עמוקה, איתנה ומוצקה. לעת עתה אתם מספיקים זה לזו. אתם ב"מקום" בו אתם חושבים ומרגישים מאותו מקום...מהלב. אולם, בבוא היום, כאשר תתפכחו ותצטרפו למציאות ואל ה"חלקים" האחרים של חייכם תגלו כי מאוד קשה לנהל זוגיות כמו שלכם והמציאות, על כל היבטיה, המציאות החזקה מכל, תביא לסיומה של זוגיות זו.

כפי שכתבו לך בני ו"מישהי", את צעירה מאוד. ממש בראשית חייך הבוגרים והעצמאיים.
לאור מה שכתבת על הופעתך החיצונית וחשוב מכך, לאור מה שמשתמע מפנייתך ניחנת בהרבה יכולות.
את יודעת להקשיב, לדובב, לעודד, להיות עבור בן-זוגך בכאבו, את יודעת לקחת חלק ביצירת אינטימיות, את יודעת לפתח קשר ולשמור עליו ואת יודעת לאהוב ולהעניק אהבה...(כמו כן, ניחנת ביכולת ביטוי גבוהה ובאופן בו פירטת את השתלשלות ההתרחשויות הצלחת לסחוף גם אותי לאהבה שלכם...) לכן, אני בטוחה שכאשר תאפשרי לעצמך להכיר גברים אחרים, להיפתח אליהם ולאפשר גם לזה שבו תבחרי, לזה שיראה לך יותר מכולם, להכיר אותך, תוכלי ליצור מערכת זוגית נכונה עבורך, לטווח ארוך, קשר זוגי בו תוכלי להתגאות ולא לקיים בסתר, כפי שאת עושה היום, זוגיות אשר גם את וגם הורייך תוכלו לרוות ממנה נחת ואושר, ויותר מכך, זוגיות אשר תצמח ותתפתח על יסודות נכונים, איתנים, יציבים ועמוקים.
אני מבינה שבשלב זה, השלב בו את חושבת מהלב ולא מהראש, יהיה לך קשה לנסות ולקבל את נקודת מבטי ואת תגובותיהם של בני ו"מישהי" ובכל זאת, אני מפצירה בך נסי לבחון את הדברים באופן מושכל. זה יהיה נכון יותר עבורך ועבור עתידך.

עם כל הכבוד לבני, ומישהי,
קיבלת כאן תשובה בטוב טעם ממוניקה, כך צריך להתייחס ולענות.
לא נותר אלא לאחל לך
בהצלחה

תודה רבה על המשוב, מחמם את הלב!
בהזדמנות זו, אציין שוב כי אני שמחה שאתה בוחר שוב ושוב לקחת חלק כה פעיל בפורום שלנו ולתרום מזמנך ומניסיון חייך.

קראתי את התגובות שלכם ולא השבתי כי כאב לי! כשאני בתוך מערכת יחסים, מאוהבת והכל ורוד אז קשה לי להיות אובייקטיבית ולתת לעצמי עצה נכונה מהראש ולא מהלב ולכן כאב לי לקרוא שכתבתם שאני צריכה לצאת ממערכת היחסים הזו (למרות שגם לא ציפיתי שמישהו שפוי יציע לי להשאר בה ולהלחם מול כל העולם).
מוניקה, רשמת שאנחנו אכן מאוהבים אבל הבסיס עליו נשענת ה"אהבה" הזו אינו אמיתי והיא תלויה בזה שאני עזרתי לו לצאת מהמצב בו הוא נמצא והוא מצד שני הרעיף עלי אהבה ומחמאות והזדהיתי עם המצב שלו...אבל זה אכן לא אמיתי.
לצערי הרב, או שלא, לפני כמעט שבועיים קרה מקרה, ואני קנאית ורכושנית שכמותי, כשאני עצבנית והקנאה משתלטת עלי אני לא חושבת מהראש אלא מהבטן ויריתי מילים ודברים שהצטערתי עליהם. הוא כמובן לא עשה לי כלום, הכל היה דמיונות שלי והקצנה מוחלטת של המציאות רק כי רציתי קצת תשומת לב למרות שלאחרונה הוא העניק לי יותר ממה שחשבתי שגבר יכול לתת! אז יצאתי טיפשה, עשיתי טעות, כיוונתי לריב איתו ויצא שהוא ממש נפגע והחליט (כנראה) להתנתק. בצדק! אני במקומו לא הייתי סובלת את עצמי אבל למרות שהצטערתי והתנצלתי, על פניו היה נראה כאילו הכל עומד לחזור לקדמותו ושסלחנו אחד לשני אבל לא! מיום ליום הוא מתרחק ומיום ליום אני מבינה כמה צדקת כשאמרת שכשנצא לעולם האמיתי לא נוכל להתמודד עם מצבים שזוגות שיש להם אהבה שהתבססה ממקום אמיתי יכולים להתמודד איתם.
אני אוכלת את עצמי, מתייסרת, בוכה, מרגישה פספוס ומרגישה שהרסתי את האהבה למרות שהיא היתה צריכה להסתיים! ואין משהו יותר מייסר מלהצטער על דברים שנעשו ועוד ברגע של עצבים ושטות. אז כנראה שזה נגמר..ועכשיו באמת הבנתי למה התכוונת כשאמרת שזו לא אהבה שתחזיק מעמד לאורך זמן.
כואב לי, אבל אני יודעת שהכל לטובה וזה היה צריך להגמר..אני כל הזמן נזכרת ברגעים האחרונים שלנו יחד, שהיינו קרובים מתמיד והוא אמר לי דברים שגם האקס שלי (שאהב אותי מאוד) לא היה אומר לי...זה מצער אותי ואני מתוסכלת, בוכה בממוצע כל 5 דקות. אבל אני מאמינה שאתגבר
בכל אופן, תודה רבה לכם ובמיוחד לך מוניקה! אתם מקסימים.