ממשיכה לחשוב עליו

מישהי יקרה,

הזמן ידוע כתרופה הטובה ביותר לכאבי הלב ול"מחלות" מסוג זה.
מאחר ואתם "מסתובבים" באותה מסגרת חברתית אתם "נתקלים" זה בזו הרבה ומאחר ורגשותייך כלפיו טרם דעכו הם ניצתים בכל מפגש כזה מחדש, בנוסף, אהבה שאינה ממומשת, שהיא בגדר פנטזיה, חלום, אהבה שטרם הספיקה להתפתח ולצמוח, למרות שהיינו רוצים בכך, לעולם תישאר האהבה המושלמת, אולם... היא מושלמת מאחר ומעולם לא עמדה במבחן המציאות. לו האהבה הזו הייתה מתקיימת במציאות היא בוודאי לא הייתה כל-כך מושלמת...
לשאלתך...אם יש באפשרותך לאפשר לעצמך להימנע ממפגשים תכופים איתו, עד אשר תחושי מספיק חזקה ל"עמוד מולו" מבלי להרגיש "שבא לך למות", כפי שכתבת, זה יכול לעזור לך להתגבר.
במסגרת ההימנעות מהמפגשים החברתיים המשותפים, אולי תצליחי ליצור מערכת חברתית אחרת, או להצטרף לאחת קיימת, בה הוא לא נמצא, וכך לאפשר לעצמך להכיר אנשים חדשים ואולי ביניהם תמצאי מישהו אחר, שמתאים לך יותר, מישהו שירצה בך ואותך, איתו תוכלי ליצור זוגיות בריאה.