עצה דחופה ביותר

יפעת היקרה, קראתי בתשומת לב את כל מה שכתבת, וצר לי מאוד על מה שאת עוברת. בעצם על מה ששניכם עוברים, משום שגם עבורו זוהי תקופה מאד קשה - הידיעה שחלק מן ההתפרקות של משפחתו ומה שנגרם לילדים הוא באחריותו.
אתייחס גם אלייך וגם אליו בתשובתי.
ראשית, אלייך: אני ממליצה לך בחום להתייעץ לגבי מצבך בחיים עם איש מקצוע - כלומר פסיכולוג או עו"ס טיפולי, ולא להסתפק בהתייעצות בפורומים. חשוב לי להדגיש שאינני בטוחה עד כמה את לוקחת אחריות אמיתית על מה שקרה לך בחיים. היית 8 שנים עם גבר נשוי עם ילדים, ולא התנתקת ממנו למרות שהשעון הביולוגי החל כבר מזמן לתקתק. לא כתבת שהוא הבטיח לך זוגיות. כתבת שאפילו יוזמת הגירושים היתה מצידה של אישתו. את אדם בוגר, וחלק בתוכך ידע שאת עלולה למצוא את עצמך במצב הזה לאחר כמה שנים.
מה שאני מתכוונת לומר הוא שאת צריכה עכשו להסתכל רק קדימה, לא להאשים לא את עצמך ולא אותו, ולחשוב מה הכי נכון לך לעשות. האם נכון לך לקשור את חייך בדרך מסויימת עם גבר שאומר לך שאינו רוצה להיות בן זוג שלך? לקבל ממנו תרומת זרע? לדעתי אם את רוצה להיות איתו בקשר של ידידות בעתיד - דווקא עדיף לא לקחת ממנו תרומת זרע, כי הדבר הזה יעיק וירבוץ על יחסיכם בעתיד. האיש הזה שרוי עכשו בקושי רגשי גדול - אני מניחה בגלל התפרקות התא המשפחתי שלו, ובמצב כזה המחוייבות לילדים שלו והחשש שהם ייפגעו ושהקשר שלו איתם ייפגע - גוברים על כל דבר אחר. גם מאוד יתכן שמשהו בתוכו כועס עלייך ומאשים אותך בכל מה שקרה, ואולי זאת סיבה עמוקה יותר לרגשותיו המשתנים לרעה כלפייך.
אז אולי עלייך לשקול לחתוך את הקשר איתו ולהסתכל רק קדימה וכן לשקול את האפשרות של בנק הזרע, שנשים רבות נעזרות בו.
אני מרגישה צורך להוסיף כמה מילים לגבי ההצעה שלו לתרום לך זרע. זה מגיע אצלו, כפי שכתבת, ממקום של רגשות אשמה ושל לקיחת אחריות, וזה מאוד אצילי מצידו, אבל זה חושף אותו חוקית - אם איני טועה - לתביעת מזונות מצידך.
אם את אוהבת אותו - אל תסבכי אותו באופציה הזאת. אולי גם שווה להתייעץ עם עו"ד העוסק בדיני אישות - כדי להבין את ההיבטים החוקיים של הנושא. בידקי את עצמך האם את רוצה למצוא עצמך בעוד כמה שנים מסוכסכת משפטית איתו? כי נניח שהוא יתרום לך זרע, ותגיעי בעתיד למצב כלכלי קשה - זכותו החוקית של הילד לתבוע מאביו מזונות, כי הוא החליט להביאו לעולם ועליו לקחת עליו אחריות כלכלית. אינני מציעה לך להיכנס לפינה הזאת.
אני מרגישה שקשה לך להתנתק ממנו לאחר כל כך הרבה שנים, אבל חישבי על כך כמו כריתה של אבר שנגוע בנמק וחייבים להרחיק אותו מן הגוף כדי שכל הגוף לא ייפגע אף הוא בנמק. מצטערת על הדימוי הקשה, אבל עדיף מאוחר מאשר להשאיר אותו לצידך מבחינה רגשית ולפתח ציפיות ותקוות, ולצידן כמובן כעסים והאשמות שמרעילים את היחסים, ולא כדאי לגדל ילד בתוך הצל הכבד הזה.
מקווה שתצאי מן המקום הלא בריא הזה ותתחילי לקחת אחריות על החיים שלך ולהוביל אותם בעצמך - לא בעזרתו ולא דרכו.

ראשית תודה רבה על תשובתך הנרחבת .
ישנה התפתחות קטנה , מאז שהצהיר את מה שהצהיר מרגישה שקשה לו הריחוק והוא שולח הודעות ומתעניין לשלומי , אותי זה אישית מבלבל , ששאלתי אותו :
"תגיד מה רצונך " " מה אתה רוצה " אמר איני יודע ,אני באמת לא יודע מה אני רוצה .
מה עליי לעשות ? האם יש סיכוי לקשר ?

יפעת יקרה, שימי לב למשהו: שוב, את נעשית פאסיבית ונותנת לו לקבוע את המהלכים שמשפיעים כל כך על החיים שלך.
אני מציעה שתשימי לעצמך מטרה - מה חשוב לך עכשו בחיים ואיך להשיג זאת.
האם מתאים לך עכשו קשר מהוסס עם גבר שאינו יודע מה הוא רוצה ועומד לעבור בשנים הקרובות תקופה הרבה יותר קשה ומטלטלת מאשר אי פעם בחייו?
יש בכך הגיון שהוא יראה בך משענת מסויימת כאשר רע לו. את כבר קיימת בסביבה שלו, אז זה טבעי שהוא יפנה אלייך. גם הגיוני שהוא ירצה לשמור אותך עבורו ולא לאבד לגמרי, כי זה מה שהוא עכשו זקוק - לא מישהי לבנות איתה חיים חדשים אלא מישהי שתעזור לו לעבור את התקופה הקשה שהוא אמור לעבור.

אבל לצערנו, זה לא מה שאת זקוקה לו. את זקוקה לקשר עם גבר יציב שרוצה אותך ושרוצה להקים איתך משפחה ולהביא ילדים.

גבר בתהליך גירושין - בדרך כלל מתמלא רגשות אשמה כלפי ילדיו וזה מקשה עליו עוד יותר לעשות ילדים נוספים עם אישה אחרת, כי זה מגביר את רגשות האשמה שלו כלפי ילדיו.

מכל הניתוח המשוער הזה עולה שעכשו עלייך לחשוב רק על עצמך ועל מטרותייך, ולהפסיק לסטות מהן הצידה על פי ה"חליל" שלו.

רק שיהיה ברור - שמה שאני כותבת לך איננו ייעוץ עבורך אלא רק הבעת דעה אחת, על סמך מה שכתבת כאן, ואני שוב ממליצה לך להגיע לייעוץ מקצועי ויסודי ולא להסתפק בפורום.