מפחדת מבגידה

שירן יקרה,

באופן טבעי, כאשר נמצאים שעות רבות יחד במהלך היום ולאורך זמן, כאשר חולקים את אותן חוויות במקום העבודה, כאשר מתמודדים יחד עם סיטואציות העולות במהלך היום, נוצרת קרבה, אינטימיות. הקשר המתפתח סולל את הדרך לשיתוף גם בחוויות אישיות.
יחד עם זאת, כאשר הקשר הזה הוא חברי בלבד, לא תשמענה הערות דומות לאלה שבן-זוגך כתב לקולגה שלו וכמובן גם לא כאלה שהוא קבל ממנה בתגובה. התכתובת ביניהם מעידה על קשר כלשהו, שהוא מעבר ליחסי עבודה נורמטיביים ותקינים.
אולי בן-זוגך לא חושב שהקשר הזה עלול להזיק לזוגיות שלכם (למרות שאני חושבת, שהוא מודע לכך שהקשר הזה אינו תמים ואינו כשר, אחרת הוא היה משתף אותך ומספר לך עליה ועל השיחות והמפגשים ה"תמימים" ביניהם...) ואולי הוא אינו מייחס לקשר הזה חשיבות גבוהה, כמו שהוא לא מייחס חשיבות גבוהה לערכי הכנות, הנאמנות, היושר והיושרה הפנימית, אבל את כן, ו"כאן קבור הכלב".
עבורך ערכים אלה חשובים ומהותיים וכאשר הם אינם מתקיימים בזוגיות הזו, או שאת חוששת שאינם מתקיימים, זה "מטריף" אותך, מסב לך חוסר שקט וגרוע מזה, את עשויה לחפש את האשם באי-קיומם, בך, בדיוק כפי שאת כבר עושה היום כאשר את מנסה למצוא צידוקים להתנהלותו על ידי מחשבות הרסניות על כך שאולי את "לא סיפקת" את הסחורה ולכן הוא נאלץ ל"חפש בשדות זרים".
לצערי, לאור העולה מפנייתך, אני חוששת שבן-זוגך אינו מהטיפוסים הישרים, הכנים והנאמנים, וההיסטוריה הזוגית שלו מעידה על כך.
כפי שציינת, קשר כזה, בו תאלצי לחפש אחר האמת כל הזמן, קשר שאינו מספק לך ביטחון בקשר או בבן-זוגך אינו בריא, בלשון המעטה.
אני מציעה, שתשקלי בכובד ראש, את המשך הזוגיות הזו.

מוניקה , ראשית תודה רבה ,
לקחתי והפנמתי את מה שכתבת...
אני כל הזמן אומרת לעצמי שעד שאני לא מוצאת שחור על גבי לבן שבגד אז אין לי הוכחה.
אבל באם באמת צריך לחכות עד לנקודה ההיא?
האם לא מספיקות ההתכתבויות האלו והעקשנות שלו לשמר את הקשר...
הוא טוען שהוא זקוק לה מבחינת העבודה .. שבפועל היא שם רק לשם הקשבה וכו...אין בינהם ממשק ישיר.ץץ
ואני פשוט נעלבת מכך שככ חשוב לו לדבר איתה ולשמר איתה קשר..
למה אני לא מספיקה לו לנהל את השיחות וכו...
היא כתבה לו מיייל אתמול בעשר בלילה ושאלה אותו אם למחרת יהיה בעבודהה.
מה אלב שלו מחולק?
מה דעתך ממה הפחד?
כפת לה?
למה בעשר בלילה שיש לה בעל וילדים?
כל זה הזוי מבחינתי...
לי יש חבר וכמובן שידידים אבל רמת האינטנסיביות לו מעלה בו שום חרדה ...
אני מאמינה שאני חשדנית מטבעי , אבל העקשנות שלו בקשר איתה ככ כואבת לי .
הוא רואה שזה ככ מפריע לי
לפעמים אני שואלת את עצמי ממה אני ככ מפחדת?
מהבגידה עצמה ?
מחוסר הטוטאליות ?מלתת מעצמי ולא לקבל אותו דבר חזרה ? מה דעתך ?
ממה נובע פחד הבגידה?

שירן יקרה,

זוגיות היא הבית, ה"מקום" אשר אמור לספק לך תחושת ביטחון ויציבות.
זוגיות היא שותפות המבוססת על פתיחות וכנות ואשר אמורה לאפשר לך להתפתח בשלווה ולהיות לך לעזר ולסעד במידה ואת מתלבטת, מתקשה או חוששת מפני אתגרים שונים אותם את "פוגשת" מחוץ לבית.
לא זו בלבד, שהזוגיות שלכם לא מספקת לך את תחושת הביטחון, היציבות והשקט הנפשי אלא שהיא זו המונעת אותם ממך. את נאלצת להתמודד עם "אתגרים" בתוך המסגרת הזוגית, "אתגרים" אשר לא אמורים להימצא בקשר זוגי אמיתי מלכתחילה ובמקום שהזוגיות תסייע בהתפתחותך האישית היא פוגעת בהערכה העצמית שלך, בביטחון העצמי שלך ובדימוי העצמי שלך. את חשה שאת "לא מספיק" עבור בן-זוגך, את נפגעת ונעלבת.
בנוסף, את גם כל הזמן חוששת. חוששת מהבגידה העתידית, חוששת להיפגע, חוששת לתת ולא לקבל חזרה...חוששת שחששותייך יתאמתו ואז לא יישאר לך שביב התקווה שאולי, אולי את מגזימה בחששותייך ובתחושותייך.
החשש התמידי הזה הוא הרסני ואין לו מקום בקשר זוגי בריא ונכון.
הקושי שלך לקבל את התנהלותו ואת המציאות כפי שהיא נובע מהרגשות שיש לך כלפיו, מפרק הזמן שאתם יחד בזוגיות ומהרצון העז שהקשר הזה בכל זאת יצליח, שאיתך הוא יהיה אחרת ולא יחפש ריגושים וסיפוקים במחוזות אחרים. אני מבינה לליבך.
יחד עם זאת, את צריכה להבין שאת לא תצליחי לעשות את השינוי עבורו או במקומו. הוא היחיד אשר יכול לקחת החלטות בנוגע להתנהלותו ולמהות הקשרים שהוא מנהל במקביל לזוגיות שלכם.
כמו שאני רואה זאת, מאחר ואת יודעת כי בעבר הוא בגד ומאחר ואת חווה את הקשר הנוכחי עם חברתו לעבודה, לעולם, תתקשי להאמין בו ובקשר שלכם ולכן אני שבה ומפצירה בך לשקול אם באמת יהיה נכון עבורך ל"החזיק" בקשר הזה.