בעל שעדיין מחומר לאמא שלו

רונית יקרה,

נראה שערך המשפחתיות מדורג גבוה מאוד בסולם הערכים של בעלך. הדבר בא לידי ביטוי הן במשפחה אשר יצרתם יחד וכפי שציינת, "הוא אב אוהב ובעל חם מעין כמוהו", והן במשפחה הגרעינית שלו, בהתנהלותו מול אמו.
מאחר ולמשפחה יש חשיבות גדולה בעיניו והמשפחה תופסת מקום מכובד בחייו, בשנים בהם גדל, בגר והתפתח בבית-הוריו, נרקמה בינו ובין אמו מערכת יחסים קרובה, פתוחה, חמה ותומכת, כנראה יותר מאשר מערכת הקשרים בין חמתך לבין שני בניה האחרים. זה גם יכול להסביר את העובדה שהיא מתקשרת אליו כאשר היא זקוקה לעצה או עזרה, כנראה בתדירות גבוהה יותר מאשר לשני גיסייך.
עם השנים, ההתנהלות ביניהם, הפתיחות, השיתוף המלא, ההיוועצות לגבי דברים רבים והתמיכה ההדדית השתרשו וקבלו "מקום של קבע" במערכת היחסים המיוחדת שלהם. שניהם נהנים מכך ונראה ששניהם זקוקים לכך בחייהם.
אני מאמינה כי חמתך מוקירה את המשפחה אשר יצרתם יחד, היא בוודאי מאושרת שבנה מצא את השותפה לחיים הנכונה עבורו והקים עמה משפחה אוהבת, חמה ותומכת, ממש על-פי הערכים אשר היא הקנתה לבנה לאורך השנים. בנוסף, חמתך מעריכה פתיחות, כנות ושתוף והעובדה שהיא משתדלת להתקשר פחות, לאחר ששיתפת אותה בתחושותייך, מעידה על כך.
דבר נוסף שיכול להיות הוא, שהיא חוששת, שלא במודע, לאבד את "מקומה" ו"חשיבותה" בחיי בנה האהוב והקרוב ולכן היא "נלחמת", כדי לשמר את הקיים.
לאור זאת, נראה לי, שכדי ליצור את השקט הנפשי, לו את כה זקוקה, יהיה עלייך להמשיך ולדבר איתה בעניין הזה ולא עם בעלך. יהיה עלייך לרתום אותה להשגת מטרתך ולהמשיך ולסלול את הדרך אל ליבה, כך שהיא תתגייס למענך. עשי זאת בכבוד, מתוך קרבה ושותפות ויחד עם זאת, מ"מקום" נחוש והחלטי.
לאחר שאת לקחת החלטה, שתפי אותה, כדי שהיא תרגיש את השייכות והשיתוף, להם היא זקוקה וכדי שהיא תדע שההחלטה כבר נלקחה.
כאשר היא תרגיש שהיא חשובה לשניכם, כאשר היא תבין שדעותיה בעלות משקל (אך אינן קובעות) ושלעולם היא תתפוס מקום מכובד בחיי בעלך, היא תרפא, לאט לאט...וכאשר היא תרפא מעט גם בעלך ישחרר קצת.
עלייך להתאזר בסבלנות ולהתוות את דרכך בהתמדה ובעקביות.