עיצה מפסיכולוגית

מישהי יקרה,

למיטב הבנתי, נרקמה איזושהי מערכת קשרים ידידותית בינך לבין האיש הנשוי, מערכת קשרים אשר אינך שלמה עמה, בלשון המעטה.
הקשר ממשיך להתקיים אך ורק מפני שלא נעים לך לפגוע בו או לגרום לו לתחושת אכזבה. בה בעת שאת כל-כך מתחשבת ברגשותיו את שוכחת להתחשב ברגשותייך, בתחושותייך וב"אני מאמין" שלך ולך, לא נוח ולא נעים להיות חלק מקשר אשר כצופה מהצד היית נוקטת עמדה מאוד ברורה וחד-משמעית וללא כל היסוס היית פוסקת לנתק את הקשר ובהקדם מאחר ולמעשה "אין מה לעשות בקשר כזה".
אני מבינה שאת מתקשה, לכאורה, לקחת החלטה ולפעול על-פיה מאחר ואת חלק מהקשר, אולם בפנייתך מנית "את כל הסיבות שבעולם" מדוע אין סיבה להחזיק בקשר שכזה, סיבות רגשיות וסיבות שכלתניות ויש לי תחושה שאת יודעת היטב מה הכי נכון עבורך ובחרת לפנות לפורום כדי לקבל אצלנו חיזוק ואישור לרצונך לסיים את הקשר.
הדבר הנכון לעשותו הוא הדבר הנכון ביותר עבורך, המעשה אשר יביא לסיומה את תחושת חוסר הנוחות שלך, המעשה אשר יביא לשקט הנפשי שלך, הדבר עמו תהיי שלמה ביותר.
הנאמנות שאת חשה לקשר לא מיטיבה עמך ולכן אני מציעה לך לשים את נאמנותך לעצמך ולדרכך בראש סדרי העדיפויות שלך ואז אני משוכנעת שתדעי כיצד לנהוג.