אשתי לא רוצה לעבוד

הי יואל,

אני מבינה את הלחץ שלך- אתה מרגיש שבאמת הכל עליך, ואם זה לא מספיק אז אשתך לא מפצה בענייני ניקיון הבית למשל.. מה שאולי היה מצופה ממנה אם היא לא עובדת.

יש אנשים שלא בנויים לעבוד במסגרות, או שהם לא מצאו את עצמם עדיין, או שהם מנסים ומנסים ומתייאשים, או חסרי ביטחון במסגרת של יחסי עובד מעביד- יש הרבה סיבות. אני משוכנעת שאשתך כשרונית ובעלת יכולות להיות מועסקת, לא חושבת שמדובר במשהו שכשור לכישורים, אלא למשהו אישיותי.

נכון יהיה לומר שצפוי שהיא תנקה יותר ותכבס יותר, אבל זה עדיין לא משלים את המשבצת של הסיפוק האישי שלה מעצמה ומעבודה מסודרת שתעניק לה סדר יום, ופחות מחשב וטלויזיה כל היום. הנושא של ניקיון הבית ומטלותיו, והנושא של העבודה, נראה שיש להם מכנה משותף- אולי ילדותיות, אולי עצלות, אולי מעין חוסר עינין להתניע את החיים.. אך מאידך הם גם שני נושאים שונים שחשוב שתעשה להם הפרדה- העובדה שהיא לא מביאה פרנסה הביתה ולא מתמידה בעבודה, וענייני הבית השונים.

לא כ"כ פרטת לגבי שיחות שהיו לך איתה בעינין, והאם ישבתם על זה ברצינות. המצב הזה בו היא תיתלה בך לא יוכל להמשיך, באיזשהו שלב אתה תיכנס למעגל הזה של לראות בה "יצור" שלא עושה כמעט כלום, שתלוי בך- וכאן גם שאלת האהבה- עד כמה האהבה תחזיק- באה לידי ביטוי, וזה כבר לא טוב לזוגיות שלכם, לטווח הארוך. השאלה היא עד כמה אתה משדר, ועד כמה היא חווה אותך כרציני, כיותר אסרטיבי, כדורש. יותר עזרה בבית, יותר עשיית דברים למען הבית כמו קניות ותחזוקה כאשר אתה עובד והיא לא, ובפירוש להעלות את עינין הילד- איך נביא ילד במצב זוגיות כזה? (נניח רגע למצב הכלכלי). הילד- עם האושר שיביא, הוא גם דורש ויש לו צרכים- מי ימלא אחריהם?

נסה להבין מה הכיוון שלה לגבי קואצ'ר שאולי יכול קצת לסייע, בבחינת סוג הטיפול. זה לא טיפול קלאסי ו"חופר", ואולי אימון אישי יכול לעזור לה להתניע את ההתמדה, לעזור לה לחפש מקצוע שמתאים לה והיא תתמיד בו- היא צריכה הכוונה בכיוון הזה, ואני מציעה גם לפנות למוניקה בהקשר הזה, היא בטח תוכל לסייע לה, לכם.

אשמח לדעתך.

יואל יקר,

למיטב הבנתי, אשתך "נתקעה" איפשהו ועל משהו... משהו שחוסם לה את כל שדה הראייה והיא לא רואה אור או תקווה.
התנהלות שלה מאפיינת אדם "חסר חיים" החי בתחושה תמידית של "בשביל מה לקום בוקר". היא "גוררת" את עצמה במשך היום, חסרת עניין ומעש, בין מחשב וטלביזיה, שהם שני "תחביבים" שלא צריך להשקיע בהם יותר מידי מחשבה ויותר מידי מעשה וזה מעביר את הזמן, שממילא אין לה איך למלא אותו וגם אין לה חשק למלא אותו. כפי שעדי כתבה לך, אין לה עניין להתניע את חייה.
היא פשוט ממתינה שייגמר עוד יום. בנוסף ה"עלילות" במחשב ובטלביזיה משכיחות ממנה את חייה, שכאמור משהו חסר לה בהם. משהו משמעותי, המשהו הזה שימלא אותה באנרגיות של עשייה, יצירה, חיים.
וכאן "נכנס" נושא הרחבת המשפחה.
אני חושבת שהיא רואה בתינוק את המושיע לכל צרותיה. התינוק הזה שהיא כל-כך רוצה הוא המשהו הזה שיוציא אותה מה"בור" אליו היא "נפלה" ושהיא לא מצליחה לצאת ממנו.
התינוק הזה הוא ה"מפתח" שיעזור לה ל"התניע" שוב את חייה.
אז... אני מציעה שתגרום לה להבין שמבחינתך הרחבת המשפחה תוכל להתממש אך ורק לאחר שהיא תיקח אחריות על חייה. במילים אחרות, מה יצא לה מזה שהיא "תחזור" לחיים.
כאשר היא תיקח חלק מכובד במטלות הבית, כדי שאתה תוכל להתפנות לפרנס את המשפחה המתרחבת בכבוד, תוכלו להתחיל לתכנן את הרחבת המשפחה.
עליך ליצור אצלה תקווה כך שהיא תראה את האור בקצה המנהרה מתקרב אליה ושיהיה לה מניע רציני להתקרב אליו כמה שיותר מהר.
עליך להבין שמבחינה נפשית היא נמצאת במקום לא נעים בכלל. ה"תקיעות" הזו "תפסה" אותה חזק ונראה כאילו היא מאמינה שאין באפשרותה לשנות את מצבה. רק מניע משמעותי יכול לגרום לה להתחיל בשינוי.
עליה "למצוא" את יכולותיה שוב ולהאמין כי הן קיימות בה. כדי לסייע לה עליך לעטוף אותה בחום, אהבה ותמיכה, שלהם כוח עצום.
במידה ואתה חש שזה קצת "גדול עליך", אני מציעה לך לשקול את הצעתה של עדי בדבר אימון עבור אשתך.
אימון הוא תהליך קצר וחיובי בו המתאמן "מתחבר" ליכולותיו ומאמין בהם בשלב הראשון.
בשלב השני הוא בוחר משימות הולכות וגדלות ועומד בהן וכך חוזרת התקווה לחייו.

מאחלת לך ולכם הצלחה רבה.
אשמח באם תבחר לחזור ולשתף אתנו בהמשך וכמובן, אשמח לסייע ככל שאוכל.

כל עוד אתה יכול ,לפני החתונה