נמאס לי

עוד לילה לבן ...
כשהיינו ביחד היו הרבה ריבים ובעיות וטינה
ולצד זה מה שהחזיק את הקשר היה התקוות לעתיד
וכעת לא ביחד 3 חודשים,סופית למרות שאני יכולה לראות כבר מצבים לפני שנה
שהייתי צריכה להעיף אותו ,נפרדנו פעם אחת ביולי האחרון וחזרנו אחרי חודשיים
ונראה לי שכל הטינה והכעס אליו זה בגלל שראיתי איזה אגואיסט הוא והוא עשה דברים שאני נוטרת לו טינה עליהם,ואני כועסת על עצמי למה לעזעזל ביזבזתי עליו את הזמן והאנרגיות וחזרתי ..
אז אני אמורה לשמוח שזה נגמר ושגם כל הפחדים מהעתיד והיו המון כאלה לא יקרו וגם שהמצב הנוכחי וגם כשהיה טוב הצורת חיים שלו עצבנה אותי .
אבל עדין עסוקה בו בכעס עליו בעצבים בטינה ובמקביל למרות שברור שאין מה לחזור
עדין המחשבות על בכ"ז אולי החיים לא יהיו כמו בחלומות הבעתה שלי ,ושהוא כן בחור מתחשב ואוהב וחבר טוב ...למרות שהראש יודע שאסור לחזור וגם כל הדברים שאסור לי לסלוח עליהם, וגם הוא פועל מהראש ולא רוצה לחזור ,
למה אני עסוקה במחשבות עליו ,למרות שנגמר סופית ...ושוב לילות בלי שינה
ורק רוצה להוציא את זה החוצה,
לפני 3 שבועות כשהיה עוד לילה כזה שלחתי לו הודעה מפורטת של כל הדברים שגועשים בי בקשר אליו ה-כ-ל ,באיזשהו שלב הוא הפסיק לקרוא כי כתבתי דברים בדיוק איך שראיתי אותו ולא ריחמתי בכלל, רציתי שיכאב לו כמו שהוא הכאיב לי בזה שהוא גרר אותי אחורה שהוא התקשר כשחזרנו ... וראיתי שבלכתוב לעצמי זה לא עוזר אז הוצאתי עליו את כל הכעס ,ואני לא רוצה שום קשר איתו ,הוא משום מה חשב שאפשר להיות ידידים,מבחנתי זה דבר שבחיים לא יתאפשר .
איך נפטרים מכל השנאה הזו ?
מאוד עצוב לי שהייתה לנו אהבה ענקית עם המון יחס וחום וקשר תומך ומקבל ומכיל וחברים מאוד מאוד טובים ,וכל מה שנשאר מזה זה הזיכרונות והדברים הרעים איך שהאהבה הזו מתה.