בעיה עם בן זוגי והמשפחה שלי

רוית יקרה,

צר לי על ה"מקום" אליו נקלעת. את נמצאת "בין הפטיש לסדן". גם בעלך וגם אמך נטועים עמוק בעמדותיהם ולא רוצים ולא מוכנים ללכת האחד לקראת השני ולמעשה, לבוא לקראתך.
החיים מלאי שינויים והזדמנויות ובכדי להתקדם, להתפתח ולצמוח באופן בריא ונכון יש להפנים את העובדה הזו, להטמיע את השינויים ולהתנהל בהתאם.
כל עוד בעלך היה בן למשפחה הגרעינית שלו, בלבד, הוא התנהל באופן מסוים שהתאים לכולם. כעת, המצב שונה, חל שינוי בחייו, הוא הקים משפחה, איתך, ועליו להביא בחשבון לא רק את צרכייך, העדפותייך ורצונותייך, עליו להבין כי גם לך יש משפחה גרעינית והיית שמחה לבלות בחברתם בתדירות גבוהה יותר, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות המשתנות. לשם כך, עליו לשנות את התנהלותו ולהתאימה למצב החדש, אשר למעשה הוא היה חלק משמעותי בהיווצרותו, שהרי הוא בחר להינשא לך להקים יחד עמך משפחה.
זאת ועוד, זוגיות מתבססת בין השאר על ערכי ההכלה, הקבלה והתחשבות. נראה שאת מתחשבת, מקבלת, כמיטב יכולתך, ומכילה את בעלך, משפחתו, צרכיו, רצונותיו, העדפותיו, ומה לגבי בעלך? מה לגבי ההתחשבות שלו בך, ברצונותייך, במשפחה הגרעינית שלך? ומה לגבי המשך הדרך, ההזדמנויות והשינויים הנוספים שהחיים יזמנו לכם בעתיד?
נראה כי בעלך לא "בשל" לשותפות הזו שנקראת זוגיות. חוסר הרצון שלו וחוסר היכולת שלו להתאים את עצמו לשינויים בחייו עשויים להשפיע רבות על חייך העתידיים ועל חיי הזוגיות שלכם.
עלייך להביא בחשבון, כי אמנם הכל נתון לשינוי, אולם כדי ששינוי יתרחש יש צורך בנכונות אמיתית של זה שעליו לערוך את השינוי, וכאמור, לצערי, בעלך לא נמצא כלל ב"מקום" הזה.
אם תצליחי להביאו ל"מקום" בו הוא יבין שזוגיות הינה שותפות הדדית ושוויונית ויהיה מוכן לעשות לקראתך ולקראת הזוגיות שלכם צעד אחד קטן... תוכלי לעזור לו לחולל את השינוי הנכון למען עתידכם המשותף.
לגבי אמך, אני מסוגלת להבין את הכעס והתסכול שלה ואפילו את חוסר היכולת שלה לנהוג באיפוק מולך כדי לא להכביד עלייך יותר, יחד עם זאת, על-מנת להקל מעט על עצמך, שתפי אותה בקשייך ואולי לאור ניסיונה היא תוכל לעזור.

היום אמא שלי גרה 10 דק' נסיעה מאיתנו, ואני רואה אותה בתדירות של פעמיים בשבוע בלי הסופי שבוע
בעלי טוען שבגלל שאנחנו גרים קרוב ואני רואה אותה באמצע שבוע אז לא חובה גם הסופי שבוע. ולו אין את האפשרות לראות את ההורים שלו באמצע השבוע

האם זה נכון להסתכל על זה ככה?

יש לציין שלאמא שלי חשוב גם הסופי שבוע כי אז אנחנו באים יחד כזוג ובאמצע השבוע אני באה לבקר לבד כיוון שבעלי עובד עד מאוחר.

רוית יקרה,

מערכת הקשרים הקרובה שאת ואמך יצרתם וטיפחתם לאורך השנים הינה מתנה גדולה אשר תעמוד לזכותך ולעזרתך פעמים אין ספור במהלך חייך. עתה, כאשר אני מיטיבה להבין את מהות הקשר בין שתיכן אני גם מיטיבה להבין את רצונה העז של אמך לביקור משותף של שניכם אצלה, את תסכולה לאור המציאות ואת עלבונה. כמו כן, אני מבינה עד כמה זה חשוב לשתיכן שגם היא בתור "נציגה" למשפחה גרעינית תהייה זכאית לביקורים בתדירות גבוהה בסופי שבוע בדיוק כמו שה"נציגים" ממשפחתו הגרעינית של בעלך זכאים לכך.
לאור זאת, לשאלתך, ביקורייך אצל אמך במהלך השבוע וזמן האיכות של שתיכן לבד "אינם נספרים" במסגרת הביקורים במשפחתיים של סופי-השבוע ובעלך משתמש ב"תירוץ" זה מטעמי הנוחות שלו.
מה עוד שאת אינך מבקשת לבקר אצלה בכל סוף-שבוע אלה רק להגדיל את מספר הביקורים מידי פעם.
עלייך להביא בחשבון שסביר להניח שהתנהלותו של בעלך לא תשתנה, מעצמה, גם כאשר המשפחה תתרחב ואז, אני מניחה, תהייה משמעות גדולה יותר לביקור משותף של כולכם אצל ההורים של כל אחד מכם.
עלייך להיות החלטית ונחושה בעניין הזה. אם זה חשוב לך, ועושה רושם שכן, עמדי על דעתך.
עשי זאת כמובן, בנועם, בכבוד ומתוך הרצון הגדול שלך ליצור שינוי ב"כללים הנוקשים" אשר בעלך העמיד בנושא הזה תוך שמירה על תקשורת זורמת ונעימה ומערכת זוגית טובה.