אשמח להארה

נטלי יקרה,

נראה שהאיש "ננעל" על מטרה והוא גם בחר את שותפתו למימוש יעדו.
אצלו ההחלטה התקבלה מעט אחרי שדרכיכם הצטלבו. מצאת חן בעיניו, את כנראה עונה על הציפיות והרצונות שלו משותפתו לחיים והוא מוכן ומזומן לממש בכל רגע את אהבתו אלייך ואת החלטתו בדבר חיים משותפים איתך. המימוש הזה מבחינתו הינו בדמות ילד (ועדיף ילדה) משותף, של שניכם.
בד"כ, הריון לפני חתונה הינו תוצר של חוסר יכולת להביא ילדים לעולם במערכת יחסים קודמת. כלומר, כאשר זוג לא מצליח להביא ילד לעולם ובנוסף לכך מתגלעים חילוקי-דעות נוספים ביניהם, הם מחליטים להיפרד. הבחור, למוד הניסיון, מבקש לבחור לעצמו ב"סיבוב השני" בת-זוג פורייה, עמה יוכל בוודאות לממש את חלומו ולהביא צאצאים לעולם. לכן, לפני שהוא "מכריז" על החתונה הם בודקים את עניין הפוריות ומנסים להרות. לאחר שאתגר זה הושג, מתקיימת חתונה. (האם בן-זוגך חווה מערכת יחסים קודמת בה הוא ובת זוגתו לא הצליחו להרות?)
למעט אכזבה מסוג זה, אין סיבה ממשית להרות לפני חתונה ובוודאי שלא בגילכם הצעיר, גם אם בן-זוגך מאוד אוהב ילדים ומשאת נפשו היא למלא את ביתכם בהם...
אני מאמינה, שכל החלטה יש לקחת מתוך הקשבה פנימית, מוכנות, בשלות, נכונות ורצון שבה מהלב ומהנשמה. אלו הן ההחלטות הנכונות ביותר עבורנו. כל החלטה הנלקחת באופן שונה, מסיבות אחרות, שאינן הסיבות הנכונות, היא החלטה שעשויה להחזיק מעמד פחות זמן וה"תשלום" עליה עלול להיות גבוה ומיותר.
לכן, לכי עם ליבך, כפי שאת עושה. עשי את הדברים כפי שנכון לך, באופן שהכי מתאים לך ולפי התכניות הנכונות עבורך.

מוניקה תודה רבה על תגובתך,

מערכת היחסים הקודמת שלו נמשכה כשלוש שנים, והוא טוען כי לא ראה עתיד משותף עם הבחורה, ידע שלעולם לא ירצה עמה ילדים ולכן גם ידע שלעולם לא יוכל להציע לה נישואין. הוא אומר שעכשיו שזה שונה, שאיתי הוא ישר הבין שזה "זה" ושאותי הוא רוצה כאם ילדיו. אבל האם המצב נשמע לך נורמלי? אם היה רציני כלפיי- לא היה מחכה להציע לי נישואין ולאחר מכן לדבר על ילדים? או שמא עצם דיבורו על ילדים כבר מעידה על רצינותו?

מתוך סקרנות הפנתי שאלה זו לפורום אחר, והתגובות שקיבלתי היו קשות מאוד. למשל שעליי להפרד ממנו מיד כיוון שהתנהגות כזאת מלמדת על היותו מסוכן ואובססיבי, או למשל שעליי לברוח ממנו כמה שיותר מהר מאחר והוא לעולם לא יתחתן איתי אלא רק רוצה ילד, ולאחר שיקבל זאת- יעבור הלאה.

תגובות אלה נשמעו לי ילדותיות ולא רציונליות, ולכן הייתי רוצה לשמוע את דעתך המלומדת.

נטלי יקרה,

כי שציינתי בתגובתי הקודמת, התרשמותי היא שהוא באמת "ננעל" עלייך, כשותפתו לחיים, כזוגתו וכאם ילדיו.
אני מתקשה להאמין שהוא יעזוב אותך לאחר ש"יקבל" ממך את מבוקשו. הרי הוא לא יגדל את הילד לבדו וגם לא נראה לי שהוא מתכנן לגדל אותו עם מישהי אחרת...
אולם, רק את באמת יכולה לדעת. את חיה איתו ולצידו. אם את חשה שפיו וליבו שווים אז זה בדיוק כך.
אם את חשה שהוא באמת אוהב אותך אהבת אמת ושאת היא ה"אחת" עבורו, אז את ה"אחת" שלו.
הדבר בוודאי בא לידי ביטוי בהתנהלותו ובמהות הזוגיות שלכם.
לרוב, כאשר אנו מתאווים למשהו אנו לא מפסיקים לדבר על זה, עם כל מי שמוכן לשמוע, ממש "חופרים". אולי זו הסיבה שבן-זוגך "חופר" לך בנושא הזה. אין זה אומר כמובן שהוא אובססיבי.
אולם, כדי ל"סגור" את נושא האובססיה, חשבי האם התנהלותו הכללית מאופיינת באובססיה, כלומר בחרדות, טקסים החוזרים על עצמם וכד'. אלו הם הדברים המאפיינים התנהלות אובססיבית.

טכס הנישואים הוא הרבה יותר מאולם, להקה, ריקודים ומעטפות.
זוהי מסגרת שמעמידה את הזוג בקטגוריה אחרת !!!
מכל הבחינות ולכן הדרישה שלך הא לגיטימית
אל תיכנעי ללחצים שלו ולא חשוב כמה הוא אוהב אותך
את משוועת למסגרת הוא כנראה פחות
מתאים לו שיהיה לו ילד ובסופו של דבר תמצאי שיש לך גבר אבא לילד שיבקר אותך
כשיתחשק לו .. וילך לדרכו . לבילויים שלו ולהנאות החיים בלעדייך ........
העקרונות שלך יובילו אותך למחוזות שאת חפצה בהם .
בהצלחה