מבולבלת.

דנה יקרה,

נראה כי ה"ימים הטובים" של הקשר שלכם עברו. יותר נכון ומדויק יהיה לומר כי הם הסתיימו לפני כחצי שנה. ממש בתקופה בה חשת שהדברים אינם כפי שהיו בעבר.
חברך מתעדף אותך במקום פחות מכובד בסולם העדיפויות שלו, בהשוואה לעבר ובהשוואה לחברים שלו.
התנהלותו מולך מתאפיינת בחוסר חשק, חוסר כבוד, חוסר רצון ונכונות להשקיע בך ובקשר שלכם ובאופן כללי הוא משדר שהספיק לו.
זו גם הסיבה שדבריו (מסרוניו) של מכרך כה שובים את ליבך. כפי שציינת הוא באמת ממלא את החוסרים שחברך יוצר מבחינת תשומת לב, התייחסות, צורת אמירת (או כתיבת) הדברים וכד'.
כבר חצי שנה את חשה שהקשר הזה אינו מקומך יותר. כבדי את עצמך, עשי מעשה אמיץ ושימי לו סוף.
הבחור הזה, עליו את מבזבזת את זמנך, כפי שכתבת, אינו ראוי לך. המשיכי הלאה בחייך ואפשרי לעצמך לחוות מערכות יחסים אמיתיות, בוגרות ונכונות עבורך.

בהצלחה!

שבו הוא כן אומר לי שהוא אוהב אותי, ושאני אומרת לו ומעירה לו על המצב הוא בהתחלה מצחקק ואומר לי "אל תבלבלי תמוח" אבל אחרי שאני מתעצבנת ומעירה לו שוב ושוב הוא אומר לי ש הוא אוהב אותי ושזה ישתנה. למרות שכלום לא משתנה.
האם בכ"ז, אף על פי שהוא אומר לי שהוא אוהב אותי, אני צריכה לסיים את הקשר? יכול להיות שהוא בכלל משקר לי ? ובכלל, מה יכול להיות האינטרס שלו להמשיך את הקשר הזה אם הוא לא רוצה בו יותר...

המון המון תודה!

פרט שהוא לא כ"כ שולי ופשוט ברח לי מהראש... לא קיימנו יחסי מין עדיין, ואני יודעת שהוא מאוד רוצה את זה. יכול להיות שזו אחת הסיבות שמביאות אותו להתנהג ככה.. למרות שאני בכ"ז חושבת שזה לא התנהגות נכונה כי אם אני לא מוכנה לזה אז אני פשוט לא מוכנה והיחס הזה לא יגרום לי לרצות לקיים איתו יחסי מין ,אלא רק ירחיק אותי ממנו

דנה יקרה,

בנושא יחסי-המין את מקשיבה ל"אני הפנימי שלך" האומר לך שזה לא הזמן הנכון עבורך. טוב את עושה.
ההחלטות הנכונות ביותר עבורנו הן אלה הנלקחות מתוך אותה הקשבה פנימית.
ומה לגבי הקשר שלכם, מה ה"אני הפנימי שלך" מורה לך לגביו?
העובדה שפנית אלינו, לאחר תקופה מאוד ארוכה בה את חשה שהקשר הזה כבר לא "זה" מעידה על ההבנה שלך שאת ראויה ליותר מזה, את ראויה לקשר אשר מהותו דומה למה שהיה לכם בתחילתו של הקשר הזה.
אם לא נעים לך ולא טוב לך בזוגיות הזו, את לא צריכה להמתין שבן-זוגך "ישחרר" אותך. אולי הוא אוהב אותך אולם, יש לו דרכים משונות להביע את אהבתו ודאגתו אלייך...
כפי שציינתי בתגובתי הקודמת, את ראויה ליותר מזה. את ראויה לקשר שיגרום לך אושר, שבו תחושי שאת הדבר החשוב ביותר עבור בן-זוגך (ולא אחרי החבר'ה וכו') ובו תחושי מוערכת.
עשי את למען עצמך ולמען אושרך את מה שאת חשה שיהיה הדבר הנכון ביותר עבורך.

בנתיים הוא בצבא לשבועיים (לפחות), אני מקווה שאני אקח את הזמן הזה לעצמי, להתקבע על החלטה ובסופה לדבר איתו ולהבין מה קורה.
חשבתי אולי לחכות כשיגיע ואז אדבר איתו על זה, הוא כנראה יבטיח שזה ישתנה ולתת לזה סיכוי קטן לראות אם משהו באמת גרם לו לחזור בו... במידה ולא, ברור לי שזה יהיה הסוף.. מה את אומרת? לתת לזה עוד צ'אנס או שלדעתך הוא יבטיח (כמו פעם) אבל לא ישנה דבר בפועל?

דנה יקרה,

לאחר כל-כך הרבה הבטחות שהוא הבטיח לך ובמשך תקופה ארוכה כל-כך, למה את חושבת שהפעם זה יהיה שונה והוא ינהג אחרת?
אם תבחרי לתת לבן-זוגך הזדמנות נוספת את עשויה להתאכזב שוב...
אני מבינה את הקושי שאת חווה. את אוהבת, זוכרת (כמו כולנו...) בעיקר את הטוב שהיה ומאוד מקווה ש"יעבור לו" והוא יחזור להיות האיש שהיה. העניין הוא שהוא כבר מזמן לא "שם". לא משנה הסיבה, כל ישותו, התנהלותו, בחירותיו והעדפותיו "משדרות" זאת.
ייתכן כי הוא יבטיח לך, לתקופה קצרה יקיים את הבטחתו ואז יחזור ל"עצמו" כפי שהוא היום.
עם כל הקושי, אל תאפשרי לעצמך לחיות על-פי רצונותיו והעדפותיו. חיי לפי רצונותייך והעדפותייך שלך.
הוא לא האיש שיוכל לספק לך את אשר את מבקשת.
עבורך, עבור תחושת האושר שלך ותחושת העצמאות שלך, אל תוותרי על עצמך. אל תאפשרי לעצמך להיות תלויה בו וברצונו הטוב.
שימי סוף לקשר הזה, שלמעשה הסתיים זה מכבר ואפשרי לעצמך לפגוש באיש ראוי לך.

באור הרבה יותר חיובי. ובכלל, לשמוע את המשפט שאני יכולה להיות מאושרת ולמצוא מישהו אחר שראוי לי- משמח אותי- במיוחד כשחשבתי שהעובדה שהתרגלתי אליו, לזוגיות, לקשר איתו, ליחסים איתו, יקשו אלי ואפילו ימנעו ממני לעשות את הצעד הזה...

מקווה לעדכן אותך בקרוב בשינויים!
ושוב, ממש תודה על הכל!!

דנה יקרה,

אשמח "לפגוש" בך שוב, כאן בפורום וכמובן שאשמח לסייע ככל שאוכל.

מאחלת לך הצלחה בהמשך הדרך!