שלום, אולי אוכל לקבל עצה..

אני בת 23, ועד עכשיו היתה לי מערכת יחסים רצינית אחת בחיי, שגם אליה נכנסתי מתוך רצון להתנסות, ובסופו של דבר נשארתי כי הוא אהב אותי מאוד, והעניק לי הרבה אהבה אבל אני מנילה שלא באמת באמת אהבתי...גם לקראת הסוף כבר נמאס לי, הרגשתי שאנחנו לא מתאימים וחתכתי..אני לא מתחרטת על כך.
מאז עברו שנתיים ועדיין לא מצאתי את עצמי במערת יחסים..העניין הוא שדווקא מתחילים איתי אבל חלק לא מושכים אותי כלל חיצונית, וחלק יש לי תחושה שלא מתאימים לי..מאז החבר הראשון אני מרגישה שבא לי יחסים של כיף, להישאר מתוך בחירה, יש מצב שגם אני לא נותנת לעצמי יותר מידי להיקשר, כי אני מרגישה שאני יכולה להיקשר למישהו שיש לי שפה משותפת איתו, אבל עדיין חבל לי על זה אם זו לא תהיה אהבה. אני תכף מסיימת את לימודי האקדמאים, וגם שם לא מצאתי מישהו שעניין אותי, לא שיותר מידי חיפשתי אבל בכל זאת, תכף אשאר בלי מסגרת..העניין הוא שכבר אני לא יודעת אם הבעיה היא בי, שאני לא מוכנה למערכת יחסים אולי אני צריכה לעבור כברת דרך עם עצמי, או שהבעיה היא שאני צריכה לתת צאנס לאנשים שבהתחלה לא הכי מושכים אותי, אני כבר לא יודעת...מצד שני אני לא ממש ביישנית ולפעמים אם אני פוגשת מישהו אני מבקשת מספר טלפון, אבל קרה לי שגברים לא התקשרו, וזה דיי מבאס, ומוריד קצת את הביטחון...אז קצת חפרתי, אשמח לזוית ראיה אחרת על המצב..

תודה.