מבולבלת

אני לא יודעת לאן לפנות...
אני אחרי קשר מאוד רציני שנגמר לא משהו לדעתי.. ומנסה ל"שקם את עצמי"
בקושי ועם הרבה נפילות ,שתמיד היו לי בחיי אבל עדין... אנחנו לא בקשר 3 חודשים
למרות שעדין עשיתי שטויות בקשר אליו ושלחתי הודעות..

אני לומדת ועובדת שזה גוזל הרבה משאבים וכוחות
ומנסה בלי הצלחה יתרה להשקיע בעצמי, יודעת שצריכה את ה"אני"
מנסה להיות בקשרים חברתיים,מעטים אבל מנסה ולחזק ולחדש.
רוצה להרגיש טוב בקשר לחיים שלי בלי קשר לגבר

אבל כן יש את הרצון לזה, יש בחור מדהים אבל כרגע זה לא יכול לקרות
יש מישהו מהעבר שפתאום יש סימנים מוזרים...
ויש בחור חדש, טרי לגמרי שהיוזמות שלו מאוד נחמדות ומס'רן להכיר
אבל החשש להבלע בתוך קשר ולשפוט בקשר חדש וההתחבטויות
וכל אחד עם החיים שלו ואיך לכבד ולהבין וגם לקבל את עצמי ולדעתשמי
שאיתי צריך להבין את הגבולות שאני מתקשה לשים לעצמי ...
עוד לא התחלנו,וכבר קבענו ליום, שפשוט אמרתי לו כן ,למרות שזה לא קריטי
אבל עברה לי מחשבה בראש לראות חבר טוב שעוד לא קבענו להפגש
ושאני אעדיף לצאת בשישי או שבת ,למרות שאולי הוא עובד והמחשבה על זה שאני
רוצה מישהו שייהה זמין ,למרות שאני אולי אצתרך לעבוד סופ"שים לפעמין...

ולא יודעת איך אני רוצה לראות מערכת זוגית בחיי כעת
האם עדין להישאר לבד? או לראות מה קורה עם הבחור מהעבר,
או לתת סיכוי והאם אני יכולה לתת סיכוי נורמלי לחדש?
וקופצות מחשבות על האקס על דברים שהוא עשה ששאלה אם בחור אחר
יעשה עבורי לצד הסיבות למה עזבתי אותו ,והאם חלקן לא יהיו עם בחור אחר גם ככה
אז למה בעצם נפרדנו, וכשהיו מחשבות כאלה חזרנו,ושוב נפרדנו בגלל דברים יותר מהותיים,איך אפשר לקבל את החים של האחר,ואת עצמי בעצם.

תודה