מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- נישואין לא מאושריםעדי31/05/2011
שלום,
אני נשואה 11 שנה +3 ילדים .ביני ובין בעלי אין הרבה משותף.למעשה אנחנו לא ישנים יחד שנתיים מאז שהתינוק נולד.(ועוד לפני)
אני מרגישה שאני לא אוהבת אותו אלא רק רגילה אליו.
אנחנו משדרים על ספירות שונות בהרבה תחומים.ואני מרגישה שזה נגמר.
הוא טוען שהוא אוהב אותי מאוד אבל אני לא אמרתי לו אני אוהבת אותך כבר שנים!
הוא אדם טוב ואבא טוב וכרגע אני מרגישה שרק בשביל הילדים אני "סוחבת".
אני מרגישה שאין לי תמיכה ממנו לא נפשית לא פיזית לא כלום!
יש לציין שהוא בנאדם עם נטיה לדיכאונות אני בנאדם יותר שמח ואופטימי הוא רואה רק שחורות בכל דבר.ואני ממש שונאת את זה!הוא גם נלחץ מהר מדברים ומלחיץ אותי ואני כבר מרגישה שאני לא יכולה יותר!כמו פצצה מתקתקת.
מה דעתך?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הסבל של כולם
עדי בדיחי31/05/2011שלום חן,
את מתארת סיפור לא קל- את לא אוהבת את בעלך, את איתו מתוך הרגל ובשביל הילדים, את מרגישה שזה נגמר, אין לכם אותם תחומי עינין. את מספרת עוד דבר חשוב והוא הנטיה שלו ללחץ ולדיכאון- כנראה מרכיבים שאת לא מוכנה להתמודד איתם (?). אני לא יודעת אם לקחתם טיפול בעבר, או לקחת איש מקצוע לשם תמיכה ולבדוק מה את עושה עם המצב ואיך את עושה. ואני לא בטוחה שאם אעלה רעיון כזה כאן- את תרצי. את נשמעת לי הרבה אחרי המוטיבציה או רצון קטן להמשיך איתו את הקשר.
הילדים, אגב, בניגוד למה שחושבים- לא באמת אוהבים את המצב, הם נושמים את חוסר האהבה ביניכם ולא מקבלים תבנית נכונה של זוגיות בריאה. הם רואים אותו, ואותך, בנפרד, על אף שאתם "יחד", זה נכון רק לגבי קורת הגג שלכם. הדבר היחיד המשותף ביניכם- הוא הילדים. וזה ישאר כך לנצח.
עכשיו את צריכה לקבל החלטה- או שאת ממשיכה את המצב כפי שהוא, עם התסכול והחשש לעזוב, או שאת מחליטה שמגיע לך, לו ולילדים משהו יותר טוב. אהבה אמיתית, לכולם. כאן את יכולה לחשוב על האפשרות כן לתת לזה צ'אנס (אם בכל זאת נותרה אהבה), או להחליט שסבלת וסבלתם מספיק.. והגיע הזמן לקבל החלטה על המשך הקשר.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהפצצה מתקתקת = ספירה לאחור ובום....
עומר04/06/2011* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצלנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

