גברים-נשים- זוגיות

Y יקרה,

אני זוכרת אותך ושמחה שבחרת לחזור ולשתף אותנו בקורות אותך ובהתלבטויותייך.
למיטב הבנתי, מבנה אישיותנו, הנשים, שונה ממבנה האישיות של הגברים. זה נכון גם לגבי צורת החשיבה, הסקת המסקנות, המשקל שאנו מייחסים לסיטואציות שונות וכו'. זו כנראה הסיבה לכך שרוב הפונים לפורום הן למעשה פונות.
אנחנו, הנשים, נוטות לייחס חשיבות גדולה יותר לטון דיבור, לניואנסים התנהגותיים ולדברים שנאמרו במהלך וויכוח, כמו כן, כפועל יוצא מהשוני במבנה האישיות בין הנשים לגברים, אנו "לוקחות ללב" יותר ולזמן ארוך יותר. לעיתים, מה שלנו נראה כ"סוף העולם" לגבר יכול להיראות שולי לחלוטין, פשוט בגלל הסתכלות אחרת, רגשית יותר או פחות.
אנחנו, הנשים, מונעות מהלב, ברוב המקרים, והגברים מונעים מהשכל הישר על-פי ראות עיניהם (וזה לאו דווקא חופף לשכל הישר של הנשים...)
לגבי הגברים שפגשת...גיל 40 אינו הופך את כל הגברים לרציניים עם כוונות רציניות, אולם, בהחלט יש ביניהם כאלה שמאוד רוצים להקים משפחה המכילה זוגיות טובה ובריאה.
הגישה של "אם זו לא תהיה היא, תהיה מישהי אחרת", מונעת מהשכל הישר ולא מהרגש. הם ממוקדים במטרתם ואם הם מזהים שמישהי היא לא "כוס התה המועדפת עליהם" הם פשוט ממשיכים הלאה, כי ברור להם שאת מבוקשם הם ימצאו.
הנשים, נוטות לנתח את כשלון מערכת היחסים, סוג של הסתבכות ומורכבות רגשית, וכמו כן, לחפש את האשמים...
אני חושבת שבמקרה הזה, הגישה הגברית עדיפה. היא לא מאפשרת "בזבוז אנרגיה" על הקשר הפחות מתאים והיא משאירה את האיש פחות פגוע ומתוסכל.
אם את מצליחה לחתוך כאשר את חשה ש"זה לא זה", זה מאוד יקל עלייך.
נסי להתמקד במטרתך ולא בקשרים הפחות מוצלחים שחווית, כמו שאומר המשפט "אדם רואה את המכשולים רק כאשר הוא מוריד את העיניים מהמטרה".

אני רוצה להוסיף על דבריה של מוניקה ולתת לך את הזווית שלי כגבר לנושא המאוד חשוב הזה שמצריך דיון בנפרד,
לדעתי ושמעתי זאת מהרבה גברים... שאומרים לעצמם, > עצם זה שאני איתך כבר מראה את אהבתי ואת הרצון שלי לקיים איתך זוגית ומשפחה וכו', כי יכולתי להיות במקום אחר או להשאר רווק כפי שהייתי כך וכך שנים, ולכן הגבר הממוצע לא רואה דחיפות בלתקן או לשפר את הזוגיות שלו,
דבר נוסף > הרגל עושה את שלו, ולמרות הקידמה והלחימה של הנשים לשוויון זכויות, משהו בטבע שקשור לחומר ולרוח גורם לנשים לרצות להיות בזוגיות ולעבוד עליה כדי שהיא לא תברח, שימו לב שבכל מפגש בין נשים וגברים, תמיד תמיד הנשים יזיזו את עצמן ויעשו משהו בעוד הגברים ישבו ויקלצו על מקומם,
את ההרגל הזה אתן מעבירות לבנות שלכן דור אחר דור, ונדמה שהקרב בעניין הזה אבוד !
אם היית בקשר זוגי כלשהוא אז את זוכרת בוודאי שניסת לעשות שרירים כדי להעיר את בן זוגך לעשות דבר מה, והתוצאה ? שום כלום, עצם לקיחת האחריות ע"י האשה במצבים שבהם היא לא הייתה חייבת לקחת,,, מורידה מהגבר עוד ועוד מטלות שהוא מעדיף ש"ייעשו" העיקר שהוא יוכל לשבת בטל, אז נכון שיש גברים שמקרקרים ומתאמצים להראות שהם כן לוקחים אחריות ומבצעים מטלות שהטבע משום מה הועיד לנשים, אבל לרוב זה נעשה מתוך רצון להשיג טובת הנאה כלשהיא,,, או כדי להרשים את הסובבים, קוראים לזה שלב ההתאהבות שבו התשוקה מבלבלת את היוצרות שאז גברים עושים דברים לא הגיונים כלל,
לגביי מה שכתבת > לא ברור לי איך גברים רבים לא מוכנים לתהות מה לא בסדר בזוגיות שלהם, לבדוק אם משהו לא בסדר בהתנהגותם,,,
הרי מי מיידע אותם מה לא בסדר בזוגיות שלהם ? הפרמטרים של הגבר הם שונים, הוא אומר לעצמו, אני כאן, חוזר הביתה, מביא פרנסה, דואג לצרכים של אשתי, ושל ילדיי, זהו, מה עוד ? א"כ יוצא שוב שעל האשה מוטלת האחריות להאיר לו מה לא בסדר, וכיצד זה מתבצע ברוב הבתים,,, בתלונות, בהאשמות, אתה לא עושה כך ואתה לא מבין כך, ומאחר שאפחד לא אוהב שמעירים לו, אז הוא מתגונן ונסגר, וחושב ובצדק, זאתי מה שתעשה לה לא יספק אותה, הגבר עושה חשבון מהיר ובודק את עצמו ומסמן>
בית קניתי, ווי. רכב יש, ווי. בשנה שעברה נסענו לצימר בצפון, ווי. וכן הלאה והלאה, וזה נותן לו הרגשה שהוא בסדר, ואז הוא אומר זאתי סתם מציקה לי, קוטרית כמו אימא שלה וכו', ולכן הוא לא מתפנה באמת לחשוב מה לא בסדר,
ולכן צריך לשתף את הגבר ברגשות ביום יום, לא רק בשעת משבר, ולדבר על הצרכים האמיתיים של האשה, כדי להסיט ולתת משקל לדברים החשובים באמת, ולא רק חסר פה ולך תביא שם,,,
אבל לשם כך את חייבת לדעת טוב טוב מה את רוצה... תבדקי מה הם הצרכים שלך, לא של כל הנשים האחרות שאת מכירה או קוראת בעיתון,
אני מניח שאז כבר לא יהיו לך כ"כ הרבה אכזבות,
עוד מילה אחת על בני 40+ מי שלא לקח אחריות עד לגיל הזה, כיצד את מצפה ממנו שיצליח לקבל על עצמו מחוייביות דווקא עכשיו ? גם כאן ההרגל עושה את שלו !

שלום מוניקה. תודה רבה על תשובתך. אני שמחה לשמוע דעות שונות משלי, אך אני רוצה – ברשותך- להתקומם על כמה דברים שכתבת. כתבת "הנשים, מונעות מהלב, ברוב המקרים, והגברים מונעים מהשכל...". אין בכוונתי להישמע בוטה, אולם הופתעתי לקרוא זאת. נכון שהמשפט כוללני, אבל בכל זאת אני סבורה שזו תפיסה סטריאוטיפית ופשטנית, שמאוד נוח להיתלות בה. די להביט סביב בכדי להבין שזו תפיסה שגויה. לגבי, אם הצד השכלתני לא היה הדומיננטי אצלי, הייתי נשארת עם בני זוג שמאוד אהבתי, אך עשו לי רע. כתבת: "אנחנו, הנשים, נוטות לייחס חשיבות גדולה יותר לטון דיבור...". זו הכללה גסה. הכרתי גברים כ'כ רגשנים ורגישים לעצמם, שנפגעים בכל שינוי של רבע טון, אך חסרי רגישות לזוגתם. כתבת: "הגישה של "אם זו לא תהיה היא, תהיה מישהי אחרת", מונעת מהשכל הישר ולא מהרגש". אני לא סבורה שזה ההסבר, או לפחות לא ההסבר היחידי. לפעמים אף להיפך; הרגש – ולא השכל- הוא שגורם לבחור לנהוג כך. אסביר. אדם שמונע בעיקר מרגש, לא מוכן – או לא יכול- לעצור לרגע, ולהבין שביקורת או הערה ששמע, לא נאמרו כדי לפגוע, אלא כדי לנסות לקדם ולשפר דברים. התגובה של אדם רגשן שכזה אינה תמיד פורפורציונלית, והוא נוטה לשבור את הכלים. כי אם זה לא ילך כפי שהוא רוצה, זה לא ילך בכלל. ונדמה לי שההוכחה לכך שלא השכל הוא שגורם להתנהגות כזו, היא שאותו אחד שקם והולך, רוצה אח'כ לחזור ושוב מתחרט וחוזר חלילה, ומעיד על עצמו שלא יודע מה הוא רוצה (אני מכירה כמה כאלה), מעבר לכך שאני לא רואה הרבה שכל כאן, אני גם חושבת שהגישה הזו אינה מונעת "בזבוז אנרגיה" כפי שכתבת, אלא להיפך, היא "מבזבזת אנרגיה" לשני הצדדים. לי לא ברור איך אדם בוגר, אמוציונלי ככל שיהיה, מוכן "לשבור את הכלים" (עם/בלי להתחרט אח'כ כמה פעמים בדרך) במקום לנסות לפתור דברים, על מנת לתחזק קשר שנמשך חודשים רבים, או אף שנים, עם בת זוג שהוא חוזר ואומר שהוא אוהב. פן נוסף של "אם זו לא תהיה היא, תהיה מישהי אחרת", זה בחורים שאומרים/ רומזים (לפעמים עוד לפני שהם רואים את הבחורה), שאין להם שום נכונות לבנות קשר רציני ומתאים להם משהו קצר/ מיני. וכאן קיים עוד היבט של אותו הקושי שלי, איך בחורים מבוגרים ממשיכים להתנהג כבני 20. כתבת: " הנשים, נוטות לנתח את כשלון מערכת היחסים, סוג של הסתבכות ומורכבות רגשית, וכמו כן, לחפש את האשמים..." .אני לא יודעת אם רק נשים עסוקות בניתוחים האלה, אבל בכל אופן, אני חושבת של"ניתוחים" (כל עוד הם לא נעשים בצורה אובססיבית) יש חשיבות רבה. נכון שאין טעם לחפש אשמים, אבל הניתוח – אעיד על עצמי- יעיל, משום שזה תהליך למידה, שבהכרח מוביל להתפתחות והפקת לקחים. בלא ה"ניתוחים" האלה, ועם מעבר מיידי למערכת היחסים הבאה, יש סיכוי רב לחזור על אותם הטעויות. ולמרות כל האמור לעיל, אני מקווה שאת צודקת, ושיש גברים שמוכנים לזוגיות טובה ובריאה. שוב, תודה על התשובה. אני נהנית לקרוא את ההודעות בפורום. תודה