משבר

הסיפור שלי הוא כזה. אני נשואה לגבר מדהים כבר עשר שנים ויש לנו שני ילדים. לפני שהכרנו היו לי כמה סטוצים עם נשים. מאז אני לא מפסיקה לחשוב שאולי הייתי בעצם צריכה להיות לסבית שחיה עם אישה. אני תמיד מקנאה כשאני רואה זוג נשים. מצד שני אני מרגישה שאני לא יכולה בלי בעלי. המחשבה על פרידה גורמת לי לפאניקה וחרדה עצומה. כבר פעמים נכנסתי לדכאונות וחרדה בגלל הקונפליקט הזה ואני מרגישה שאני פשוט לא מסוגלת להפרד. המחשבה על זה מעוררת בי פאניקה ואז אני לא נרגעת.
הייתי זקוקה כבר פעמים לטיפול תרופתי להוריד את רמות החרדה וכל פעם זה חוזר לי.
לפעמים אני כועסת עליו על כל מיני דברים קטנים ומרגישה חנוקה. שאני רוצה להיות לבד. ואז גם חוזרת לי הפאניקה.
מצד אחד אני רוצה להיות לבד ולמצוא תשובות לשאלות שלי לגבי הזהות המינית שלי. מצד שני המחשבה על פרידה בלתי נסבלת.
בקיצור אני מבולבלת וחרדה.