חוסר אמון בנישואין

אסנת יקרה,

צר לי על המציאות אליה נקלעת. לא קל לחיות בחוסר וודאות, עם תחושת חוסר אמון מוחלט באדם אשר מהווה חלק כה גדול מחייך ולאורך כל-כך הרבה שנים, האיש איתו יצרת משפחה.
לאור השינויים שחלו בהרגלי האינטימיות ביניכם, התנהלותו ה"חדשה" והמחשידה והממצאים של הקוראות בקפה, טבעי הוא שאת חושדת בו גם כאשר התנהלותו נראית, לכאורה, רגילה ונורמאלית, כמו גם ההתעסקות הבלתי-פוסקת שלך בנושא, מה שקראת "טחינת מח" והפגיעה בתחושת הביטחון העצמי וההערכה העצמית שלך. את נמצאת ב"מקום" בו כבר לא תוכלי לקבל את האפשרות שאין ממש בחשדותייך, כפי שעלה מחקירותיהם של החוקרים הפרטיים שאת שירותיהם שכרת.
כמו שאני רואה זאת, עומדות בפנייך שתי ברירות. האחת, להישאר איתו ולחיות את שארית חייכם יחד באיכות אחרת, ירודה, ללא אמון וודאות ולהמשיך לחוש את אותן התחושות המלוות אותך מזה זמן מה.
השנייה, היא לשקול פרידה ולאפשר לעצמך חיים המושתתים על ודאות, הערכה עצמית וביטחון עצמי ואולי אף זוגיות חדשה עם איש אשר יהיה ראוי לאמונך.

מוניקה שלום

ראשית כל תודה רבה על תשובתך ,
תיאורטית מה שרשמת נכון
הבעיה היחידה בפתרון השני של לשקול פרידה -
זה לא קל לקום ולהחליט שנפרדים רק על סמך חשד , או אינטואיציות ,מידע
או במילה אחרת "בלי הוכחה " !
תמיד אשאר עם הספק שאולי "טעיתי " או שאחרים טעו ,
מצד שני קשה לי לחיות בצורה כזו של יום אחד לקום בהחלטה של אדישה ויום אחד
עם מתח ולחץ שאולי מרמים אותי .
במילה אחרת אם לא אהיה חזקה ובטוחה בעצמי כל החלטה שתהיה לא תהייה הנכונה
ולכן אני מנסה למצוא דרכים של קודם כל איך להתחזק ? וללמוד לראות את הדברים מזווית
אחרת (מהצד שלו ) כי בכל אופן בעלי בן 50 פלוס מתרץ (או שזה אמת) את העניין
שיש לו בעיה של ירידה וחוסר זיקפה ,פחד לאכזב אותי מבחינה מיני
זה קצת נכון
הבעיה שההתנהגות שלו משתנה לפעמים בצורה קיצונית

אסנת יקרה,

ברור לי שלאחר כל-כך הרבה שנות זוגיות, שותפות, שיתוף, חוויות משותפות וחיים משותפים לא קל לקום ולעזוב. העלאתי זאת מאחר וקבלתי תחושה (מקריאת דברייך בפנייתך הקודמת) שאת נמצאת ב"מקום" בו את לא נותנת בבעלך אמון, ולא משנה מה הוא עושה, איך הוא מתנהג וכיצד הוא מתנהל ושחוסר הוודאות הפך לחלק משמעותי וקבוע בזוגיות שלכם וזאת למרות שלא התגלתה אף הוכחה משמעותית וחותכת אשר מאמתת את חשדותייך.
למיטב הבנתי גם האמון והאמינות וגם הוודאות ותחושת הביטחון הם ערכים אשר מהווים צרכים ומניעים מרכזיים עבורך, כלומר את לא יכולה לחיות חיים איכותיים וטובים בהיעדרם (כמו רובנו).
כעת, לאור תגובתך, אני מבינה שאת חשה שאולי תצליחי להתמודד עם תחושותייך וחשדותייך ולהתחזק בתוך המסגרת של ה"יחד" ושהיית רוצה לנסות ולפתור את הדברים יחד עם בעלך כדי לחוש שלמה עם החלטתך.
לאור זאת, אולי תוכלו לשקול לגשת לטיפול זוגי או אימון לזוגיות. אולי בעזרת איש מקצוע, בתוך מסגרת שאינה מאפשרת "זיופים" (כי בסופו של דבר הכל עולה ובד"כ די מוקדם) תוכלי להסיק מסקנות ולהגיע לתובנות אשר בעקבותיהן בוודאי תחושי יותר בטוחה ושלמה לגבי צעדייך העתידיים.