פורום התפתחות תינוקות - יש לך שאלה?

הי יערה
תחילה- הרגעת הלחץ- הטווח העליון להתהפכויות הוא בגיל חצי שנה, עד אז אין צורך לדאוג. אם בנך שוכב בנינוחות גם על הגב וגם על הבטן כבר יש לו בסיס טוב להמשך.
שימי לב אם בעת תרגול התרגילים אין נוקשות יתר של השרירים או להיפך, רכות וגמישות גדולות מידי.המשיכי לתרגל את התרגילים השונים שמוצעים על גבי פורום זה ואם עד גיל חצי שנה לא תראי שינוי, חזרי אלי.

בברכה
דבי גרוס דולב

הי גלי
לבנך, הצעיר מאוד, חסרה אבן דרך חשובה מאוד בהתפתחות ולכן עמידתו אינה יציבה, הוא מרבה ליפול והוא אינו מתיישב באופן תקין. על התינוק לעבור בכל שלבי ההתפתחות ולשהות מספיק זמן בכל שלב ושלב על מנת שגופו יהיה ערוך להמשך ההתפתחות. בנך אינו זוחל על 6 ולכן לא למד את העברות המשקל הנכונות, לא למד להתישב דרך עמידת 6 ולא פיתח באופן מספק את מה שנדרש על מנת לעבור לשלב העמידה.
לאור הנ"ל המלצתי היא לקבל אבחון בו תבינו מדוע בנך מתקשה להתקדם על 6, תלמדו כיצד לתרגל איתו ובכך לאפשר זחילה, התישבות נכונה ובהמשך- עמידה יציבה.
אשמח לעזור.

בברכה
דבי גרוס דולב

הי מאמא
המצב ההתפתחותי הנכון הוא כשהתינוק עובר דרך כל שלבי ההתפתחות, בלי לדלג על אף שלב ואף לשהות מספיק זמן בכל שלב. כשמסתמן דילוג על שלב התפתחותי יתכן קושי מסוים שמונע מהתינוק לממש שלב זה. באופן טבעי יש בתינוק את היכולת לעבור בין כל שלבי ההתפתחות ולכן כדאי לברר מדוע ביתך מתקשה לממש את שלב הזחילה על 6 ולעבור לעמידה. פעמים רבות מדובר בקושי תנועתי מסוים בגב שמקשה על התעגלותו לצורך עלייה על 6 והתישבות אך מזרז עמידה מוקדמת. מכיוון שזחילה על 6 היא שלב התפתחותי חשוב אני ממליצה לברר את מקור הקושי וללמוד כיצד לעזור לביתך לזחול על 6, אשמח לעזור!

בברכה
דבי גרוס דולב

הי הילה
אפשר ואף רצוי להניח תינוק בן חודש על פוף בשכיבה על הגב או על הצד שכן הפוף מכיל, עוטף ונותן לתינוק תחושה של איסוף ובטחון. שכיבה על הפוף מאריכה את שרירי הגב ומרפה את שרירי הבטן ובכך מקלה על השכיבה על הבטן. הפוף המומלץ הוא זה הרך ובעל הבד האלסטי.

בברכה
דבי גרוס דולב

תודה על התשובה,
אז להבנתי אפשרי גם להניחו על פוף רגיל של "גדולים"?

לגמרי

רחלי שלום, אני הרגלתי את התינוקת שלי מהרגע שראיתי שמתאים לשהות בלול/טרמפולינה/מיטה לבדה.
בהתחלה זה קשה, אבל מניסיון אישי- קודם כל, כשהתינוק בוכה אל תרימי אותו באותה השנייה, תנסי לדבר איתו, להרגיע אותו בליטופים, במידת הצורך תני לו לבכות קצת.
אחרי שהתינוקת שלי התרגלה והייתה יושבת במשך ארבעים דקות (הייתי מחליפה לה מקומות כל כמה זמן), בעלי פינק אותה קצת יותר מדי והיא במהרה התרגלה לידיים, ועכשיו אנחנו שוב נלחמים להפוך אותה לעצמאית (גם בגיל 3 ח')
בהצלחה לך

הי רחלי
אני לא הייתי מגדירה את זה כהרגל להיות על הידיים אלא יותר כצורך. ביתך צעירה מאוד ועדיין זקוקה לקירבתך, לבטחון שאת נותנת לה, לתנועה ולמגע.
אני מאמינה שחשוב לענות על צרכים בסיסיים אלה בחודשי חייו הראשונים של התינוק.
אבל קיים גם הצד השני- הצורך ללמד את התינוק לאט לאט שצריך גם לשהות על המזרון ועל המיטה ולצורך זה צריך למצוא את האיזון העדין שבין מענה על צרכי התינוק ובין מה שחשוב לך. אני לא מאמינה שצריך לתת לתינוק לבכות אבל כן להרים, להרגיע ולנסות להחזיר למזרון. לפעמים לשבת ליד ביתך כשהיא בוכה ולנסות להרגיע בלי להרים אבל אם הבכי מתגבר לקחת לידיים ולנחם. לא פשוט למצוא את שביל הזהב אבל חשוב להבין את שני צידיד המטבע ולתרגל לאט לאט את הדרך הנכונה בין צרכי התינוקת ובין צרכייך. בהצלחה!

בברכה
דבי גרוס דולב

הי אלכס. סביב גיל 4.5, 5 חודשים, רוב הילדים יצליחו להושיט ידם לחפץ ולאחוז בו. שימי לב- הכנסת החפץ לפה היא שלב התפתחותי מהותי המראה על היכולת להביא את הידיים לקו האמצע של הגוף. לכן יש לאפשר לתינוק להכניס חפצים לפיו- תוך הקפדה על כללי בטיחות כמובן.

הי רחל.
אם לבנך אין בעיה של שיווי משקל וההליכה שלו בשלה ותקינה ( נשמע מדבריך שזה המצב) וכמו כן טונוס השרירים אינו חלש- אני לא רואה סיבה לדאגה.
יכול להיות שהוא פשוט לא אוהב את התחושה שהבימבה מייצרת. בגיל זה בהחלט יכולה להיות העדפה למשחקים מסוימים ולא כולם צריכים לאהוב הכל.
(-:

טונוס חלש מאובחן על ידי רופא ילדים, אחות טיפת חלב או מרפאה להתפתחות הילד. אם עד היום לא דובר על כך- כנראה שאין בכך ממש.

הי עדי
בשלב זה אין מקום לדאגה בשל אי מענה לקיראה בשם, במיוחד לאור העובדה ששאר ההתפתחות הקוגניטיבית תקינה.

בברכה
דבי גרוס דולב

הי נטע לי- מבלי לראות את בתך בפעולה- אכן קשה לאבחן. אם זאת מתיאורך יתכן שהקושי נעוץ בגמישות יתר במפרקי הירך וחולשה של חגורת הכתפיים .
אם כך הדבר העבודה צריכה להיות על חיזוק חגורת הכתפיים, הצלבות , עבודה של יד ורגל נגדית,
אם את עובדת עם כדור פיזיו הניחי אותה על הבטן על הכדור, ( הקפידי לשבת על ברכייך כדי לשמור על יציבות) ובשיתוף עם אדם נוסף הציעו לה צעצוע קטן במרחק נגיע ( או בעות סבון) כאשר בכל פעם מגישים את הצעצוע ליד אחר כשהיד השניה שלה מנוטרלת ומוחזקת בעזרת היד שלך. הציעו את המשחק גם מולה אבל גם לצד הנגדי כדי לייצר הצלבה.
תרגיל נוסף- השכיבו אותה על כרית הנקה, או סתם כרית גדולה כשבית החזה על הרצפה והאגן על הכרית. גרו אותה במנך זה לזחילה. כך רגליה מנוטרלות והיא צריכה למשוך עצמה עם הידיים. שימו לב שהכרית אינה גבוהה במידה כזו שנוצרת קשת בגב.
באופן כללי - אולי כדאי לכם לקבל הנחיה באבחוןהתפתחות- על מנת לדייק את ההנחיות.
אשמח לעזור .

הי איילה.
כיצד בתך מגיעה למנך הישיבה? מעמידה על שש או משכיבה על הצד? האם מתהפכת באופן תקין מהבטן לגב וחזרה? אני זקוקה לפרטים אלו כדי לענות לך....

היא מגיעה למצב ישיבה משכיבה על הצד והיא מתגלגלת מהבטן לגב והפוך ללא שום בעיה ובעצם רק כך היא מתקדמת ממקום למקום כשהיא על הרצפה...

הי איילה- יש שתי דרכים להתיישב באופן נכון- משכיבה על הצד ומעמידה על שש.
כאשר תינוק זוחל לאחור ואינו נעמד על שש זה עשוי להצביע על כך שהיכולת להשען על המרפקים ולהרים את הראש לא השתכללה דיה עקב שכיבה מועטה על הבטן. בעצם מדובר בחיזוק חגורת הכתפיים ועבודה על חיזוק השרירים המסייעים לעמידה על שש או לזחילת גחון.
אני מציעה לאפשר לבתך שכיבה מרובה על הבטן, על הרצפה, לא להציפה בצעצועים, בכל פעם צעצוע אחד , ולא בהכרח בהשיג יד.
במסגרת הליווי ההתפתחותי ניתן לאבחן במפגש מהם הגורמים לכך שאינה זוחלת ולהדריכך בתרגילים והנחיות פשוטים לביצוע בבית.
אשמח לעזור!
בהצלחה!!

במקרה אתמול היא התחילה לזחול גחון קדימה במרץ רב...האם זה מבשר את תחילת הזחילה על שש שתגיע בקרוב?

מזל טוב! לפעמים כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא להמתין בסבלנות(-:. בהחלט זחילת גחון היא שלב מקדים לעליה על שש. אני מציעה בשלב הזה לפנות את הרצפה ולאפשר לה מרחב זחילה גדול- כי האימון מסייע לשכלול היכולת.

אלכס יקרה.
ראשית- תודה על המילים החמות.
לגבי השכיבה על הבטן והרמת הראש: הקושי בפעולות אלו מאד נפוץ וזו אחת הבעיות הרווחות בהתפתחות תינוקות בימינו. זו בהחלט צרת רבים.
שנית- לא הרסתם שום דבר והכל בר תיקון.
השכיבה על הבטן מגיל 0 חיונית להתפתחות תקינה.
התינוק יוצא מרחם האם כשהוא במנך כפוף- הידיים מכונסות, הגב כפוף והברכיים משוכות אל הבטן. יש לכך סיבות השרדותיות קדומות, אך כפיפה זו מאפשרת לתינוק להפתח אל העולם בצורה הדרגתית. עם זאת- לאור מחקר הסיבות למוות בעריסה משרד הבריאות ממליץ להשכיב תינוקות על גבם בשינה. מאחר ותינוקות בני יומם מבלים את רובו של היום בשינה - הורים רבים לא הופכים את התינוק לבטנו בזמן העירות וההרגל לשכב על הגב מתקבע. לאחר שלושה חודשים התינוק רגיל לשכב על גבו ומרגיש חוסר נוחות שרירית בשכיבה על הבטן. חגורת הכתפיים שלו חלשה וקשה לו להרים את הראש. הדרך להתגבר על כך היא בהתעמלות. עליכם לספק לבתכם סביבה התפתחותית שתסייע לה להיות על בטנה כמה שיותר, כמו גם על הצצדדים ועל הגב- בזמן עירות. אני ממליצה על הפחתת השימוש בטרמפולינה. אם העגלה אינה כזו שמאפשרת שכיבה על הבטן- צמצמו שימוש בעגלה גם כן ( השתמשו בה מחוץ לבית בלבד). בנוסף ישנם תרגילים לחיזוק שרירי הכתפיים והבטן , תוכלי לחזור להודעות קודמות שלנו- נשאלנו פעמים רבות בנושא.
לגבי הנדנדה- באופן גורף איני ממליצה למקם את גוף התינוק בתנוחה שאינו מסוגל להגיע אליה לבד. אם בתכם עדיין אינה מתיישבת בכוחות עצמה - אל תושיבו אותה. לא כל שכן אם אינה עומדת.
מילה אחרונה לגבי המשקל- היכולות המוטוריות אינן תלויות במשקל. גם תינוקות באחוזון גבוה יהיו תנועתיים וישיגו את את שלבי ההתפתחות אם תנתן להם הסביבה ההתפתחותית המתאימה. בהתייחסות למשקל השאלה היא אם היא שומרת על האחוזון או לא. בהצלחה!

קודם כל תודה רבה שענית לי במהירות והרגעת אותי!
לגבי הטרמפולינה-
יש לנו סדר יום שחוזר על עצמו: הנקה, לאחר מכן לול עד שהיא מתחילה להשתעמם, ואז טרמפולינה ואני מעסיקה אותה ומדברת איתה או לחילופין- מול בייבי מוצרט וסרטים צבעוניים בטלוויזיה, ואז כשהיא מתחילה לבכות אני כבר יודעת שהיא עייפה, משכיבה אותה לישון בקלות, כשהיא קמה היא נמצאת על הבטן כמה שרק אפשר ואז הנקה וחוזר חלילה.

הבעיה היא, שאם להוריד את הטרמפולינה מהסדר הזה, שום דבר אחר לא יעבוד. אחרי שנמאס לה בלול עם כל הצעצועים היא מתחילה לבכות ולא ירגיע אותה לשכב על הבטן או על הגב בשום מקום אחר. או שאני אושיב אותה בתנוחת הטרמפולינה על הרגליים, ואז היא מתרגלת לידיים ותשומת לב, ולי אין כלל זמן לעצמי או שאני אחזיק אותה על הידיים עד שתתעייף, וזה יכול לקחת זמן.

האם יש לך המלצות מה אפשר לעשות במקום הטרמפולינה? כי אין לי שום רעיון ולמען האמת, הישיבה עליה גם לא מוצאת חן בעיניי.
נ.ב- קנינו עגלה אבל הקטנה כבר גדלה מעריסה ולכן היא יושבת בטיולון שלמען האמת כלל לא נראה נוח ואנחנו גם נאלצים לשים כריות או שמיכה מסביב לראש ולגב שלה כדי שלא תיפול לצדדים.
תינוק ראשון- טעויות נפוצות.

עוד שאלה, אילו עוד דברים חשוב לעשות עכשיו? הבנתי שבהחלפת חיתול כדאי להפוך אותה לצדדים, וחוץ מלהשכיב אותה על הבטן, מה עוד אפשר לעשות?
אגב, התייעצתי אתכם בעבר לגבי רפלקס הנפילה שמאד מפותח אצלה, הוא כמעט נעלם אבל לעתים מופיע בעיקר כשהיא עייפה מאד, אני לא עוצרת אותה ונותנת לה להיבהל ותוך כדי מעודדת אותה כמו שייעצתם לי, אבל דיברתם על איזשהי תנוחה אנכית שתשפר את שיווי המשקל שלה, לא הבנתי איך לבצע את התנוחה. אשמח עם תסבירו לי שוב

הי אלכס. אכן לפעמים 20 דקות מול הטלוויזיה מאפשרות לנו האמהות לשמור על השפיות, לצחצח שיניים בשקט או סתם להצליח לשתות קפה עד תומו. עם זאת - יש תרומה רבה לשכיבה של תינוק על בטנו. השכיבה על הבטן, על משטח קשה כמו רצפה, או שטיח, מסייעת להתפתחות המוטורית. בהתחלה התינוק מפעיל שרירים קטנים בלחיצות הגוף אל הרצפה. לאחר מכן הוא יתחיל להרים את ראשו, להשען על המרפקים, להתהפך לשני הכיוונים, ולהתנועע- סביב צירו ,קדימה ואחורה.
הטרמפולינה יוצרת זווית בגו (היא מה שנקרא משטח מוטה) ופעמים רבות אני מוצאת שתינוקות ששכבו בטרמפולינה מתקשים בשכיבה על הבטן. דרך אגב- כשבתך שוכבת על רגליך הן אינן יוצרות זווית כמו של הטרמפולינה מכיוון שזו יוצרת משטח קעור.
באופן כללי אני מציעה לא להציף את התינוק בצעצועים. הרי אפשר לשחק עם צעצוע אחד בכל פעם. ההצפה החושית שמגוון צעצועים מייצרת יוצרת לבסוף תחושה של " מרוב עצים לא רואים את היער"
לסיכום אני מציעה לנסות ולשהשכיבה על הרצפה- בטן גב, להציג לה צעצוע אחד בכל פעם , לצאת לטייל בעגלה ( מזג האוויר הופך קצת יותר נסבל, ) ולאט לאט זה ישתפר ויכולת הריכוז של בתך תעלה. זו תקופה לא פשוטה וצריח לצלוח אותה בסבלנות.
בהצלחה.

שוב תודה על תגובתך,
כמו שציינתי בהודעתי הקודמת, לסבב של ההנקה-לול(גב)-טרמפולינה-שינה-בטן-הנקה יש סיבה, היא נמצאת בלול עשר דקות-עשרים דקות, תלוי במצב רוח והסבלנות שיש לה באותו הרגע, לאחר מכן היא מאבדת את הסבלנות ולא מסכימה לשכב על הגב, והפתרון הוא הטרמפולינה מכיוון שעם אני משכיבה אותה על הבטן בסמוך להנקה (כשעה-שעה וחצי אחרי) זה גורם לה לפלוט.
ואם לא על הגב, על הבטן או בטרמפולינה, הפתרון האחרון שנשאר זה ידיים, ואז כמו שבעצמך אמרת, אי אפשר להישאר שפויים.
אני לא מצליחה לחשוב על שום פתרון אחר, ואשמח לשמוע עם יש לך רעיון, שוב תודה!

הי אלכס . בגיל 3.5 חודשים התינוק הופך עירני יותר ויותר ונפתח אל העולם. תינוקות בגיל 3.5 חודשים אינם יכולים להעסיק את עצמם או להתעניין בסביבתם בפרקי זמן ארוכים. אכן פעמים רבות אנחנו מוצאות עצמנו כצוות הווי ובידור , כשכל יומנו סובב סביב העסקת התינוק.
נסי לצאת אתה לטיולים- מזג האוויר הפך נסבל יותר. לעיתים בגינה הציבורית אפשר לפגוש אמהות נוספות מסביבתך,
השתמשי במנשא- אם ראשה יציב דיו למנשא המאפשר פנים החוצה- תוכלי לבצע אתה פעולות יומיומיות- גם בבית וגם בחוץ- והיא תהיה נינוחה יותר מבנשיאה על הידיים או בעגלה.
נסי למצוא פעילות בוקר בסביבתך המיועדת לאמהות ותינוקות. שם תוכלי לקבל רעיונות לפעילות בבית.
הפחיתי את השימוש בטלויזיה. זו יוצרת הצפה של החושים מחד ופאסיביות תנועתית מאידך.
אני מציעה גם לצמצם את השהיה בלול. הניחי אותה על הרצפה ( על שטיח או מזרן פעילות) בקרוב היא תתחיל להתהפך ולהיות תנועתית יותר וגם תתרגל להיות יותר על הבטן.
גם כשאת מניחה את בתך על הרצפה- שבי איתה על הרצפה, דברי אליה, ושחקי איתה. הציפייה שהיא תעסיק את עצמה - אפילו לחיצי שעה- אינה ראלית בשלב הזה.
העיניין הוא גם תלוי טמפרמנט- יש תינוקות בעלי כושר ריכוז גבוה יותר מאחרים. אבל חמש דקות- הן זמן ארוך בשביל תינוק בגיל זה.

הבעיה שאנחנו גרים בקומה מאד גבוהה ולצאת אתה לטיולים על בסיס יומיומי זה עניין מאד קשה בשבילי, בעיקר בגלל שאני לבד ואין לי אפשרות להסתדר עם העגלה, ואני משתמשת כל כך הרבה במנשא שהגב שלי כבר נגמר.
ולגבי האופי, כשהיא הולכת לפי השגרה שבניתי לה בנתיים (לול-טרמפולינה) היא נשארת מרוכזת במשך עשרים דקות-חצי שעה.
בכל זאת קיבלתי מעצותייך כמה רעיונות, ואני מודה לך מאד.
אכן, היא התחילה בימים האחרונים לנסות להתהפך והיא מסתובבת הצידה, אבל פלג הגוף העליון עוצר אותה- אני משתדלת עוד יותר לשים אותה על הבטן.
ויש לי עוד שאלה קטנה (עד הפעם ההבאה שארגיש מבולבלת), לפני כמה שבועות הצלחנו לגרום לה לצחוק, אחרי כמה ימים הצלחנו פעם נוספת (פעמיים בודדות), בשבוע שעבר שוב הצלחנו להוציא ממנה צחוק, בפעם הראשונה זה נשמע כמו סדרת שיעולים אבל אחרי כמה ימים בפעם השנייה זה היה צחוק ברור, אבל כמה שאנחנו מנסים לשחזר את זה ולהפוך את זה לקבוע, היא פשוט לא עושה את זה שוב. היא מחייכת מאוזן לאוזן ונראית כאילו היא צוחקת בשקט, אבל למה לא בקול? יש איזה תרגילים? משהו? אני יודעת שזה קצת מטומטם לשאול כי סהכ זה לא התפתחות מוטורית ואי אפשר לשפר את זה... אבל אולי יש איזה עצה?

הי אלכס. הצחוק הרצוני(להבדיל מהצחוק הרפלקסיבי) הוא פעולה חברתית הנובעת מהתפתחות ההומור, מהבנה של סיבה ותוצאה ומחיקוי. והיא איכן אינה קשורה להתפתחות מוטורית. אי אפשר לזרז או לשפע על התפתחות הצחוק המתגלגל. אם אתם צוחקים בקול רם,ואנשים מלאי הומור, יקל על בתכם לחקותכם

הי מאיה
אנו מצפים להליכה עצמאית עד גיל שנה וחצי ולכן בנך אינו נמצא בעיכוב וגם לא קרוב לזה. לאור זה ומכיוון שנשמע שהתפתחותו תקינה ומתאימה לגילו, אין צורך לתרגל איתו הליכה וגם לא כדאי. מדובר בשלב משמעותי ועדין בהתפתחות התינוק ולכן לא כדאי להפעיל לחץ מיותר אם אין צורך. תני לזמן לעשות את שלו ותהני יחד איתו מהדרך המקסימה.

בברכה
דבי גרוס דולב

הי מיקה
לגבי מחיאות הכפיים- הן בהחלט לא חייבות לבוא כתגובה הגיונית למשהו, זו פעולה מוטורית שעומדת בפני עצמה.
לגבי הדיבור- זה לא מתחום עיסוקנו ועל זה אפשר להתיעץ בפורום קלינאית תקשורת.

בברכה
דבי גרוס דולב

הי שיר. נשמע שבתך מפותחת כראוי. אני לא ממליצה על פלסטלינה וצבעים משום שהם יגיעו מהר מאד לפה. הייתי מנצלת את הימים החמים שנותרו לביקורים בגן המשחקים:טיפוס,משחק בחול(אם יש), מגלשה וקרוסלה. בבית אני מציעה לאפשר משחק בחפצים שיש בבית ולא בהכרח במשחקי התפתחות. להכנס ולצאת מגעגעת הכביסה או מקופסאות משחק גדולות,מעבר מכשולים מעל כריות מפוזרות על הרצפה,הוצאה והכנסה של הסירים והקופסאות במטבח,משחק עם אטבי הכביסה. וכדומה. ובעיקר המשיכי לזמן לה סביבה מפתחת ומאתגרת